והנה הפתרון:
- משמעותה, אורג שטיחים מהרמה הנמוכה ביותר
- השם מעיד על אפשרות קשר עם היהדות
אז אולי ד"ר מחמוד סאבוריהאן הוא יו"ר ועד יהודי אירן? כאן אנחנו מתקדמים. ד"ר מחמוד סאבוריהאן הוא מנהיג היהודים באירן, הוא מנהיג המוסלמים באירן, הוא הוא המנהיג האירני. ד"ר מחמוד סאבוריהאן ומחמוד אחמדינג'אד חד הם.
ובואו נלמד עוד כמה פרטים על הנשיא האירני.
- משפחת סאבוריהאן, הוריו של הנשיא, על שבעת ילדיהם, שינו את השם אשר עלול לקשר אותם עם שורשים יהודיים, לשם אחר, המחבר את שורשיהם לאיסלאם.
- הנשיא הנבחר של אירן גדל בפריפריה, כבנו של זבן, אשר החליף מקצוע לספר.
- כאשר עברה המשפחה לטהרן, אביו הפך לנפח.
- הוא ילד סנדביץ' מקרב 7 ילדים במשפחה
- בחור מוכשר ביותר. מהנדס אזרח, אשר השלים דוקטורט בהנדסת תנועה, והיה מרצה מאד מאד מבוקש באוניברסיטאות המובילות של אירן.
- שירת בצבא האירני בתקופת מלחמת עירק, שירת על אדמת עירק והשתחרר בדרגה המקבילה לאלוף משנה.
- כסטודנט היה מעורה מאד בפוליטיקה; קיימת אפשרות שהיה מעורה גם בפעולות מחתרתיות, כולל לקיחת חלק מרכזי או לא מרכזי באחזקת בני הערובה האמריקנים, לאורך שנים, וכולל פעולות קשות יותר באויביה הכורדים של אירן.
- אדם צנוע, חויב על-ידי השב"כ האירני לגור בדירת שרד, בעוד שהוא התעקש לגור בדירתו הצנועה.
- פרק מדירת השרד את כל שטיחי הפאר (ע"ע סאבוריהאן ומשמעותו) והעבירם למוזיאונים בטהרן.
- הוא האב והאם לעניי אירן, הוא זה שבלעדיו היו רועבים היום למוות .
- איש חכם, אמיץ, עם כריזמה.
- איש מאד מאד מסוכן, מאד מאד מסוכן.
הלוואי ואפשר היה לומר אותם דברים או אפילו דברים דומים על מי ממנהגי המערב, מי ממנהיגי מדמנתנו.
אז מה עושים במצב כזה? האם יושבים עם האצבע ב....? האם מבקשים מחיל האוויר להתאמן בהפצצת מפרץ גיברלטר? האם מנסים להרעיל את נשיא אירן? האם מתערבים שם בפוליטיקה הפנימית ופועלים להדחתו באורח דמוקרטי?
והתשובה היא שאין לי כל מושג. לשם אותם דברים, המוני בני ישראל שזה תפקידם, מקבלים המון משכורת, ולכן חובה עלינו להאמין שהם גם מספקים את הסחורה. אבל במחשבה שנייה, בהביטנו מסביב, ובראותנו את הואקום המכסה את מערכות המינהל בישראל, נראה לי מאד מאד שממשלת ישראל אובדת עצות, לא עשה דבר וחצי דבר משמעותיים, מלבד שניים שלושה נושאים אותם זרקה על הצבא והלכה לישון.
השלטון בישראל לא מתמודד עם אתגרים, השלטון ירא מהם. השלטון בישראל, למעט כמה החלטות מאד מרחיקות לכת של ראשי ממשלה בודדים (ובכללם בן-גוריון, בגין, שרון ואולמרט הגרידי) הן בטלניות למשעי. מערכות השלטון בישראל היו חרדתיות, ומסוכנות.
אם עם ישראל לא יודע שאחמדינג'אד הוא דוקטור להנדסה, מרצה בחסד, תלמיד מצטיין ומדען מצטיין, אז השלטון שלנו דפוק, כי מנסים לשוות לו פנים של פסיכי, והוא ודאי לא (אולי הוא פסיכופט, אך ודאי לא פסיכי)
אם עם ישראל לא יודע שאחמדינג'אד, אישית, במסגרת המהפכה האיסלאמית, שאנו לא אוהבים אותה, הפך את אירן למדינה העוזרת לחלשים, כמעט ללא אח ורע בעולם, אז השלטון שלנו דפוק וזקוק לאשפוז מיידי.
אם עם ישראל לא יודע, שאחמדינג'אד יותר צנוע מח"כ בגין, ובגין הוא בשוליים אך אחמדינג'אד הוא הבוס, אז השלטון שלנו יכול ללכת לבית ספר לממשל אצל אחמדינג'אד
אם אנו לא לומדים על האפשרות ששורשיו של אחמדינג'אד הם יהודיים, ואצל אובמה מחפשים כל ע' ו ח' אז אנחנו לא על הפסים, ממש ממש לא על הפסים.
אם עוד לא הבנו שההתמודדות עם דור העתיד של העולם המוסלמי (אירן) דורשת יותר מאשר טייסים אמיצים (קמיקזות) מערכות תדלוק אויריות ומטוסים מרחיקי טווח – אז עדיף אולי לארוז, על-מנת שלא ללכת שנית כצאן לטבח.
ומה יעזור לנו אם נדע את כל אלה? אז בואו אגלה לכם. לדעתי ממשלת ישראל, כמעט לדורותיה, למעט נקודות אור בודדות, איננה מפעילה שיקול דעת נבון בהחלטותיה. הממשלה והממשל גם לא אוהבים ביקורת, הם רוצים לבוא בבוקר, לדפוק שעון וללכת לפילגש בשעה חמש.
הדרך למנוע ביקורת, ולמנוע מהציבור את הצורך להתאמץ, היא על-ידי העלמת מידע. כאשר הציבור לא יודע, בייחוד גם אם הוא רוצה ללכת בחמש לפילגש, הוא גם לא מותח ביקורת. יש נושאים שאין להם ברירה אז הם מפרטים, ושם הציבור עושה להם צרות צרורות, אך אלה עניינים פעוטים כמו מע"מ, קצבאות; אלה נושאים אשר הורגים אותנו לאט, אך אירן היא איום קיומי הרבה יותר משמעותי מהמיסים על הפירות והירקות.
ואז אנחנו לא יודעים מספיק, ואז סיעור המוחות הלאומי המתעורר עם עליית מחיר הדלק או שינוי בתוכנית המיסוי, יושב עם האצבע ב... בכל הקשור לבעיות היסוד. הממשל ישן, הציבור ישן, וכאשר מישהו מהם מתעורר, הוא לוקח עוד כדור שינה ועוד כדור שינה, וכך אנו מתגלגלים. נראה לי מאד דומה לשנות השלושים של המאה הקודמת.
ממשלת ישראל, גורמי השלטון, אין לכם סיכוי לפעול לבדכם, אין לכם מספיק מושג איך להתמודד עם האתגרים העומדים בפני האומה. תנאי הכרחי ולא מספיק לגמרי הוא שחרור מהיר של מידע אמיתי לציבור על כל הקורה סביבנו, על עוצמותיהם וחולשותיהם של יריבינו, על עוצמותינו וחולשותינו, ובכל מקרה שהעיתונות תסנן בגלל אינטרסים הרסניים, תגיעו לציבור בדרך אחרת, באופן ישיר וללא דוברים ומקורות בשם.
וכאשר עם ישראל יידע פרטים גלויים ממילא, אשר אלא אם הוא מאד מתאמץ הוא יגיע אליהם (אך אנו, כאמור, כבר עצלנים) יביא עם ישראל על תבונתו ועל הגניוס הענק שלו את התשובות לאתגרים.
ביבי, ברק, ליברמן – אתם לא תרימו את התיק הזה לבד; אתם זקנים, שמנים, איטיים, והוא ילד, רזה, ומאד מהיר.
דבר אחד אבקש, אנא כנסו כבר עכשיו את ועדת החקירה לבדיקת המחדלים שקדמו למלחמת אירן-ישראל, כי אחרי המלחמה, לא יהיה את מי לכנס, ובשביל מה.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
