מה קורה, כאשר שתי זכויות יסוד חשובות וחזקות מתנגשות - על הציבור באמצעות הכנסת והממשלה לבחור מי עדיפה המדינה או השביתה.
לא יתכן מצב שבו איש אחד, דוגמת יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ או יותר, בצירוף הוועדים הגדולים - יוכלו גם אם יש להם כוונות ומטרות טובות להשבית את המדינה, לגרום נזק בלתי הפיך לתדמיתה בעולם כלפי אנשי עסקים, יבואנים ויצואנים - להביא לפיטורי עובדים עליהם הם מנסים להגן ולהחמיר את הנטל הכספי על-ידי נזקי שביתה הנמדדים במיליארדים שאין מאיפה לכסותם.
צא וראה את האבסורד. השביתה באה כדי להגן על העובדים, על עבודתם ופרנסתם - התוצאה המיידית - סגירת מפעלים קטנים, עסקים חלשים, יותר פיטורים, יותר מובטלים, יותר נזק למדינה. אם יעשו חשבון כספי מתמטי פשוט - יתברר כי המאבק של ההסתדרות באוצר מבחינה כספית קטן יותר מהנזק שהשביתות גורמות.
מכאן, אין להוציא את המסקנה, שכדאי לוותר לשובתים בכל כדי להקטין את הנזק.
גורל כל השביתות הגדולות שהן הסתיימו בסופו של דבר בפשרה או הסכמים וויתורים משני הצדדים - כי לרוב שני הצדדים צודקים במקצת בטענותיהם ואיש לא גומר כשכל תאוותו בידיו.
המסקנה המתבקשת שיש למצוא פתרון יצירתי חדש שיהווה מעבר בין שביתה לפשרה, כאשר השביתה נשארת כאמצעי ממש אחרון אבל מאושר ומכוון על-ידי גורם ניטרלי.
אין לקבל מצב שבו איחוד ועדים חזקים, בצירוף אגו אישי מול תוכנית ממשלתית קשה שבה, גם יש אגו אישי - ישתקו את המדינה כשכל כל צד בטוח שהוא צודק על גב המדינה שיתוקה והריסתה. בנושא קרנות הפנסיה ההסתדרותיות - הניהול שלהן היה שערורותי, שהביא לגירעון מיליארדי שקלים. הממשלה הצילה אותם - עכשיו דורשת ההסתדרות להמשיך ולנהל אותן - ממש חוצפה.
הפתרון - חקיקה מסודרת של נושא המאבק בין העובדים למדינה על-ידי חוק שיאסור שביתה בשירותים חיוניים, כמו שדות תעופה, נמלים, חשמל, מים, חינוך, עיריות, בריאות, שירותי חירום, צה"ל, משטרה וכו', אך מאחר והשביתה נתפסת ובצדק כזכות יסוד יש לעגנה בחוק, כך ששביתה בשירותים חיוניים - תוכל לצאת לדרך רק באשור בית משפט ובפיקוחו וזאת לאחר ששלב מקדים היתה בוררות מוסכמת בין הצדדים ואם אינם יכולים ומוכנים לבוררות מעין זו בית משפט יכפה אותה על הצדדים.
רק לאחר שבית המשפט המוסמך, אם זה בית דין לעבודה או בית דין מנהלי מחוזי יאשרו את השביתה היא תצא לדרך. הסכם חקיקתי מעין זה - יחייב את הצדדים ליתר ריסון איפוק ורצינות בפתרון הבעיות השנויות במחלוקת.
אין בהסדר המוצע - כדי לפגוע בזכות השביתה ואין בה כדי לפגוע בזכות הדמוקרטיה להגן על המדינה ועל הציבור שלא מזדהה במלואו או חלקו עם השובתים.
צא ולמד - מה עדיף לקצץ מכל אחד כדי להציל את הכלל ואת משק המדינה או להלחם עד הסוף ולרושש את כולם ולהפוך אותם לנזקקים ומובטלים.
הטענה, שהשינויים המוצעים בתכנית האוצר מחמיאה ועוזרת ל"עשירים" - היא לא רצינית מוסרית וכלכלית, שהרי העשירים כביכול בעלי המפעלים, העסקים המשקיעים - הם הם שמייצרים מקומות עבודה עכשויים וחדשים בהם הקיצוצים יפגעו קצת - אבל הם יישארו וימשיכו להיות עשירים בארץ או יברחו לחו"ל ואלו העניים הפועלים הפקידים בלי "העשירים" האלה - יהיו עניים יותר ומסכנים יותר ולכן על המחוקק לבלום מגמות אלה ולעצור את השטפון.
המצב כיום דומה לאדם שנפצע אנושות בתאונת דרכים והוא מובא מרוסק כולו לחדר מיון - והרופאים מחליטים שיש צורך בניתוח. כולם מסכימים שזה חיוני והפתרון היחיד אבל אז ההסתדרות מחליטה על שביתה ולא נותנת לנתח והחולה מדמם ומחכה לישועה.
כבר היום מוסדר בחוק - כי במקרה חירום שיש סכנה לבריאות האדם מותר לבית משפט לתת צו להתערבות כירורגית וגם בלי הסכמת החולה כמו במקרה של חשוד שבלע סמים והוא עלול להתפוצץ בבטנו ולגרום למותו.
כך גם במקרה של סכנה כלכלית חברתית של המדינה - בית המשפט הוא שיחליט אם יש מקום להתערבות על-ידי השביתה והוא יפקח על הניתוח.
הנושא הועלה גם בעבר מספר פעמים - אבל נראה שבשלה העת לביצועו - בשל חוסר ריסון, התאפקות וגמישות תוך התעלמות ממצב המדינה כלכלתה ובעיקר לא להשאיר כוח כה גדול בידי צוות ועדים שכוונתם בעיקר טובה אך ביצועיהם לא תמיד מוצלחים - ואם תהיה חקיקה - להם יש מניות רבות בהצלחתה.
___________________
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.
מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
