בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הצעת חוק מוגשת בימים אלה ליצירת חזקת ההגנה העצמית כאשר פורצים באישון לילה לביתך. בפי המתנגדים חוגגת הדמגוגיה, בלשון ח"כ שלי יחימוביץ: "אין עונש מות על פריצה". רק שזו אמירה שאינה קשורה כלל לעניין. עונש זה הפעלת סמכות לאחר מעשה, בעוד שהדיון הוא על מניעת המעשה ויצירת הרתעה. וממילא למשטרה יש סמכות להפעיל נשק במקרים כאלו, רק שהמשטרה איננה
כל הדיון על המושג הגנה עצמית במובנו הקיים אינו העניין. הגנה עצמית על-פי החוק הקיים מתייחסת רק להגנה על חייו של אדם. הדיון הנוכחי הוא על הגנה על רכושו של אדם. אין חילוקי דעות על כי אין המשטרה מסוגלת להגן על רכוש, היא אפילו לא מנסה. סיפורו של החוואי שי דרומי ורבים מחבריו מראה כי במושג רכוש נכללים לא רק בגדיו של אדם או תכשיטיו, אלא גם כל פרנסת משפחתו ומפעל חייו של אדם. ועל זה, על-פי החוק הקיים, אסור לאזרח להגן. שיחכה למשטרה. ושימשיך לחכות גם אחרי שפרנסתו נגזלת פעם אחר פעם, ולרשויות החוק אין כל מענה לבעיה. לאחרונה התפרסמו מספר מקרים של פריצה לבית אנשים זקנים למטרת גניבה, והפעלת אלימות קשה כלפי הזקנים, ולרשויות החוק אין כל מענה. גניבות רכב הינן מכת מדינה כבר שנים, ולרשויות החוק אין כל מענה. וגם ראינו כי מה שמתחיל כגניבת רכב יכול להסתיים ברצח. ומה אומרות לנו רשויות החוק: אסור לאזרח לקחת את החוק לידיו. אך באיזה ידיים החוק כן נמצא? המצב בו אזרח צריך להגן על רכושו בעצמו אינו מצב רצוי, ומצב כזה מייצר הרבה סכנות. אך השאלה העומדת על הפרק אינה מה רצוי אלא מה מצוי. המשטרה חסרת אונים, בתי המשפט מגלים רחמנות בלתי מובנת על פושעים, הפשע גואה - זה המצב המצוי. הגיע הזמן שח"כים יפעלו לספק לציבור פתרון למצב המצוי, ויפסיקו להשחית מילים מיותרות על המצב הרצוי. ולנושא שימוש בנשק. בדיחה ידועה מספרת על ג'ורג' ברנרד שאו שבאירוע חברתי הציע לנערת זוהר לבלות עמו את הלילה תמורת מיליון דולר. לאחר היסוס הסכימה. המשיך שאו: "אז בואי ואשלם לך מאה דולר". "מה אתה חושב שאני", כעסה נערת הזוהר. "מה את כבר הסכמנו", השיב שאו, "עכשיו רק מתווכחים על המחיר". והנמשל - הפעלת נשק במקרים אלו מותרת לשוטרים ואסורה על אזרח מהשורה, כלומר עיקרון היתר הפעלת נשק בנסיבות אלו כבר נקבע, השאלה רק על מי הוא חל. לאזרח אסור, למשטרה מותר, רק שהמשטרה איננה.
|
תאריך:
|
13/02/2007
|
|
|
עודכן:
|
13/02/2007
|
|
איתן גנור
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מאיר דרום
|
13/02/07 17:01
|
|
|
|
איתן גנור
|
13/02/07 19:11
|
|
2
|
|
משה, עורך-דין
|
13/02/07 22:00
|
|
|
|
איתן גנור
|
14/02/07 11:38
|
|
3
|
|
גלעד ד
|
14/02/07 13:56
|
|
|
|
איתן גנור
|
14/02/07 14:39
|
|
מדי שנה נסגרים בישראל כ-45,000 עסקים קטנים שנכשלו, כך מדווחת הרשות לעסקים קטנים, כתוצאה משיווק לקוי וידע חסר בתחום זה. כישלון בסדר גודל כזה משפיע לא רק על בעלי העסק ומשפחותיהם אלא גם על עשרות ספקים שעבדו עמם, על הבנקים ש"ספגו" נפילה של עשרות אלפי עסקים ועל האזרח הקטן שנאלץ לשלם עמלות וריביות גבוהות בכדי לאזן את אובדן ההכנסה. בעלי העסקים הקטנים מתחלקים לשלושה "טיפוסים":
|
|
|
זה מספר שבועות רועשת הארץ וגועשת, ורועש העולם כולו, על הנעשה בשער המוגרבים. אילו היה הנביא מוחמד רואה את דברי ההסתה, המניפולציות, השקרים, התככים והמזימות של העולם הערבי כולו כנגד עבודות התחזוקה במקום - ודאי היה מתהפך בקברו ומזדעק על חילול השם ועל חילול כבודו וכבוד האיסלאם ע"י כת מאמיניו, שבמצח נחושה, ללא מיליגרם של כבוד עצמי ומבלי להשפיל מבט מעיזים להביט בעיני כל העולם ולטעון כי עבודות השיפוץ בשער המוגרבים מהוות פגיעה בקדשי הקודשים של האיסלאם וניסיון "לכבוש" את מסגד אל-אקצה, תוך שבעינים מפלבלות השמיימה (והאו"מה) מבקשים את עזרת העולם כולו "לעצור את ההרס והחורבן בהר הבית".
|
|
|
לדברי הסנאטורית הילארי קלינטון, מועמדת למשרת נשיאת ארה"ב ונחשבת לידידת ישראל, מדינת ישראל צריכה, אולי, להידבר עם סוריה כי היא, הגב' קלינטון, לא פוסלת ניסיונות הידברות אפילו עם אוייבים.
|
|
|
הטענה שצמצום שיעור הפריון היהודי בישראל (2.7 ילדים לאישה) חיוני לשדרוג כלכלי, מהווה מהדורה כלכלית של "תסמונת דן חלוץ" שהתרסקה בלבנון: צבא קטן ומתוחכם, הנשען על חיל אוויר ופצצות חכמות, ומצמצם את תפקיד כוחות השדה עתירי כוח האדם, נידון לכישלון. הטענה מהווה תסמין לתפישה כלכלית קצרת-טווח המאיימת על צמיחה ארוכת-טווח.
|
|
|
בתודעתו של כל אחד מאיתנו, ימין ושמאל, יש את אותה תקווה ואותו יעד: שקט. אנחנו רוצים, מבקשים, מתחננים לשקט. ואם השקט שאנחנו מייחלים לו יעמיק שורשים, אולי הוא יגדל, יתפתח ויהפוך לשלום. שלום!! זוכרים? למי ששכח: הסתובבו כאן פעם סוכני מכירות שעברו מבית לבית, והציעו "שלום תמורת שטחים". זה היה כל כך סוחף, עד שבהיסטוריה שלנו, התקופה הזאת תיזכר כ"הבהלה לשלום". רבים מאיתנו התפתו לעסקה. אחרי שמסרנו שטחים, הנוכלים נעלמו.
|
|
|
|