פרקליטות המדינה הגישה היום (יום ב', 12.1.04) לבג"צ בקשה להרחיב את ההרכב שידון בשאלת חוקתיות הקיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה, לאור צו שניתן בשבוע שעבר על-ידי בית המשפט, המורה למדינה להגדיר מהם התנאים המינימלים המאפשרים קיום אנושי בכבוד. הנימוק: הדיון בסוגיה מעורר שאלות כבדות משקל הנוגעות לסוגיית הפרדת הרשויות במדינה ובפרט - תיחום גבולות סמכויותיהן של הרשות המחוקקת והרשות השופטת.
בשבוע שעבר הוציאו שופטי בג"צ דליה דורנר, אסתר חיות וסלים ג'ובראן צו על תנאי, המחייב את המדינה לנמק תוך עשרה ימים מדוע לא ייקבעו סטנדרטים ל"קיום אנושי בכבוד", כמתחייב מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הצו הוציא לבקשת האגודה לזכויות האזרח, עמותת "מחויבות לשלום ולצדק חברתי" והתנועה למלחמה בעוני.
העותרים דורשים לבטל את הקיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה. לטענתם, הקיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה גורם לפגיעה בכבוד, שאינה חוקתית ואינה עומדת בתנאי "פסקת ההגבלה" של חוק היסוד, הקובעת באלו תנאים פגיעה בזכות חוקתית תהיה תקפה. הקיצוץ יפגע בכ-100,000 משפחות בישראל והפגיעה הממוצעת למשפחה תהיה בסך של כ-600 ש"ח לחודש.
בבקשתה להרחיב את ההרכב שידו בעתירה טוענת הפרקליטות כי הרחבת ההרכב שידון בעתירה מתבקשת לנוכח "כובד משקלן של הסוגיות המונחות לפתחו של בית המשפט". לפי הטענה, "העניין הנדון מעורר שאלה חוקתית חדשנית מורכבת ובעלת חשיבות ציבורית ומשפטית ונוגע במעמדה של זכות חברתית (הזכות לקיום אנושי בכבוד; ר.כ.) שאינה מעוגנת בחוק היסוד (חוק יסוד כבוד האדם וחירותו; ר.כ.) בכלל ובהיבט של היקף פרישתה של הזכות לכבוד במובן של מידת הקונקרטיזציה האפשרית והמתחייבת לקביעת הסטנדרט לזכות זו בפרט".
כמו כן נטען בקשה כי עניין זה "נוגע במישרין במרקם היחסים שבין רשויות השלטון השונות ובפרט במרקם העדין שבין הרשות המחוקקת לרשות השופטת ובסמכותה של הרשות המחוקקת, על-פי הצעת הרשות המבצעת, להחליט על אופן קביעת סדרי העדיפויות החברתיים-כלכליים במדינה".
