שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
חאלד כבוב, גזר (יום ב', 26.12.11) עונש של 20 חודשי מאסר בפועל על שי רביב, שהודה בניהול הימורים אסורים באינטרנט בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. כבוב כיבד את עסקת הטיעון בין הנאשמים בתיק לבין המדינה, למרות שרמז לכך שאינו שבע רצון מן הענישה הקלה שנקבעה במסגרתו.
תיק זה הוא תקדימי, שכן לראשונה הורשעו בו ישראלים שניהלו את ההימורים באמצעות חברות ושרתים שמוקמו בחו"ל - בבליז, באסטוניה, בפנמה ובאנגליה. מדובר לפחות בשבעה אתרים, בהם התקיימו בין היתר משחקי בלק ג'ק, רולטה, פוקר ומכונות מזל. רביב הורשע גם בהלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים, לאחר שפעל להסתיר את הכנסותיו מן ההימורים.
על-פי עסקת הטיעון, הוטלו עונשים קלים בהרבה על מי שסייעו לרביב: שלושה חודשי עבודות שירות על אליעזר וסטל ומשה ברשישת וחמישה חודשי עבודות שירות על ליאוניד סלובודינסקי. כן נקבע, כי 3.75 מיליון שקל יחולטו מרביב והוא גם ישלם 1.25 מיליון שקל לשלטונות המס.
"גישה סלחנית תעודד את התופעה"
כבוב אומר: "אין ספק שגישה סלחנית כלפי עבריינים שכאלה תעודד את התופעה, שהרי סיכויי לכידתם של אותם נאשמים - אינם גבוהים בעליל, משום שהרווח הכלכלי הגדול הצפוי לאותם עבריינים אל מול הסיכון הקטן לתפיסתם על-ידי רשויות החוק, יש בהם לכאורה, כדי לעודד את אותם עבריינים לנקוט באמצעים יותר ויותר מתוחכמים, על-מנת להקשות על הרשויות את אפשרות תפיסתם של אלה, ומכאן חובת בית המשפט להחמיר דווקא עם אותם נאשמים, לא רבים, שהרשויות מצליחות לשים ידם עליהם ולהוכיח את הדרך הפסולה שבה הועברו הכספים, כדי לטשטש את עקבותיהם של הכספים וכדי למנוע קשירתם של אותם סכומי כסף גדולים לבין פעילות עבריינית של נאשמים.
"מעשים נפסדים ופסולים שנועדו כל כולם להעשיר את כיסם של העבריינים, צריכים להיתקל בתגובה קשה מצד רשויות אכיפת החוק - תגובה ששמה לנגד עיניה פגיעה קשה בכיסם של אלה, על-מנת להשיג את האפקט ההרתעתי המחויב, בנסיבות העניין, כאשר רכיב ההרתעה צריך להיות מכוון לא רק כלפי אותם עבריינים אלא גם כלפי אחרים, שמא אלה ישכילו להפיק את הלקח הראוי ולא יתפתו לחזור על מעשים דומים".
תחכום רב וסכומים נכבדים
על המקרה שבפניו, אומר כבוב: "היה מקום לקבוע שהעונש שיש להטילו על הנאשמים במקרה זה הוא עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ולא לתקופה קצרה, הואיל וגם התחשבות בנסיבות המקלות, ובעיקר בהודאת הנאשמים, לא יכולה להביא לתוצאה של העדפת האינטרס האישי/שיקומי על פני האינטרס הציבורי/הרתעתי, והצורך להילחם בתופעה שהולכת ותופסת תאוצה של הלבנת כספים על-ידי גורמים עברייניים והסכנה הרבה הצפויה מפני אותם גורמים לחברה בכלל.
"התחכום הרב שיש במעשי הנאשמים, האופרציה השלמה שנבנתה על ידם שנועדה לכסות את כל תחומי הפעילות של מי שמנהל פעילות הימורים אסורה באמצעות אתרי אינטרנט, משך הזמן הרב שבו התנהלו המעשים, כמפורט בכתב האישום, סכומי הכסף הנכבדים שגרפו הנאשמים לכיסם, סכומי העתק שהפסידו המהמרים לנאשמים ולאחרים שניהלו את האופרציה הזאת משך שנים, התחכום שבפתיחת חשבונות בנק בחו"ל על שמות אנשים שונים, קבלת ההיתר להימורים במדינה זרה, הצבת השרתים והפעלתם במדינה זרה אחרת - כל אלה מעידים על מי שתכנן בקפידה את מעשיו ולא פעל באופן אקראי או מזדמן".
למרות כל אלו קבע כבוב, כי אינו יכול לומר "שהסדר הטיעון חורג וסוטה מרמת הענישה באופן המצדיק התערבות בו, בייחוד נוכח העובדה שמדובר במקרה ייחודי ותקדימי של הרשעת נאשמים בעבירות ניהול והחזקה של הימורים אסורים, על בסיס רישיון להפעלת אתר הימורים ממדינה זרה, כאשר השרתים של אתרי ההימורים הוצבו במדינות זרות אחרות, ולכן החליט לכבד אותו.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
