|
שמורת טבע הר הנגב:
המרכזי של מכתש רמון מרוכזים כמה אתרים בעלי ערכיות גבוהה בעיקר מבחינה גיאולוגית. אתרים אלו ראויים להישמר כל אחד בפני עצמו כשמורה, אולם ערכם כרצף על-רקע נוף המכתש גבוה בהרבה לעומת ערכם כיחידות בודדות. בנוסף, בגלל גבולותיו הטבעיים הברורים, מהווה המכתש לגבי בעלי חיים, במיוחד אלו שהם בעלי טווח מחיה גדול כמו נמר, זאב, צבוע, פרא ויעל, רצף טבעי אשר לו הם זקוקים לקיומם. קיטוע רצף זה, למרות שחלקיו נשמרים, עלול למנוע מהם למצות את הפוטנציאל להגיע לגודל אוכלוסיה אשר יבטיח את קיומם בו לאורך זמן. שטח השמורה שנוסף הינו שטח טבעי בלתי פגוע של 28,615 דונם הכולל ערכי טבע ונוף מיוחדים ונדירים בעיקר בתחום הגיאולוגי. הכרזת השטח כשמורה חיונית לשמירת שלמות מכתש הרמון. בתחום השטח המבוקש מצויות תופעות טבע נדירות כמו אתר הנגרייה (המנסרה) וריכוז של מנסרות בזלתיות. בשטח המוצע מוצאים תצורות נוף שלמות כמו חמאדה, "הקווסטה החומה", מצוקי הרמון, נחל רמון על גדותיו הקדומות ועוד.
שמורת טבע נקיקי יפתח:
חלק ברצף של שטחים שמורים במורדות הרי נפתלי, מנחל קדש בדרום עד מצוקי קריית-שמונה בצפון. ההכרזה מאפשרת הגנה על תופעה ייחודית: סדקים קרסטיים בסלעי דולומיט, שהארוך בהם מגיע לאורך של כ-30 מ' ורוחבו 2 – 5 מ'. לצד הסדקים הייחודיים יש בשמורה תצורת צומח של יער פארק וצמחים עשבוניים, עם מגוון גדול של עצים, שהבולטים בהם הם אלון תבור, אלון מצוי ואלה אטלנטית. מהשמורה ישנן תצפיות מרהיבות מזרחה, לכיוון עמק החולה, החרמון והגולן. שטח השמורה 44 דונם.
שמורת טבע רכס אדמי:
רכס הר אדמי הבזלתי הוא המשכו של רכס הר יבנאל. הערוץ המרכזי של נחל אדמי יוצר קניון עמוק ומרשים. מעיינות אחדים נובעים בשטח השמורה, כמו עין אדמי, איתן ושופע כל השנה, עין סמדר, עין אבצם ועין חומס. הצומח, האופייני לבזלות השונות, מורכב ממרווה ריחנית וסירה קוצנית וביניהם סחלבים רבים. באביב מתכסה המדרון בפריחת תורמוס ההרים בכחול וניסנית סורית בצהוב. מצוקי הבזלת הגבוהים משמשים בית גידול ומקום קינון לעופות דורסים ובשטח השמורה שהוכרז ניתן למצוא שרידים רבים לתרבות אדם עתיקה.
גן לאומי שימרון:
משתרע בגבולו הצפוני של עמק יזרעאל, צפונית מזרחית לצומת נהלל. האזור מאופיין בגבעות מעוגלות וערוצי ואדיות מתונים ביניהם. צמחיית האזור היא ברובה חורש טבעי של אלון מצוי ואלון תבור המהווה שריד משמעותי אחרון של חורש נדיר זה. בתקופת האביב והקיץ, עת החורש בשיא לבלובו ומספר ניכר של מטפסים ממינים שונים ומגוונים, נוצרת למטיילים במקום תחושה ייחודית של "יער סבוך" ורחוק ממקום ישוב. תל שימרון הינו תל ארכיאולוגי, ובאזור קיימים שרידים ארכיאולוגיים של מתקנים חקלאיים והתיישבות מתקופות שונות. על התל שרידים של מגדל שמירה וכיום נמצא בראש התל מגדל תצפית החולש על הגן הלאומי והעמק שמסביבו. השטח משמש גם כאתר חניה ומנוחה לעופות דורסים בעונת הנדידה, ולכן מהווה מקום חשוב לתצפית בציפורים. תוכנית הגן הלאומי מייעדת את השטח בעיקר לשימור נוף, טבע וארכיאולוגיה עם מסלולי טיולים ונופש בחיק הטבע, חניונים ותצפיות, שיאפשרו מגוון של פעילות לקהל רב של מבקרים ולפלחי תיירות שונים.
שמורת טבע תל פארס:
הנוף המתגלה לעיני המטייל בגולן הוא נוף געשי בעיקרו. בנוף זה מתלבטים במיוחד הרי-הגעש, תופעה שאינה מוכרת לנו כלל ממערב לירדן. בגלל טיב הקרקע בהרים אלו, השונה בתכונותיה מקרקעות הבזלת המכסות את רוב רמת-הגולן, גדלים על הר פרס צמחים שבית גידולם הרגיל הוא בערבות הספר של האזור הים- תיכוני וצמחי קרקעות חול. שיפון ההרים, מאבות השיפון התרבותי, אינו מוכר כלל ממערב לירדן ומצוי בהר פרס. בבתה העשבונית פזורים עצים של אלון תבור ועוזרר קוצני, ובנוסף נמצאו שישה מינים נדירים בהר פרס, מה שממחיש את החשיבות הרבה לשמירתו. במקום נמצאה בקית הבזלת, מין חדש למדע ואנדימי לגולן, אריסימון גולני, חד שפה מזרחי, מרווה כחולה, פשתנית קטנת פרחים ושיפון ההרים, כולם כלולים ברשימת המינים הנדירים בארץ.
גן לאומי ושמורת טבע תל דור:
התוכנית המוצעת לגן לאומי ושמורת טבע תל דור יוצרת רצף טבעי של יחידה אקולוגית לאורך של כ-4 ק"מ חוף, משמורת טבע הבונים בצפון ועד תל דור בדרום. הגן הלאומי ושמורת הטבע תל דור מצויים על רכס הכורכר המערבי. חזיתו המערבית של רכס הכורכר היא קו חוף מפותל מפורץ, מגוון מאוד ועשיר בגומחות מיוחדות, מגע דרמטי בין הים לרכס כולל מצוקים, צנירים, טבלאות גידוד, נקרות ונקיקים. בשמורה צומח בעל אופי חופי, ים תיכוני ואף צומח מדברי. בית גידול טבעי זה מהווה אזור מחיה ליונקים גדולים וקטנים וציפורים רבות. תל-דור הוא אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות היסטורית גדולה, הטומן בחובו את סיפורן של ערים עתיקות ומאורעות היסטוריים מהתקופה הישראלית הקדומה ועד ימי הצלבנים. על פני השטח נמצאים שרידים ארכיאולוגים רבים ומרשימים, שחלקם נסתר מתחת לאדמה. תוכנית השימור והפיתוח כוללת את הסדרת הגן הלאומי והפארק הארכיאולוגי כאתר קולט קהל, שימור ושיחזור ארכיאולוגי, שימור השטח הטבעי שבתחום שמורת הטבע ולאורך חוף הים, תיחום פיזי במטרה למנוע כניסת כלי רכב לחוף הים. הכרזת השטח כגן לאומי ושמורת טבע תימנע את המשך ההידרדרות הפיזית של המתחם הארכיאולוגיו תאפשר שימור מרבי של ערכי הטבע הנדירים והייחודים באזור.
שמורת טבע וגן לאומי חוף גדור:
קטע החוף בין מכמורת לגבעת אולגה הוא אחד הקטעים הדרמטיים ביותר בחוף הישראלי והמהווה את החזית המערבית של פארק השרון, המייצג את הנוף הייחודי הקדום של השרון- יער פארק חופי, אשר אינו קיים עוד בשום מקום אחר בישראל. מהשמורה הימית עולות מידי קיץ לחוף נקבות צבי הים, מין בסכנת הכחדה, להטיל את ביציהן לאחר מסען הארוך בים מחופיו המערביים של הים התיכון. רכס הכורכר החופי המלווה את חופי ישראל, הוא תופעה גיאולוגית נדירה בקנה מידה עולמי. סלע זה חשוף לרוחות הים ולרסס המלח ומאחר שהינו בעל כושר חלחול מעולה, מרבית מי הגשמים היורדים עליו מחלחלים במהירות ולעומק רב, ואינם זמינים לשורשי הצמחים שגדלים עליו. מסיבה זו מתהווים על-גבי הכורכר תנאים דומים מאוד לתנאים מדבריים למרות מיקומו בחבל הים תיכוני. רק חלק ממיני הצמחים מסוגלים להתפתח על-גבי הכורכר, כגון לוטוס מכסיף וקריטמון ימי לצד מינים שמוצאם מדברי כגון קורנית מקורקפת. הדיונות בשמורה, מרוחקות מעט מהים ומייצגות מספר חברות צומח וביניהן חברת ידיד החולות, חברת רותם המדבר ולענה חד זרעית וחברת שמשון סגלגל. בנוסף, כאחד השטחים הפתוחים האחרונים בשרון מהווה שמורת גדור מקום מפלט לחיות בר רבות כגון מכרסמים, עופות דורסים, ציפורי שיר וזוחלים.
שמורת טבע פורה:
נמצאת באזור אקלימי בין החבל הים תיכוני לחבל המדברי. ייחודה של השמורה בהיותה מהמקומות הבודדים במישור חוף הנגב שמאופיין על פני השטח במחשופי סלע מתקופת האיאוקון, ולא באדמת לס. לאזור זה צומח אופייני, המורכב בעיקר משיחים ובני שיח שמוצאם ים תיכוני יחד עם מינים ממוצא מדברי. בחורף ובאביב פורחים בשמורה שפע פרחי בר, ביניהם וינקה עשבונית – הייחודית לשמורה, דמומית השדה ודמומית משוננת, כלנית ערטנית השדות ונורית אסיה – השייכים לצמחים הים תיכוניים. אליהם מצטרפים: כלך מצוי, עירית נבובה ועירית גדולה, שלהבית קצרת שיניים, מרווה ריחנית, צמר מפוצל, לוענית מצויה ואחרים השייכים לצמחי המדבר. כדי לא לפגוע בשמורה ולנוחות המטיילים, הסדירה רשות הטבע והגנים שבילי הליכה בשני מסלולים.
|
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
