חבר המושב מול ענקי הכימיקלים

העשן הסמיך שהתמר ממפעל חיפה כימיקלים הזכיר לכולנו שבקרבת מרכזי האוכלוסין קימים מפעלים בעלי פוטנציאל לנזק אקולוגי: בתי הזיקוק בחיפה, פי גלילות, מפעלי תע"ש ברמת השרון ונוה ים ואתר הפסולת ברמת חובב, דרומית לבאר שבע, ואלו הן רק הדוגמאות המפורסמות.

בה בעת נחלים גדושי רעלים וכימיקלים זורמים לים. רבות כבר דובר על הזיהום של מי הקישון שגרם נזק אדיר לבריאותם של טובי בנינו. כבר שנים קימות תוכניות לטיפול באותם מפגעים, אולם כנהוג במקומותנו כמעט שדבר לא נעשה.

המשרד לאיכות הסביבה, שהוקם במטרה לטפל בנושאים כגון אלו, אינו מצליח להתמודד עם הבעיות החמורות הנובעות ממקומם של אותם מפעלים, אולם אנשי המשרד מוצאים זמן ומשאבים לטפל ללא לאות בקקה של הפרות.

בעית חלחול שפכי הרפתות למי התהום היא ידועה ואמיתית. אולם מדינה צריכה לקבוע לעצמה סדרי עדיפויות. לא יתכן שיתנכלו למי שקל לטפל בו: המושבניק הקטן שמחזיק ברפת כבר שישים שנה ויניחו לענקי הכימיקלים לסכן את חיינו.

אנשי איכות הסביבה עשו את מלאכתם קלה וקבעו כללים אחידים לכל הרפתות בארץ. לא צריך להיות מומחה גדול כדי לדעת שקיימים הבדלים אדירים בין אזור לאזור. אין דינה של רפת המצויה באגן ההקוות של הכנרת כדינה של רפת בביטחה שבנגב, שמרחקה ממקורות מים גדול ביותר. בדומה לכך, אין לגזור גזירה שווה בין רפת גדולת מימדים חדשה של שלושה קיבוצים המצוידת במיטב הטכנולוגיה לרפת ותיקה של דור שלישי במושב.

כולנו מאוחדים בצורך לטפל ולסלק את מי השפכים מהרפתות, אך יש לעשות זאת בצורה מושכלת בלי לשפוך את המושבניק עם מי השפכים. יש לקבוע סדרי עדיפויות ולהתמקד תחילה באזורים בהם נגרמת בעיה אמיתית למקורות מים כתוצאה מהרפתות. במקומות אחרים אפשר לדרוש מהרפתן להכין תוכנית לטיפול בבעיות איכות הסביבה, אך לתת לו את פרק הזמן הדרוש כדי שיוכל לבצע את ההשקעות הנדרשות.

לא מתקבל על הדעת שבתקופה שבה מחיר המטרה של החלב מופחת ללא הרף והמצב הכלכלי במדינה בכי רע להטיל על הרפתנים הקטנים הוצאה מידית כה כבדה. דרישה כזו הופכת אותם לעברינים בעל כורחם ומעסיקה לחינם מי שצריכים לטפל בבעיות איכות הסביבה האמיתיות של מדינת ישראל.

אני סבור שבתחום הבקר אנו יכולים ללמוד רבות מיחסה של הממשלה השוויצרית לענף זה. בשוויץ הפרות מסתובבות בהרים באופן חופשי כשלצווארן תלוי הפעמון הגדול המפורסם. מי שחושב שיש לכך הצדקה כלכלית טועה. גם בשוויץ כדאי יותר להחזיק פרות ברפתות תעשיתיות. אך השוויצרים אינם מודדים כל דבר דרך החור של הגרוש, כפי שעושים אצלנו.

הם יודעים שלפרות יש ערך חשוב של איכות חיים לתושבים ותרומה לתירות ולכן הם מוכנים לתמוך במגדלים כדי שיחזיקו את הפרות באחו. אחת התוצאות מכך היא שמפגעי איכות הסביבה נמוכים בהרבה מאחר והפרשות הפרות מתפרסות בטבע ואינן מתנקזות למי התהום.
__________

- נפתלי בן-סירא, מזכ"ל תנועת המושבים.