יופי התום

המלך ידע כי מבצרו שלם, ומשפחתו, את חייה בעולם מפלסת. מדריכה אותה האמת הפנימית של מסורת דורות אשר ספגתי בבית הורי ובדומה לי ממש, בבית הוריה של פנינתי, האישה אשר עמדי. מסורת של אהבת חינם, ושל לתת, וביתר שאת היות ושפר עלי קיומי מעובדת היותי תלמידו של המורה יעקב מאיר ז"ל. שלוש שנים תמימות. באשר העקביות וההארה של דרך לימודו וחינוכו אותי היוו אבן דרך מכרעת בהתנהלותי בימי חלדי. דרכי נועם האל אשר ירשנו מאבותינו ובפרט במסורת היהודית נהירים לי ולומדם תדיר ועד היום.

ככלל את אשר ינקתי משדי אמי ומלשד אבי, משחר ילדותי אהבתי ואוהב בדרכי שלי. ניצוץ אלוהי הנותן לי בינה למצוא ולגלות את היש מיש כדי להקל ולו בקטן שבמעט על

"ארורה האדמה בעבורך,
ובעיצבון תאכלנה כל ימי חייך,
וקוץ ודרדר תצמיח לך,
ואכלת את עשב השדה,
ובזיעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה".

ניחנתי בכושר שיפוט פשוט ובשכל ישר, וקשה לי עם מה שקורה במקומותינו היום ומסביב, קוראים לזה: תזרום עם התופעה ואל תלך נגדה. לבי ידריכני, כך עניתי לעומתי, וכמעט אף פעם זה לא נגמר בלי איזו מנת ויכוח מלומד משהו ובו ציטטות מהמקורות. ולא רק, ואשר ככלל, נגמר השיח ב - אתה צודק אבל..

ילדנו שלושה ילדים חמודים וחכמים וילדה יפה וחכמה. עופר, אייל, יעל וראם. חיינו התנהלו כמו כל האחרים, يوم عسل ويوم بصل . אהבנו ובכינו והתמודדנו עם כל אשר קראנו, לטוב ולרע ובלבד שמעולם לא הזקנו ולא העכרנו רוחו של איש. למעט "הקם להרגך", איתו צריך להתמודד ולנצח. אמנם, מחד בנפול אויביך אל תשמח, ברם מאידך רשע יש למגר, דכתיב "ורשעים בחושך ידמו". "אשר הוא רשע למות" "וברוח שפתיו ימית רשע" "להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת" ועוד.

פנינתי למדה ועבדה בטיפול בילדים חריגים ובקשישים, ולימים למדה ועבדה כצורפת. אני עבדתי וניהלתי חברת בנייה - משום, ראשית כל, חדוות היצירה.,הפרנסה תודה לאל?! - הגם שהיו לא מעט ימים כבדים. תמימותי תוכל להיבחן למשל, וגם בזאת. השקעתי המון מכל בחינה שהיא בבניית ביתי ללא שהיה שלי - גרנו בשכירות, שילמנו 13 לירות לחודש לסוכנות היהודית, ולאחר מכן למועצה האזורית מטה יהודה. כאמור, הבית נבנה במשך שנים רבות ורובו מניצול שאריות וממה שהטבע נתן במתנה. 30 שנות אהבת עמל ובם לא מעט גם דם, יזע ודמעות. ברם ללא פשרות.

משבגרו הילדים ובני ובנות זוגם החלו ממלאים ביתנו, חככתי בעצמי, שיהיה זה חכם לבנות את מרתף הבית ולהכין להם פינה חמה משלהם לכשיבוא פרקם. לעת הזאת נשכיר הדירות. אולם לא היה המימון זמין ולכן חיפשתי מקורות מימון. הצעות רבות ושונות אשר בדקתי לא הפשירו את התנגדותה של פנינתי שאמרה 'בשום אופן אתה לא מתחייב במשכנתא'. בגיל הזה שאנו בו ובמצב התעסוקה שלעתים הייתה החברה מושבתת, אין ואסור לנו להתחייב לשנים ארוכות. הסכמתי אתה, והחיים נמשכים על כל היבטיהם. עד ש.......!