|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סיפור מותם של לוחמי יודפת המסופר בהצגה בשם זה, שתיאטרון תאיר מעלה סביב עשירי בטבת מתחבר ליום הקדיש הכללי, כמו גם לחורבן הבית
|
עשרה בטבת מוכר כאחד מארבעת הצומות הבאים להזכיר את חורבן בית ראשון. זה היום בו החל המצור של נבוכדנצר על ירושלים. בעקבותיו באו על העיר שלוש שנים קשות המתוארות על-ידי ירמיהו במגילת איכה, עד לפריצת חומות העיר בי"ז בתמוז וחורבנה בט' באב באותה השנה. הצום הרביעי הוא צום גדליה.
בית ראשון נחרב על שלוש עבירות שבין אדם למקום עליהן נאמר "ייהרג ובל יעבור" - גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה.
שלושת הנביאים האחרונים: חגי, זכריה ומלאכי, התנבאו כי צום עשרה בטבת, כמו שלושת הנוספים יתבטלו מן העולם ויהפכו לימים טובים. היה זה בימים שלאחר כורש אישר את חזרתם של בני-ישראל לארץ ישראל. הם סייגו את הנבואה בכך שעל ישראל להיות ישרי דרך ומחפשי אמת ושלום.
ואכן, הקפדה על מצוות שבין האדם למקום לבדה לא שמרה על בני ישראל מפני חורבן נוסף, ובית שני חרב בשל שנאת חינם והתנכלותם של הקנאים למתונים, ולהפך.
עם קום מדינת ישראל, בימיה הראשונים של הכנסת התנהל דיון על המועד בשנה בו יחול יום הזיכרון לשואה ולגבורה, וברוב קולות- ולמרות בעיה הלכתית בקביעת יום זיכרון בחודש השמחה ניסן - נבחר כ"ז בניסן, שהוא יום התקוממות גטו ורשה.
במקביל נבחר י' בטבת כיום הקדיש הכללי - היום בו אנו זוכרים את קורבנות ישראל שמקום מותם וקבורתם אינו נודע. יום זה אומץ על-ידי הציבור החרדי כיום הזיכרון ל"שואה" משלהם, ונוכל לראות רבים מהם עולים ל"יד ושם" ביום זה ואמירת משניות לזכר קורבנות השואה. גם החינוך הממלכתי הדתי העביר את הדגש של י' בטבת מיום צום על המצור על ירושלים כחלק מתהליך חורבן בית -המקדש לנושא זה של יום הקדיש הכללי.
"לכל איש יש שם" - (אמרה היונקת את רעיונה, בין השאר, מהפסוק של ישעיהו "ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם") גם אם יידמה לנו לעיתים כי היהדות מתנגדת לאינדיבידואליזם, הרי שקיומו של היחיד זוכה להתייחסות ולכבוד ביהדות. גבורתם של קורבנות השואה אינה רק במרד ובהתנגדות רבת עוז, אלא בהישרדותם היומיומית בימי התופת.
דבר זה התחוור לי בביקוריי במחנות ההשמדה מאיידנק ואושוויץ. לכל מזוודה וחפץ, יש שם ומאחוריה משפחה, שנאבקה על קיומה המוסרי והערכי בתוך הגהנום. גבורה זו אינה פחותה מהרמת נס מרד והלחימה פיסית.
זוהי חובתנו המוסרית הגבוהה לזכור את אותן המשפחות ואת אותם היחידים ואנו עושים זאת גם בי' בטבת ומקדשים את זכרם. סיפור מותם של לוחמי יודפת המסופר בהצגה בשם זה, שתיאטרון תאיר מעלה סביב י' בטבת מתחבר ליום הקדיש הכללי, כמו גם לחורבן הבית.
אנו מקווים כי במהרה בימינו יעלה העם היהודי את מוסריותו האישית והכללית, יכונן את הבית השלישי ויהפוך את ימי התענית למועדים ולחגים ככתוב בדברי הנביאים.
|
|
הכותב הינו מנכ"ל "תאיר"
|
|
| תאריך:
|
30/12/2006
|
|
|
עודכן:
|
30/12/2006
|
|
גלעד מרלין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ישר כח
|
31/12/06 12:25
|
|
|
לפני 13 שנה הסביר ראש ממשלת ישראל את השבתו של רב המרצחים יאסר ערפאת לארץ ישראל במשפט הידוע "הם ילחמו בחמאס בלי בג"צ ובלי בצלם". מיליארדי דולרים ואלפי הרוגים מאוחר יותר התברר כי יאסר ערפאת איננו פראייר של ישראל. בג"צ וצלם נשארו כלים ביד אש"ף כדי לדכא את ממשלת ישראל, ואילו החמאס פרח ועלה, הפך למפלגת השלטון, ועתה הוא מפגיז את ישראל כאוות נפשו. במחיר השבת הלגיטימיות לאהוד אולמרט כ"מדינאי" קיבל אבו מאזן, סגנו הנאמן של רב המרצחים, מכחיש שואה מקצועי, מאה מיליון דולר, ועוד פכים קטנים כמו השבת חופש התנועה למרצחי הפתח.
|
|
|
|
|
עדותו של אלחנן טננבאום בבית המשפט המחוזי בתל אביב (20.10.06), מי שנחטף על-ידי החיזבאללה, שופכת אור לא רק על האיש, שהתגלה כחלאת אדם, אלא גם על התנהלות רשויות הביטחון והתביעה בישראל. הנה אנו רואים שוב, כי טננבאום קיבל חסינות מהעמדה לדין, על-אף שגם לדבריו לא היה בידיו מידע שהצדיק זאת.
|
|
|
|
|
לקראת סוף המאה התשע עשרה, כאשר המשק האמריקני היה נמצא בתקופה של גל מיזוגים גדול, החל כוחו של ה'ביג-ביזנס' לבלוט בפוליטיקה ובמדיניות החוץ האמריקנית. תהליך הריכוזיות המואץ הביא לעלייה חדה בשיעור הרווח התאגידי - בעיקר בענפי הנפט, חומרי הגלם, מסילות הברזל, תעשיית הפלדה והפיננסים. שולי הרווח הגבוהים של העסקים הגדולים, שנראו בתקופה ההיא כנובעים מגורמים שונים לגמרי חוץ מאלו של 'כוחות שוק' למיניהם לא היו ניתנים אם כן עוד להסתרה.
|
|
|
|
|
הימים הם ימי החורף, והלילות הם, באופן מפתיע, לילות החורף. הקור חודר לעצמות ומיטב שמיכות הפוך מסייעות לי במאבקי הצודק. אלה הם הרגעים בהם אני נזכר בצבא, בלילות קפואים עם שלוליות של טירונות, עם מגדלי שמירה של קורסים ועם מרדפים אחרי חיילות עצלניות שמתחבאות מהקצין הפסיכופט. עם כל הזכרונות, אני מאושר להיזכר שאני כבר לא שם.
|
|
|
|
|
פעם, האמירה האופיינית שיוחסה לישראלי ואשר חלה על כל התחומים בחיינו הייתה: "יהיה בסדר". לא צריך לעיין לא בספרים של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה: "המילון העולמי לעברית מדוברת", שראה אור בשנת 1972, ולא של רוביק רוזננטל: "מילון הסלנג המקיף", שיצא לאור ב-2005, כדי למצוא את המשמעות של מונח זה.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
