כרבע מיליון ילדים, שוהים מדי יום, לפחות כשעתיים בצהרונים, מסגרת הכרחית כששני בני-הזוג עובדים, אך המחיר הכלכלי שהם נאלצים לשלם, גבוה בהרבה מעלות ההפעלה שלו. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ
קארין אלהרר יזמה (יום ה', 13.10.16 ) בדיון-חרום בנושא, למרות פגרת הכנסת ולמרות החגים. היא הדגישה, כי "בשנים האחרונות הפכו הצהרונים למסחטת כסף מהורי ישראל. עלות צהרון זינקה בשנים 2014-2000 פי שנים. אומנם כמות הילדים גדלה פי 3 אך הוצאות משקי-הבית על הצהרונים גדלו פי 6. המצב האבסורדי היום מוביל לכך, שעל אותו השירות - משלם הורה מחיר שונה ולעיתים פי-שניים מהורה אחר בארץ".
אתי וייסבלאי, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, שערכה מחקר מקיף בנושא, הוסיפה כי אין מידע מדויק על כלל הצהרונים בגלל במחסור במקור מידע אחד המאגם נתונים אלו. משרדי החינוך והכלכלה עוסקים בנושא, קרוב לכ-3,000 צהרונים הוכרו בשנת 2016 ובהם שהו כ-30 אלף ילדים והפיקוח כולל מזון, תכני החינוך, הכשרה ועוד. לדברי משרד הכלכלה המינימום לשכר-צהרון הוא 500 שקלים, והסבסוד עומד כיום על כ-80 מיליון שקלים אך משרד הכלכלה מעולם לא ניצל את מלוא הסכום. רק 16 מפקחות פועלות לבדוק את מצב הצהרונים, ובשנת 2016 נשללה ההכרה מ-32 צהרונים, אך, כך מתברר, גם צהרון שנשללה ממנו ההכרה, יכול להמשיך ולפעול באופן פרטי.
עידית בוקאי, מנהלת הצהרונים בחברה למתנ"סים, סיפרה על כאלף צהרונים אך שלוש מפקחות בלבד, ודחתה את התחשיבים הנמוכים כי אין להשוות צהרון הפועל עד שלוש אחה"צ לזה הפועל עד חמש בערב. לדבריה, ההבדל בעלות, נובע מהסבסוד השונה מהרשות-המקומית.
קרן מרציאנו, מגישת "תוכנית חיסכון" בערוץ 2 סיפרה על פניות רבות בעניין, ולדבריה, "השוק פרוץ לגמרי ולמרות מאמצינו לא הצלחנו לחשוף מה מבנה ההוצאות והתקורות של הפעלת הצהרונים, והרשויות המפעילות אותו מסרבות בתוקף לשקיפות. עיריות הודו בפנינו כי הרווחים מהפעלת הצהרונים, בהיקף של מיליוני ₪ מדי שנה, מופנות לפעילויות חינוכיות ותרבותיות אחרות - אך לא להורדת המחיר להורים".
