השתלטות החמאס בעיניים ערביות

חסין עבדאללה שם את כל הקלפים והשאלות על השולחן. לגרסתו, חבורת ערפאת לא הייתה מעולם פרטנר לשלום, והם זרע הרע בכל התהליך הכושל והמסוכן שהובילו לצמיחת מדינת הטרור לפתחה של ישראל.

כך הוא שואל במאמרו: "למה התירה הרשות הפלשתינית ואפשרה למחבלי החמאס להפוך לצבא שמאיים על העם הפלשתיני קודם כל, לפני שיאיים על ישראל והרשות הפלשתינית? למה לא ידעה הרשות הפלשתינית להקים צבא לאומי מאורגן בעזה ולאחד את כוחות הפלגים לצבא סדיר והאזרחים יפנו לעשייה ובניית המדינה המתעתדת?"

"אם רצינו לעקוב אחרי כל החוטים בסוגיה זו, הרי שהם מובילים אותנו לעובדה שרבים מסרבים להתעסק בה, והיא השיטה המתלהמת שנהג היו"ר יאסר ערפאת להוביל בה את הפלשתינים: שיטת הטפיחות וההבלגה, שיטת המתירנות והאנרכיה, שיטת ההצגה והגאווה העצמית. אפשר וזו לא העת להטיח ביקורת על תקופת שלטונו של ערפאת, שהרי ההיסטוריה תעסוק בכך, אך ערפאת נושא במלוא האחריות לתוצאות המצערות הפוקדות את עזה ותושביה".

כידוע, ארגון החמאס לא היה קם לו התמיכה שזכה לה מצד ישראל מחד, ומצד מתנגדי הפתח (דמשק וטהרן). מאידך, ידוע היה שיצחק רבין ז"ל פעל באופן ישיר שחמאס תהיה אויב של הפתח ותערער את מעמדו. לדברי חסין עבדאללה, כאשר ישראל ופתח השלימו ונכנסו למו"מ לשלום, ופתח החלה לדחוק את החמאס שהשתרשה בינתיים בתוך הציבור הפלשתיני עקב שימושה בדת ובקוראן, התהפכו היוצרות וחמאס פנה למאבק דתי אסלאמסטי נגד ישראל.

"החולשה של הרשות הפלשתינית בעזה ברורה לעין, ומחמוד עבאס נראה בשיא חולשתו. שיטתו לנהוג כאיש חכם שמתנגד לאלימות ואוסר שפיכות דמים פלשתינית לא פעלה לטובתו במקרה הזה". "איך אבו מאזן ינהג לאור ההתרחשויות? שהרי ביכולתו להכריז על ממשלת חירום, ויכול לגייס כוחות ביטחון להשתלט על המצב. אך הוא איננו עושה זאת בשל העיקרון שאיננו מוכן להקיז דם פלשתיני, בזמן שהצד שמנגד איננו חושש לשפוך דם פלשתיני, מאחר ובידו פתווה (פסק הלכה) המתירה לו הרג אם המטרה היא הקמת מדינת הלכה איסלאמית".

לדברי חוסיין עבדאללה נוראלדין, "מה שהתרחש בעזה זו מלחמת אחים בכל מובן המילה, אותו הבעירה כוחות החושך, בתמיכה חיצונית ובמטרה גלויה: הדחת הרשות ומהפכה שתביא להקמת מדינת הלכה איסלאמית, שתהווה דריסת רגל לסוריה ואירן באמצעות אלקעידה באדמות הפלשתיניות".

"רבים מעלים את השאלה אם אל קעידה חדרה לתוך החמאס, הרי שהתקריות של היום מוכיחים את חדירתם לשורות החמאס. התקריות הקודמות הוכיחו זאת, וכל הפעילויות של השנתיים האחרונות מוכיחות זאת, וכן יישום אג'נדה [על-ידי החמאס] שהיא רחוקה מהמטרה של העם הפלשתיני, גם אם נטלה כיסוי דתי לאומני".

"ברור כי האנרכיה שולטת והיו"ר והרשות הפלשתינית רחוקים מייצוב המצב, שהרי קריאות להפסקת אש, ופתוות האוסרות התזת דם פלשתיני, לא יובילו לתוצאות ממשיות. חמאס לא תסתפק בפחות משליטה עצמאית ברצועת עזה, ומימוש חוקיה ורעיונותיה האפלים על הפלשתינים ברצועת עזה והפיכת חייהם לחשוכי עתיד".

"ברור גם שאבו מאזן חלש מכדי להכריז על מצב חירום ולנקוט בפעולה צבאית ממשית שתפרק את חמאס מנשקו ותחזיר את הרגיעה לעזה ולחיים שקטים. הפתרון ההגיוני יותר הוא שישראל תעשה זאת - תכבוש את רצועת עזה, תפרקו מנשקו ותמסור את עזה לאו"מ שתקים בו מנדט לעשר שנים לפחות, עד שהרצועה תהפוך לאזור בטוח" כך מציע חסין עבדאללה.

הוא תוהה: "השאלה שנותרה פתוחה היא, מי יבקש מישראל לעשות פעולה קשה זו? ברור שהרשות לא תבקש זאת, ולא יסכימו לכך מדינות ערב ואפילו לא ישראל", שהרי לטענתו, ישראל מייחלת לסופה של הרשות, ובאשר למדינות ערב הן מסתפקות בצפייה במתרחש, בהודעות גינוי לעיתונות והצהרות ריקות מתוכן, וממתינות לתום הלחימה כדי לבוא במו"מ עם המנצח. ובאשר לרשות - היא מפחדת לנקוט בצעד צבאי ממשי מהפחד שהכול יקרוס.

לסיום דבריו הנבואיים קבע חוסיין עבדאללה: "המשך המצב הקיים יביא להשתלטות החמאס על עזה, והקמת מדינתה ברצועת עזה. כך תהפוך עזה לקלף מיקוח בידי סוריה ואירן לגרור את ישראל למעגל הלחימה והתגובה תוך בריחתם מאחריות כפי שהמצב בדרום לבנון כיום".