בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
דוח בנק ישראל: חשש לפגיעה בהכנסת התלמידים בהגיעם לשוק העבודה
עד סוף פברואר תשפ"א לא פעלה מערכת החינוך בישראל במתכונת מלאה בכל שכבות הגיל אפילו יום אחד - לעומת מדינות רבות אחרות בארגון ה-OECD ● הפער בהיקף שיבוש הלימודים בין ישראל לממוצע במדינות ה -OECD עלול להגדיל את פערי ההישגים של תלמידי ישראל וכן להוביל להגדלת אי-השוויון בקרב השכבות החלשות
מערכת החינוך בישראל נסגרה למשך מספר חודשים בשל מגיפת הקורונה. הדבר השפיע משמעותית לשלילה על רווחת התלמידים בטווח הקצר ועלול לגרום פגיעה ארוכת טווח בהשכלה הממוצעת - כך עולה בפרק העוסק בהשפעה ארוכת הטווח של שיבוש הלימודים בתקופת הקורונה" - שפרסם בנק ישראל מתוך דוח בנק ישראל לשנת 2020.
בגלל ההשפעות השליליות של סגירת מערכת החינוך נטשו מדינות רבות בשנת הלימודים 21/2020 (תשפ"א) את גישת הסגירה המוחלטת של מערכת החינוך, ועברו לגישה של רציפות לימודית תוך הימנעות, ככל שניתן, משיבוש נרחב של הלימודים הפרונטליים בבתי הספר. השוואת צעדי המדיניות בין ישראל למדינות ה-OECD מלמדת כי בעוד שתלמידי ישראל סבלו משיבוש לימודים ניכר, ישנן מדינות שהצליחו למזער את הפגיעה בתלמידים. עד סוף פברואר תשפ"א לא פעלה מערכת החינוך בישראל במתכונת מלאה בכל שכבות הגיל אפילו יום אחד; ב-40% מימי הלימוד המערכת הייתה סגורה פיזית והתנהלה למידה מרחוק בלבד, וב-60% הייתה פתוחה חלקית. לעומת זאת ברבות ממדינות ה-OECD התמונה שונה: בממוצע ביניהן בכ-%60 מימי הלימוד התנהלו הלימודים במתכונת פרונטלית מלאה בכל שכבות הגיל, בכ-15% הייתה סגירה פיזית מלאה, ובכרבע פתיחה חלקית.
מהדוח עולה כי חמורה במיוחד ההשפעה המגדילה את אי-השוויון, שכן הפגיעה של הפסקת הלימודים הפרונטליים ממוקדת בשכבות החלשות - בתלמידים שאינם מצוידים די צורכם באמצעים הדרושים לשם למידה מרחוק. נתונים ראשוניים מישראל מצביעים על הפגיעה הדיפרנציאלית בתלמידים. בסקר שנערך בקרב 6,000 מורים בישראל עלה ש-75% מהמורים הרגישו כי הלמידה מרחוק פחות אפקטיבית מלמידה פרונטלית, ו-73% הצהירו שהלמידה מרחוק פגעה בתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. נתונים אלו בדבר הפגיעה הדיפרנציאלית נתמכים בממצאים מסקר משקי בית ארוך טווח, המלמדים שככל שהשכלת ההורים או הכנסתם גבוהות יותר, סביר יותר שהילד יקבל מהם סיוע בשיעורי הבית וכן יקבל שיעורים פרטיים מגורם חיצוני. מהסקר עולה שהפערים בסיוע הניתן לתלמידים שהוריהם שונים בהשכלתם (אקדמאים לעומת לא אקדמאים) מתרחבים ככל שהתלמידים מתקדמים בשלבי החינוך.
עוד עולה מהדוח כי אירועי עבר של הפסקת לימודים בישראל היו מתואמים עם פגיעה בהשכלה עבור השנתונים שנפגעו משיבוש הלימודים.
הדוח קובע כי למדיניות של הפעלת מערכת החינוך בשנים תש"ף ותשפ"א עלולה להיות השפעות ארוכות טווח, אשר יתבטאו בירידת ההכנסה של הפרטים שנפגעו לאורך כל חיי העבודה שלהם ובגידול של אי-השוויון. נוסף על כך, השוני בהיקף שיבוש הלימודים בין ישראל למדינות אחרות ב-OECD, אשר הצליחו לשמור על פעילות רציפה יחסית של מערכת החינוך, עלול להגדיל את פערי ההישגים בין השנתונים שנפגעו בישראל למקביליהם ב-OECD. ממצאים אלו מעלים את הצורך בבחינה מחודשת של מדיניות הממשלה בתחום החינוך, שכן הפגיעה בתלמידים צפויה להיות ארוכת טווח. לכן על המדיניות לשאוף לשמירה על שגרת למידה סדירה ככל הניתן, תוך אימוץ פתרונות אלטרנטיביים לשמירה על ריחוק חברתי.
חיילים ביחידות לוחמות יהיו פטורים מעטיית מסכות בשטחים פתוחים בשלושת החודשים הקרובים, בתנאי שביחידה יש לפחות 90% חיילים מחוסנים נגד קורונה ([צילום: דוד כהן, פלאש 90])
קובע: המגבלה שחלה שבועיים באוקטובר אשתקד, ולפיה מותר היה להפגין רק במרחק של 1,000 מטר ממקום המגורים, פגעה בצורה בלתי מידתית בחופש ההפגנה ובחופש הביטוי ▪ דחה את כל יתר העתירות נגד מגבלות הקורונה, כולל מגבלות הריחוק החברתי שהוטלו על המפגינים (הפגנה נגד נתניהו בכיכר פריז [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
בשבוע הזיכרון שמתחיל ביום שישי יוכל הציבור הרחב לפקוד את בתי הקברות הצבאיים, אך בערב יום הזיכרון תהיה הגבלה בשל הקורונה ▪ טקסי ליל יום הזיכרון ייערכו בנוכחות קהל, בהתאם להנחיות משרד הבריאות ולכללי התו הירוק ומתווה התרבות ▪ את קמפיין ההסברה לציבור והקריאה להדלקת נר הזיכרון הווירטואלי יוביל השנה הזמר שלומי שבת (שר הביטחון בני גנץ, סמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת אריה מועלם [צילום: אריאל חרמוני])
ציין כי ממתינים לאישור ה-FDA והוועדה בארץ ▪ "מניח שנקבל את האישורים האלה כבר בשבועות הקרובים" ▪ הוסיף: נבחנת אפשרות לביטול הקפסולות במערכת החינוך - באופן הדרגתי (פרופ' אש. אופטימי [צילום: מתוך יוטיוב])
וושינגטון פוסט: הרבה יותר נשים נשרו משוק העבודה ומתקשות לחזור אליו, השוויון המגדרי רחוק כעת 136 שנים, וזאת בנוסף לבעיות בריאותיות קשות (מוסלמיות בהודו. יותר תמותה [צילום: דאר יאסין, AP])
פרופ' נחמן אש, ממונה הקורונה, התיחחס (יום א', 4.4.21) למתן החיסון נגד קורונה לילדים. "צריכים לקבל את אישור ה-FDA והוועדה בארץ. מניח שנקבל את האישורים האלה כבר בשבועות הקרובים ונתחיל לחסן גם את הילדים", אמר פרופ' אש בראיון לגלי צה"ל.
בעיצומה של הקורונה חששו מומחים שהיא תהיה הרת אסון לנשים, שכן הסגרים יאלצו אותן – יותר מאשר את הגברים – לנשור משוק העבודה ולטפל בילדיהם ובמבוגרים. חששות אלו התאמתו, קובע וושינגטון פוסט, ואף ייתכן שהשלכות המגיפה בתחום זה יורגשו עוד עשרות שנים. זוהי המסקנה העגומה של דוח שנתי שפרסם בשבוע שעבר הפורום הכלכלי העולמי, הבודק את פער המגדרים ב-156 מדינות.
האיחוד האירופי נפגע קשות מן הקורונה, למרות שהוא עשיר, מתקדם מבחינה מדעית, מצויד במערכת בריאות מצוינת ומאוחד במערכת פוליטית הדואגת לאזרחים. מבחינה מספרית, המצב בו פחות גרוע מאשר בארה"ב ובבריטניה: 138 חולים ל-100,000 תושבים מול 187 ו-166 בהתאמה. אבל הוא על סיפו של גל שלישי, המועצם בשל וריאנטים קטלניים.
ישראל נמצאת בדרך להתגברות על הקורונה - גם אם זה יקח עוד זמן ויצריך להתגבר על קשיים זה אומר שאפשר להתחיל לחשוב על הלקחים מן המגיפה, במיוחד בחיים האישיים שלנו: האם נעבוד מהבית או נחזור למשרד? מה אפשר ואי-אפשר ללמוד מרחוק? כיצד יושפעו אירועים משפחתיים? מה המגיפה עשתה לתרבות הצריכה? ומה השיעור הכי חשוב שהיא לימדה אותנו?
הדבר הטוב ביותר בסגר הוא תחושת הרווחה כאשר הוא נפסק – ולו גם בצורה חלקית, כפי שמתרחש כעת בבריטניה. היציאה מן הבית, אפילו למרכול, היא תחושה של חופשה. לכן, אין זה מפתיע שבסקר שנערך לאחרונה אמרו 70% מהבריטים, כי הם מוכנים לוותר השנה על נסיעה לחו"ל אם בריטניה עצמה תיפתח.
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום