שורה של אישים מוכרים, רובם מתחום המשפט, גיבשו הצעת תיקון לחוק היסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. אישים אלה, שפרסו את עמדותיהם כבר במהלך חקיקת החוק, שהתקבל סופית בכנסת הקודמת, אינם אומרים נואש ומבקשים לשכנע את ממשלת הימין הצפויה לקום לשנות את החוק, בטענה כי אינו דמוקרטי דיו.
האישים החתומים על נוסח הצעה הם המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר
אליקים רובינשטיין, ראש המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן הפרופסור שחר ליפשיץ, הפרופסור
סוזי נבות, הפרופסור אסא כשר, הפרופסור עמיחי כהן ותא"ל (מיל') אמל אסעד.
בין היתר הם מציעים הכרה בשפה הערבית כשפה רשמית שנייה ובכך למעשה לשדרג את מעמדה משפה משנית, פיתוח התיישבות יהודית ועידודה ברוח עקרונות חוק זה לטובת כל תושבי המדינה, דהיינו שההתיישבות תהיה כפופה לעקרונות השוויון עם הציבור הערבי.
"אנו, החתומים מטה, מאמינים באמונה שלמה שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. עם זאת, אנו מאמינים שחוק יסוד זה, המקבע את אופיה היהודי של המדינה, חייב לתת ביטוי גם לאופיה הדמוקרטי ועל כן יש לתקנו".
מנסחי התיקון סבורים כדעת אופוזיציית השמאל כי ישנו הכרח לקבע את ערך השוויון - שלדבריהם אינו מוזכר במפורש בחוקי היסוד של מדינת ישראל - בחוק יסוד זה, באופן שיתן גם למיעוט הלא-יהודי תחושה של שותפות במסגרת המדינה. מחברי הנוסח המתוקן מבהירים עם זאת כי בנוסח המוצע אין משום פגיעה או צמצום כהוא זה של הערך הלאומי-יהודי של המדינה, ומזהירים כי להשארת חוק היסוד במתכונתו הנוכחית יהיו השלכות חמורות בישראל ומחוצה לה.
השופט בדימוס אליקים רובינשטיין אמר כי "הדברים אינם באים לפגוע בחוק יסוד הלאום המקובל עלינו, ואין להם נגיעה לעתירות שבפני בג״ץ - תהא התוצאה בעתירות כאשר תהא - אלא להטעים שחיוני כי האזרחים הלא יהודים כולם ובוודאי אלה המשרתים בכוחות הביטחון - יחושו כי המדינה כמדינה היא ביתם. דבר זה הוא מעבר לפלפולי משפט, זו גם חובת ההגינות".
ההצעה האמורה צפויה להידחות, וספק אם בכלל תגיע לדיון בכנסת.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
