זכות השתיקה, גם לשרון

הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית מוקנית בדין ובהלכה הפסוקה לכל אדם. במצב המשפטי דהיום, אין זו זכות בעלמא, אין זו זכות ייחודית המוקנית לבני אדם תמימי דרך והיא גם אינה ייחודית לבני אדם עקלקלי דרך. זוהי זכות המעוגנת במהותו ואופיו של הדין הישראלי, הן על-פי חוקי היסוד [חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו], דיני הראיות, חוק סדר הדין הפלילי וההלכה הפסוקה.

זכות השתיקה, שמקורה בעקרון החסינות מפני הפללה עצמית, אינה קפריזה רגעית גם לא תקלה חקיקתית במקומותינו. זהו עיקרון העובר כחוט השני ברוב רובם של שיטות המשפט במתוקנות שבמדינות.

בארה"ב, מעוגן העקרון של חסינות מפני הפללה עצמית בתיקון החמישי לחוקה. זוהי המסגרת הנורמטיבית בשינויים המחויבים גם במשפט האנגלי.

טוב עשה היועץ המשפטי לממשלה משסירב למסור לראש הממשלה, פרטים מחקירתה של סגנית השר נעמי בלומנטל. אכן, על-פי הדין הקיים, אין זה ראוי כי תוכנן של חקירות, בשלב התהוותן, גם של אנשים מהתחום הפוליטי-שלטוני, יהיו נחלת הדרג המבצע, ככלי שרת לצרכים פנימיים ושהקשר בינם לבין ברור האמת או יעילות החקירה- אף אינו מיקרי.

מהי זכות השתיקה?

זכות השתיקה של חשוד בשלב החקירה, להבדיל משתיקתו בשלב הדיון המשפטי, מעוגנת בזכותו שלא להשיב לשאלות שיכול שיהיו בעלי פוטנציאל להפלילו. הגם שהלשון הנקוטה בדין מתייחסת לזכות שלא להשיב לשאלות מפלילות בלבד, ברם, ההלכה הפסוקה היא שמשעסקינן בחשוד-שקולה זכות זו כנגד "זכות השתיקה המוחלטת".

ההחלטה לבחור במימוש הזכות לשתיקה בחקירה, אינה החלטה קלה כלל ועיקר, ואינה מהווה שימוש לרעה או שימוש פסול בדיני הראיות. שהרי אליה וקוץ בה.

מחד, נראה כי היא יוצרת יתרון לבעל הזכות בשלב החקירה ברם, מאידך, על-פי ההלכה הפסוקה, עלולה שתיקתו לפעול לחובתו ולחזק את ראיות התביעה בהליך המשפטי אם וכאשר יינקט כנגדו.

וכך ביטא הלכה זו בית המשפט: "אכן זכות השתיקה עומדת לנאשם. אולם, מששתק במקום שנתבקש הסבר, אין שתיקתו זו עולה בקנה אחד עם ציפיותיו שיאמינו לו כאשר יעלה את גירסתו לראשונה בשלב של עדויות הגנה...בנסיבות כאלה יש בשתיקתו כדי להוות חיזוק מה לעדויות התביעה".

הנה כי כן, ההחלטה אם לבחור באימוץ הזכות לשתיקה אינה החלטה סתמית, אינה החלטה קפריזית אלא חייבת להיות החלטה משפטית, מפוקחת הלוקחת בחשבון את כל ההשלכות הנובעות ו/או שיכולות לנבוע מאימוץ הזכות.

ואולם זאת יש לדעת, כל הטיפול בעניין זה ראוי לו שיעשה במגרש החקירתי-משפטי. אין להם לפוליטיקאים, גם לא לראשי ממשלה זכות להיכנס למגרש זה ולנסות להוציא מהמגש הרותח שבו "ערמונים בודדים", שירגיעו רעבון או צורך פוליטי אינטרסנטי או מקומי.

משהוחלט לחקור אדם, ופוליטיקאי בכלל אדם, יש לאפשר לו להתמודד עם החקירה בתנאים הוגנים, בלא לחץ פוליטי או תקשורתי המסיט את הדיון ממסלולו המהותי אל עבר "ספינים" תקשורתיים או אל עבר מגרשי ההתגוששות הפוליטית גם אם החקירה מלחכת את המגרש הפוליטי בימי בחירות.

תקופת הבחירות הינה, ככל שהדבר נוגע לענייננו, ראוי שתהיה חסרת כל משקל משפטי, ובוודאי חסרת משקל כזה שבעטיו ראוי לשנות את שיטת המשפט במדינתנו. זכות השתיקה יפה לימים רגילים כמו גם לימי בחירות.

דברים אלה טובים למסגרת הנורמטיבית התקיפה כיום. ואולם כללים נורמטיביים אלה אינם מחויבי המציאות.

ובמה דברים אמורים?

גלוי וידוע, כי עם כל החשיבות המיוחסת לעיקרון המעניק לאדם את הזכות שלא להפליל עצמו, וגם לשיטתם של אלה הרואים עיקרון זה כיונק את חיותו מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הרי שלא מדובר בזכות על וכל חקיקה מתאימה אחרת, אם חפצה היתה הכנסת לחוקק, היתה יכולה לשלול אותה מבעלי תפקידים מסוימים, ו/או מסקטורים מוגדרים ו/או מתחומים מסוימים ו/או בעיתויים מסוימים.

ברור, גם ברור, כי אם תחליט הכנסת ותחוקק חוק, וניתן הדבר להיעשות, הקובע כי אדם אינו זכאי חסינות מפני הפללה עצמית בתחומים אלה ואחרים, קביעתו של חוק זה תחייב את הכל ובאותם תחומים לא ייהנה האדם מחסינות שכזו ולא תהיה לו עוד האפשרות לשמור על זכות השתיקה שהרי הזכות - לא תהיה עוד שלו.

גלוי וידוע, כי הכנסת מוסמכת, בהתאם לסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לחוקק חוק הפוגע בחוק היסוד, ובלבד שיתקיימו התנאים הנדרשים שאחד מהם הוא - כי יאמר במפורש, שהוא (החוק החדש) תקף על אף האמור בחוק היסוד.

הנה כי כן, אם חפצים אנו לבנות סביבה פוליטית הגונה, נטולת פניות, יתכבד יותר מכולם, ראש הממשלה ויציע לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים כך שבאופן מפורש יאמרו כהי לישנא- פוליטיקאים, חברי כנסת, סגני שרים, שרים, ראשי ממשלה - אינכם עוד בעליה של זכות השתיקה.

אם חפצים אתם בזכות השתיקה, משכן הכנסת ו/או קריית הממשלה ואולי מקומות נוספים - אינה מקומכם.

חקיקה שכזו תטהר את הרשות המחוקקת והמבצעת ותהיה נדבך נוסף בדרך ליצירת אוירה ציבורית נקיה בלי קריצת עין, בלי טריקים, בלי שטיקים ובלי קומבינות, שמהם נקעה נפשו של הציבור.

ועד שימצא אומץ הלב הציבורי לחוקק חוק חיוני זה, הניחו לבלומנטל, למשפחתה ולעורכי דינה להתמודד עם העננה הכבדה שנפלה עליה כרעם ביום סוער.

ראש הממשלה יכול לקנות עולמו אם יזום שינוי חקיקה שיפקיע מעצמו ומאנשי ציבור את הזכות לשתוק. זה יהיה נכון וטוב יותר מלמצוא קורבן שיפוטר היום ויותיר אותנו מחר עם אישי ציבור שמדברים בלי סוף כשצריך לשתוק, ושותקים- כשצריך לדבר!.