בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
טועה מפלגת הצעירים הישראלית בפרשנותה להצלחת אובמה כמשקפת "עידן חדש", שבו גימיקים, רוח נעורים ודיבור על שינוי די בהם כדי לרכוש את אהדת הציבור
|
אפקט חדשנות מוגבל. אובמה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
ככל שנערכות יותר מערכות בחירות, הסיכוי שמפלגה בעלת אופי גימיקי תעבור במקרה את אחוז החסימה - גדל, אך הסיכוי שההישג יחזור על עצמו פעם שנייה - קטן. לכן "צומת", "מפלגת הגימלאים", "הדרך השלישית" ו"מפלגת המרכז" היו להיט חד-פעמי | |
|
|
|
|
מאז נבחר ברק אובמה לנשיא, מדברים בהתלהבות על כך שעבר זמנן של האידיאות הרציניות והזקנות של פעם, והגיע עידן הגימיקים, השינוי והצעירים. פחות ברור באיזה שינוי או באילו צעירים מדובר, שהרי אובמה ממנה לתפקידי שרים במִמשלו דמויות עתיקות ממִמשל קלינטון (לרבות אשתו של זה) בשילוב עם שאריות של מִמשל בוש. בכלל, הדיבורים האמריקניים על "כוח צעיר" ו"שינוי" מזכירים לי קצת את הבייבי בּוּמֶרְז, שבצעירותם, בשנות השישים, היו משוכנעים כי יהיו שונים מהוריהם, ובסופו של דבר ההבדל היחיד בינם לבין הוריהם הוא שהוריהם עישנו סיגריות והשקיעו במניות סולידיות יחסית, בעוד הם התמכרו לקוקאין ולאג"ח זבל. אבל נניח לרגע לאמריקנים ונעבור אלינו. מאחר שבחירת אובמה מסמלת - בצדק או שלא בצדק - את עידן הצעירים, נמצאו בוגרי אגודות סטודנטים, שהזדרזו לעלות על הגל והקימו את "צבר", מפלגת הצעירים הישראלית, שמתיימרת להחליף את הגימלאים כלהיט התורן בבחירות הקרובות. תמצית מצעה של המפלגה היא שהגיע הזמן לעידן חדש, לדור חדש - דבר שלא אומר הרבה על שום דבר, אבל בהחלט נשמע כמו גימיק קליט. לטובתם, ולטובת כל מפלגות הגימיק, הנה שיעור קצר, שחלקו הראשון עוסק בסטטיסטיקה וחלקו השני בדעת קהל, שמסביר מדוע אנשי המפלגות האלה כנראה מבזבזים את זמנם, ומדוע בכל המקרים כמעט מה שהצליח לאובמה ולמפלגת הגימלאים לא יצליח להם. חוק המספרים הגדולים בסטטיסטיקה, קובע חוק המספרים הגדולים, והוא: ככל שהמדגם גדול יותר, הוא יכלול יותר מקרים חריגים, אך מצד שני הממוצע שלו יהיה פחות חריג. לדוגמה, הסיכוי לראות במקרה ברחוב אדם שגובהו שני מטרים גדול יותר ככל שצועדים ברחוב יותר אנשים, אבל ככל שצועדים ברחוב יותר אנשים - הסיכוי לכך שהגובה הממוצע שלהם יהיה שני מטרים הולך ושואף לאפס, שכן חריגים - טבעם שהם נדירים. ובענייננו: ככל שנערכות יותר מערכות בחירות, וככל שמשתתפות בהן יותר מפלגות בעלות אופי גימיקי, הסיכוי שאחת מהן תעבור במקרה, פעם אחת, את אחוז החסימה - גדל, אך הסיכוי שההישג יחזור על עצמו פעם שנייה - קטן. לכן "צומת", "מפלגת הגימלאים", "הדרך השלישית" ו"מפלגת המרכז" היו להיט חד-פעמי; לכן, מרבית המפלגות שניסו ללכת בדרכן לא עברו את אחוז החסימה. אשר לשיעור בדעת קהל - טועים אלה המפרשים את הצלחת אובמה כמשקפת "עידן חדש", שבו גימיקים, רוח נעורים ודיבור על שינוי די בהם כדי לרכוש את אהדת הציבור. בבחירות שנערכו בעיתוי הנוח ביותר למפלגה הדמוקרטית - כאשר ממשל בוש נחשב כישלון כמעט בכל תחום - ניצח אובמה ברוב דחוק, וקיבל פחות מ-53% מהקולות. סביר להניח, שמועמד דמוקרטי קונבנציונלי יותר וחדשני פחות היה מנצח ברוב גדול הרבה יותר, כך שהאפקט הנובע מצעירות ומחדשנות מוגבל; וזה עוד מבלי שהרחבנו את הדיבור על תפיסת העולם הברורה, הסוציאל-דמוקרטית ברוחה, שהציג אובמה, אשר ניתן להסכים או להתנגד לה - אבל אי אפשר להכחיש את היקפה ועמקותה לעומת המילים הריקות של מפלגת הצעירים שלנו על כך שהגיע הזמן ל"דור חדש". מצד שני, תצוגת התכלית הפרלמנטרית של הגימלאים הייתה כל כך אומללה, שכל הפתעה מצד הצעירים - או כל מפלגת גימיק אחרת - תהיה רק לטובה.
|
|
ד"ר אמיר חצרוני הוא מרצה לתקשורת במכללת עמק יזרעאל.
|
|
תאריך:
|
06/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
07/12/2008
|
|
אמיר חצרוני
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
לכותב לוהט ההקלדה
|
6/12/08 20:32
|
|
המשבר הכלכלי העולמי שולח את גלי ההלם שלו לכל עבר, וגם אלינו. דבר זה צפוי לחלוטין, מכיוון שישראל, לטוב ולרע, מחוברת לכלכלה העולמית - כלכלתה התרחבה עם התרחבותה של הכלכלה העולמית, וכעת היא מתכווצת יחד איתה.
|
|
|
ברשותכם אפתח בהערה אישית מתבקשת מאליה: השבוע הוזמנתי להשתתף בתוקף תפקידי כיו"ר הנהלת אומ"ץ ברב שיח בנושא סיקור השחיתות על-ידי התקשורת הישראלית, שנערך במסגרת הכנס השנתי של העיתונאים שהתקיים באילת בהשתתפות מאות אנשי תקשורת כתובה/אלקטרונית, אישי ציבור, יחצ"נים, דוברים, לוביסטים וכיו"ב.
|
|
|
אודה ולא אבוש. אני לא אוהבת לצפות בתעמולת בחירות. אלא שכמו ילד קטן שנדבק לשמשה שלך עם מטלית ומנקה אותה בכוח (תוצר הקפיטליזם החזירי של ביבי שעכשיו מבקש את ה"עזרה" של ה"חברים" שלו, קרי, אותן אמהות שבלית ברירה הילדים שלהן נאלצים לנקות שמשות בצמתים, אבל אני מקדימה את המאוחר), כמו אותו ילד קטן (או לחלופין, כמו סלקטור בכניסה למועדון שגופו הרחב מכסה את דלת המועדון) - כך - תעמולת הבחירות דוחפת ניחוחותיה לאפי - ולי - אין ברירה. אז הנה, דחפתם מול אפי, עכשיו קבלו את זה:
|
|
|
ב-26 באוקטובר 2008 פרסמתי באתר של "המרכז לענייני ציבור ומדינה" את המחקר שכותרתו: "המאבק על הנרטיב של ישראל באמצעות נתוני ההרוגים הפלשתינים בפעולות צה"ל". המחקר בדק את שלמות ומהימנות הנתונים של רשימת ההרוגים הפלשתינים שפרסם בצלם לשנת 2007 ומתח ביקורת נוקבת על מערך ההסברה בישראל שאינו מספק נתונים משלו ומותיר לגורמים אחרים לכתוב את ההיסטוריה.
|
|
|
התעוררתי בשמונה, כשעה אחרי שעת הקימה הרגילה שלי, ומצאתי את סברי, מארחי, בגינה, מתחֵחַ את ערוגת הכרוב. הוא היה ער כבר שעתיים, פתח את הבוקר, כהרגלו, בשתיית כף שמן זית, אך את קפה הבוקר לא שתה וחיכה לי. עוד לפני שהתחלנו לשתות, הגיע אדם מבוגר רכוב על חמור - חאג' מוסא מברטעה, כפי שהוצג לפני, והביא כמה שקיות של זרעים: בצל, במיה, שעועית, פטרוזיליה ועגבניות חורף. סברי נכנס הביתה להביא קפה, וחאג' מוסא קשר את החמור לעץ התאנה, ויחד התיישבנו על הקרקע, נשענים בגבנו אל גזעו הרחב של העץ מצידו האחר.
|
|
|
|