המכרז התפור
חשד לתפירת מכרז - באופן בלתי חוקי, לכאורה, למען מקורבים, התגלה בימים אלה במכרז שיזמה הרשות להגבלים עסקיים. מהמידע שהובא לידיעתנו עלה, כי הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, נטל חלק בתפירת המכרז, בסופו "זכו" שתי מתמחות מהרשות להגבלים העסקיים בתפקיד הנכסף.
נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, אליו פנינו לקבל תגובה, מסר כי ביום א' (29.6.03) הוא יקיים דיון בנושא זה. "על פניו נראה שהעניין לא תקין", אמר, ולכן תישקל האפשרות לבטל את תוצאות המכרז.
המדובר במכרז שפורסם במרס 2003 לקבלת חמישה עורכי דין לעבודה ברשות להגבלים עסקיים (מכרז 7021/03). היום האחרון להגשת המועמדות נקבע ליום 23.3.03. במסגרת המכרז הוזמנו מועמדים להגיש הצעות לתפקיד משרת עורך דין, בתואר עוזר ראשי ובדירוג משפטנים.
המהלך המוזר
במודעה שפורסמה נאמר, כי תנאי הסף לקבלת המשרה הוא רשיון ישראלי לעריכת דין וחברות בלשכת עורכי הדין. ואולם, באותה מודעה/מכרז נאמר: "יכול להגיש מועמדות גם מי שייגש לבחינת לשכת עורכי הדין בישראל במועד הקרוב (אפריל, מאי 2003)", אולם מתמחה שזכה ולא קיבל רשיון עורך דין - זכייתו תתבטל. היינו: ניתנה הזדמנות למתמחים להגיש מועמדות לתפקיד זה, בטרם קיבלו רשיון עורך דין ובטרם הוכיחו עצמם כעורכי דין.
וזה מהלך מוזר. לא רק בגלל המצב בשוק עורכי הדין - רשות ההגבלים העסקיים, כמו רשויות ציבוריות אחרות, מקבלת מאות הצעות מעורכי דין פעילים, מוכשרים ומקצועיים, המציעים עצמם לתפקיד; אלא בשל זאת שניתנת האפשרות לאדם להציע מועמדות לתפקיד שטרם הורשה לעסוק בו וטרם התמחה בו.
פרסום המכרז עורר תהיות כבר עם פרסומו. ואולם, רק לאחר מכן - לאחר שנפתחו המעטפות והוכרזו הזוכים - התגלה כיצד נתפר מכרז לטובת כמה מועמדים. בוועדת המכרז הזה ישבו שלושה: אביטל בירגר (יושב-ראש), עו"ד אהרן גורל (נציג ציבור), ועו"ד מיכל הלפרין (נציגת הממונה על ההגבלים העסקיים).
המתמחים שהועדפו
מתברר, כי מתוך 187 מועמדים שהציעו עצמם לתפקיד המאתגר - המזכה את הזוכה בו בשכר נאה, בחוזה אישי, זכו לפחות שלושה מקורבים. במכרז "זכו" שתי מועמדות, שהתמחו לעריכת דין זמן קצר קודם לכן ברשות להגבלים עסקיים. כמו כן זכה במכרז מתמחה מלשכת היועץ המשפטי לממשלה. נוסף לאלה זכו שני עורכי דין במכרז: עורכת דין פעילה מהסנגוריה הציבורית במשרד המשפטים, ועורך דין מהסקטור הפרטי. הנה כי כן: שלושה מתמחים נהנו מההפקר.
הגילוי הנ"ל מעורר עתה ביקורת רבה מצד כמה גורמים, דווקא בשל מעמדה של הרשות להגבלים העסקיים - כרשות חוקרת, האמורה להקפיד, יותר מאחרים, על קיום החוק, כך שלא תינתן העדפה בלתי חוקית לכאורה לכמה מקורבים. "האפשרות שאדם שאינו עורך דין יגיש מועמדות לתפקיד המצריך רשיון עריכת דין, בתנאי שיקבל את הרשיון 'במועמד הבחנות הקרוב' אינה מוכרת במכרזי הנציבות", טוען אדם המקורב לנושא. "מדובר בפטנט ייחודי, שאיפשר לגברות הנ"ל ולרשות להגבלים העסקיים לסגור את העסקה בתקופה שהן וחבריהן היו עסוקים בלימודים אינטנסיביים לקראת בחינות ההסמכה של הלשכה".
מנוסח המכרז, נטען עוד, "עולה כי המאושרות שזכו בתפקיד לא הועסקו בו כל זמן שלמדו לבחינות הלשכה, ועד שהוסמכו כעורכות דין ביום 4.6.03. התפקיד פשוט המתין להן שם, עד שיואילו להתפנות מהלימודים לבחינות".
שטרום מגיב ומנמק
הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד דרור שטרום, מסר תגובה ארוכה ומפורטת. נביא כאן את עיקריה:
- שתי עורכות דין מבין הזוכים אומנם התמחו בעבר ברשות. יחד עם זאת, השתיים סיימו את עבודתן כמתמחות ברשות ובכך ניתקו קשרי העבודה בינן ובין הרשות. השתיים הוחלפו על-ידי מתמחים חדשים, ולאחר שזכו במכרז וקיבלו רשיון עורך דין, הועסקו מחדש.
- התמחות ברשות אינה מבטיחה קבלה לשורות הרשות כעורך דין. מתמחים רבים אשר ביקשו להתקבל לעבודה ברשות והתמודדו במכרזיה, לא נבחרו.
- האחריות לפרסום המכרז מוטלת על נציבות שירות המדינה; אפשרות הגשת המועמדות למתמחים מקובלת בנציבות שירות המדינה, אין עסקינן ב"המצאה" של הרשות; אם תימנע האפשרות בפני מתמחים (ולאוו דווקא אלו שהתמחו ברשות) אשר עד לסיום הליכי המכרז יקבלו את הסמכתם כעורכי דין, תפגע הרשות לשווא ביכולתם של אלו להתקבל לעבודה בשורותיה.
- אם תבקש נציבות שירות המדינה לבחון הליך זה, הרי שבחינה זו צריכה להיות לגבי שירות המדינה כולו.
עד כאן תגובת הממונה על ההגבלים העסקיים.
הולנדר: נשקול ביטול תוצאות המכרז
נציב שירות המדינה, אליו פנינו בעניין זה, ערך בדיקה ראשונית בנושא, וככל הידוע לנו כבר קיבל החלטות. בתגובה רשמית מסר: "על-פניו נראה שהעניין לא תקין, ולפיכך עומד נציב שירות המדינה לקיים בירור יסודי עם כל הנוגעים בדבר, ולבדוק גם את ההשלכות המשפטיות, לרבות האפשרות לבטל את תוצאות המכרז".
בבדיקה שערכנו עם נציבות שירות המדינה, עולה כי מכרז במבנה זו אינו נהוג ואינו מקובל. נודע לנו, כאמור, כי בדעת נציב שירות המדינה לבטל את תוצאות המכרז, ואף לבחון האם יש מקום לנקוט הליכים משמעתיים נגד האחרים למכרז התפור.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
