המאמר הגנוז של השופט מלצר

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, חשף כי גנז מאמר מקיף שכתב על השואה בהקשרים משפטיים, בשל רגישות הנושא וכי החליט שהמאמר יפורסם רק לאחר מותו. הוא דיבר (יום ב', 28.1.19) בערב עיון שנערך בבית כנסת הרמב"ן בירושלים, לרגל פרסום ספרו של איתמר לוין "לא רק טלאי צהוב: 101 טעויות על השואה". את ערב העיון ארגן המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.

מלצר אמר: "כתבתי מאמר גדול על משפט ושואה. זה אחד המאמרים היחידים שאשתי ועוד מספר אנשים אמרו לי לפרסם או אחרי שאפרוש או אחרי מותי. בגלל שעשיתי שם כל מיני סיווגים שמי לנו לדון את אלה שהיו במחנות, אלה שהיו קאפו, אלה שהיו יודנראט, אלה שהיו אמיצים בצורה יוצאת דופן. החלטתי לגנוז את זה. שמעתי לעצת אשתי והמאמר הזה שהיה גמור וערוך החלטתי שיפורסם גם לא אחרי פרישה אלא אולי אחרי מותי. זה עוד לא הזמן לפרסם את זה", סיפר.

מלצר סיפר, כי אביו היה אחד מניצולי רשימת שינדלר וכי הוא עצמו שכנע את אביו להתראיין במה שהפך להיות חלק מהבסיס לספר "רשימת שינדלר" ולימים גם לסרט המפורסם. לדבריו, כילד לא שמע סיפורים רבים מהוריו - מאביו שהיה ניצול שואה ומאמו שהייתה ניצולת אושוויץ. באחד מן הימים סיפרו לאביו שעיתונאי מעוניין להיפגש עם כל ניצולי רשימת שינדלר, אך אביו היה ספקן ביחס לעניין הציבורי שהסיפור יעורר.

"אבי אמר לי - אני לא הולך לדבר איתו. הסיפור הזה הוא לא אחד מהסיפורים ההירואיים של השואה ואף אחד בעולם לא יתעניין בו", סיפר. לדבריו, ניסה לעודד את אביו לדבר, משום שקיווה שהעיתונאי ידובב את כל הניצולים ובאמצעות הספר שיוציא לאחר מכן יוכל ללמוד את הסיפור האישי שלהם ושל אביו, מאחר שאביו לא דיבר על כך בבית.

"בסופו של דבר שכנעתי אותו ללכת ולדבר ואבי אמר לי שהוא עושה את זה בשבילי והוסיף שאני אראה שלא ייצא מהסיפור הזה של שינדלר כלום. והוסיף שמה שיעניין את האנשים זה הסיפור ההירואי של אחותו. שכנעתי אותו ללכת וכך הוא עשה. עברו כמה שנים ואבי נפטר. הסופר שהוציא את הספר רשימת שינדלר קנה מהסופר הראשון את רשימותיו ופרסם אותן בספר. הספר הזה נכשל ואבא שלי, מהבחינה הזאת צדק. הספר לא תפס. אבל אחר כך בא סטיבן ספילברג, קנה את הזכויות של הספר, עשה את הסרט, והיתר זה היסטוריה", סיפר.