הפסקנו לרקוד, מה עכשיו?

נדמה ש"לא נפסיק לרקוד", שהגמר שלה שודר שלשום בערוץ 2 מוקדם מהמתוכנן, סבלה יותר מ"טיימינג" מאשר מ"ריאליטי", אם להשתמש בשני מונחים לועזיים מתחום הטלוויזיה. התוכנית, שהגיעה באריזה חדשה ובשם המפוצץ "מלחמת העולמות", התנגשה חזיתית במלחמה אמיתית עם שם ממותג משלה - "עופרת יצוקה". היא ירדה מהמסך פעמיים וחזרה תחת השם "לא נפסיק לרקוד". לבסוף הקדימו את הגמר שלה באופן משמעותי, כדי שלא לאבד את הצופים ולא להתמודד עם ירידה נוספת בצפייה.

באמת ביש מזל. אך לא רק המציאות הישראלית פגעה בה, אלא גם הריאליטי הטלוויזיוני. יותר ויותר סימנים מצביעים על כך כי תוכניות כישרונות בסגנון "כוכב נולד" ו"נולד לרקוד" הגיעו למיצוי במתכונתן. הן משודרות כשבע שנים, נצח במונחים טלוויזיוניים. בינתיים מפת הטלוויזיה משתנה, מקצינה - והן נדרשות לשינויים.

רוקדים בענן אבק

"נולד לרקוד" (שמה הקודם של "מלחמת העולמות", במקור "לא נפסיק לרקוד"), תחרות כישרונות טלוויזיונית מהסוג הישן, עלתה לשידור אחרי מהומת "האח הגדול". שתיהן שודרו אצל זכיינית ערוץ 2 קשת. צביקה הדר, מנחה התוכנית, הודה אתמול כי "הריאליטי שינה את הרגלי הצפייה". כאשר התוכנית החדשה עלתה, ענן האבק שהותירו יוצאי הווילה טרם התפזר, הצופים היו מותשים ומבולבלים. מצד אחד, המחויבות ושעות הצפייה שדרש "האח הגדול" הותירו את הקהל לאה, זקוק לחופשה. מצד שני, רמת הריגוש שלהם עלתה - הריקודים לא הזיזו להם.

תוכניות הריאליטי החדשות הן לא רק מציצניות ושערורייתיות, הן גם גוזלות זמן. נדמה שאם מתחייבים לאחת, קשה לראות אחרת. "לא נפסיק לרקוד" שודרה במקביל ל"הישרדות". גם "המרוץ למיליון", שעלתה לא מזמן, תדרוש מחויבות צופית. התוכניות הללו שינו לא רק את צריכת התוכן של הצופים, אלא גם את הדרך שבה הם צורכים אותו.

הדר שואב עידוד מ"הבידול הזה". לדבריו, בדרך זו תוכניות כמו "נולד לרקוד" וכמובן "כוכב נולד", שעל העונה השישית שלה עובדים כעת בקדחתנות, יבלטו באיכותן. הוא מסתכל על "החצי המלא של הכוס הריקה". בגלל האנדרדוגיות היחסית שלי, הביקורת פינקה אותי, מוסיף הדר ומציין כי חוסר ההצלחה של התוכנית היה "בעירבון מוגבל" - 17.7% צפייה בממוצע במשך העונה, ואילו בגמר רק 16.4%.

הדר מסכים שמפת הטלוויזיה השתנתה. "השאלה היא אם יש מקום לתוכניות כישרונות כאלה. לדעתי יש, וגם לדעת הזכייניות", הוא אומר. למען האמת, הזכייניות ויוצרי "לא נפסיק לרקוד" הבינו עוד לפני עליית "מלחמת העולמות" כי מפת הטלוויזיה השתנתה, ולכן נתנו לה שם לוחמני, וניסו לשלב אלמנטים תחרותיים בין סגנונות ריקוד. עוד לפני המסלול הקשה שהחלה התוכנית, הבינו בקשת ובטדי הפקות כי התוכנית אינה מעוררת תהודה וניסו לשנות את המצב.

אף על-פי שהדר מזכיר כי התוכנית שודרה במשך ארבע עונות ו"הזכיינית הזמינה עוד תוכנית ריקודים בפורמט אחר", אפשר לקבוע כי תוכניות טלוויזיה לגילוי כישרונות ייאלצו להעלות את הרף. הקהל לא יסתפק בלשמוע את "ים של דמעות", הוא ירצה לראות אותו זולג מעיני המבצעים.

זה ניכר גם בתחרות השירים הגדולה "אמריקן איידול". למרות הצלחתה הרבה, העונה האחרונה שלה נצפתה פחות מהקודמת. בסוף השבוע שודרה בישראל בחירת 36 המועמדים הסופיים של העונה. האתר שבו הודיעו השופטים למתמודדים על המשך דרכם נראה כמו התפאורה של סדרת הריאליטי "הרווק". השופטים טבעו בכורסאות קטיפה אדומות וענקיות, רק חסר היה שיגישו לנבחרים ורדים או יענדו להם שרשראות.

דרושים מועמדים מעורערים

גם בחירת המתמודדים הייתה שונה. השופטים לא חיפשו רק כישרון שירה או פוטנציאל מסחרי. לפחות בשלושה מקרים ברור כי העבירו מתמודדים בשל המרכיב ה"צבעוני" באישיותם, כלומר נפשם המעורערת. הראשונה היא טטיאנה דל טורו, שנואת הגולשים, טיפוס גבולי על סף התמוטטות עצבים. עוד אחד שלא מפסיק לבכות הוא נתניאל מרשל, שסיפור חייו הקורע לב (למי שהטלוויזיה לא הקשתה לחלוטין את לבו), עולה בכל שיחה. השלישי עונה לשם הבמה נורמן ג'נטל (במקור ניק מיטשל), והוא בכלל בדרן קברטי. מועמדת שמכונה "ביקיני גירל" הגיעה רחוק מדי בזכות בגד הים הזעיר שלבשה על גופה החטוב לאודישנים.

עוד אלמנט חדש, בסגנון ריאליטי, הוא שכמה מתחרים התבקשו לשיר ראש בראש מול השופטים לפני ההכרעה על עתידם. המתמודדים האלה הפוכים מקארי אנדרווד, מזוכות התוכנית. היא נראתה כמו אנדרואיד, נדמה היה שאין לה חיים פרטיים והיא לא הפגינה כל רגש.

דוגמנית בת 20

"הבידול של 'כוכב נולד' בג'ונגל של הריאליטי המתפרע יעבוד לטובתנו", סבור הדר. אחוזי הצפייה הגבוהים של העונה הקודמת של "כוכב נולד" מגבים את דבריו. ההפקה משקיעה באיתור מועמדים וצפויים "שינויים קוסמטיים" - אודישנים בארצות הברית, למשל, ומן הסתם דגש על סיפורים אישיים ואחורי הקלעים. "זאת הסדרה היחידה מסוגה ששרדה שש עונות", הוא מזכיר.

בידול הוא דבר חשוב, והעדרו פגע בתחרויות האלה. בארצות הברית, שממנה מעתיקים או מייבאים את הפורמטים, יש ריבוי של תחרויות מכל סוג - וגם זה פגע בייחודיות של הז'אנר. בנוסף ל"אמריקן איידול", ישנה "אמריקה מחפשת כישרון", שהגרסה הישראלית שלה ברשת, "הדבר הגדול הבא", הייתה כישלון חרוץ. האודישנים לעונה החמישית של "אז נדמה לכם שאתם יכולים לרקוד" מתקיימים בימים אלה, אבל היא מעולם לא התקרבה לפופולריות של "אמריקן איידול". ישנה כמובן "פרויקט מסלול" לחיפוש מעצבים, שהגרסה הישראלית שלה נמצאת בשלבי הפקה ברשת (ונדמה שהדגש שלה על ריאליטי יהיה גדול יותר מאשר בתוכנית המקורית); וכן "טופ מודל" האמריקנית ו"הדוגמניות" הישראלית.

בתוך כל זה קשה לבלוט. למרות אחוזי הצפייה הגבוהים בעונה האחרונה של "כוכב נולד", הרעש שייצרה אינו דומה לזה של העונה הראשונה, עם נינט טייב, שירי מימון ושי גבסו. הצופים התרגלו לפורמט והתוכנית, בדומה ל"אמריקן איידול", לא הצליחה לחשוף זמרים גדולים עם אלבומים מצליחים.

גם בתוכניות לגילוי כישרונות כמו "הדוגמניות" והתוכנית המקורית של טיירה בנקס "טופ מודל", הדוגמניות לא השתלבו בתעשיה, אבל הסיבה נעוצה בבעייתיות של עולם האופנה. לתוכנית הכישרונות של בנקס מגיעות דוגמניות בוגרות, רובן בנות 20 ומעלה, ואילו בעולם האמיתי מגייסים דוגמניות בנות 14-15, רובן בתת משקל - תכונה שבנקס מנסה להכחיד.

גם ב"אמריקן איידול" מחפשים זמרים בגיל העשרה. הזוכה מלפני שתי עונות, ג'ורדן ספארקס, הייתה בת 17. בן גילה דייוויד ארצ'ולטה הגיע למקום השני בעונה שעברה. הזמרים בתוכניות שרים שירים של אחרים - קלאסיקות ברובם, בסגנון הגדול והנפוח האהוב על קהל רחב של צופי טלוויזיה, ואלה לא בהכרח קהל רוכשי האלבומים.

הדר הודף את הטענות המוכרות ולפיהן אף כוכב לא הצליח כמו נינט. "זה היה ויהיה סיפור סינדרלה יוצא דופן", הוא אומר. הוא גם אינו מסכים שהמשתתפים היו יכולים להצליח לולא התוכנית. אפילו יהודה סעדו, כוכב שהשתלב פחות בתעשיית המיינסטרים, מצליח בתחום המוזיקה המזרחית. לדבריו, לפני כן הוא היה "קלידן מלווה במסעדת דגים", והוא יכול לשלוף מהשרוול "15-20 שמות של זמרים שעובדים על תקליטים".

כך או כך, השינויים הצפויים בפורמט של תחרויות הכישרונות לא בהכרח מלמדים על כיוון חדשני ומעודד; הם לא יהפכו אותן לדרמות מרתקות.