סחבת של שנים בבית המשפט

מינהל מקרקעי ישראל דרש בסוף-השבוע מחברת פולאר השקעות, בשליטת יזם הנדל"ן זיל פלדמן מניו-יורק, להחזיר לו את חוות "הזרע", בת 1,130 דונם, במזרח תל אביב. בדיקת הנושא מגלה סחבת של שנים בבית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי בתל אביב בטיפול בפרשה זו. הנה העובדות העיקריות:

• חמש שנים וחצי בבית המשפט העליון - פולאר, באמצעות חברת קלדש, הגישה בסוף 2002 לוועדה המחוזית בתל אביב תוכנית מפורטת לשינוי יעוד החוות מחקלאות למגורים, לבניית אלפי דירות. הוועדה הגיבה בצורה ישראלית טיפוסית - היא פשוט לא הגיבה ולא דנה. באוגוסט 2004 פנתה פולאר לבית המשפט העליון ודרשה לחייב את המחוזית לדון בתוכנית. נקבעה ישיבה לדצמבר 2007(!) לפני הדיון בוטלה הישיבה, מבלי לנקוב בתאריך יעד אחר להתכנסותה;

• ארבע שנים וחצי בבית המשפט המחוזי - ביולי 2005 הודיע מינהל מקרקעי ישראל לפולאר על ביטול הסכם ההרשאה, בן עשרות שנים, להחכרת הקרקע. באוגוסט 2005 ביקשה פולאר מבית המשפט המחוזי בתל אביב לקבוע שההסכם תקף ויש להאריכו. במקביל, דרשה עמותת אדם-טבע-ודין מבית המשפט לקבוע שההסכם אינו תקף מעיקרו. נקבע קדם-דיון לדצמבר 2007. הוא לא התקיים, ולא נקבעה ישיבה נוספת עד היום.

• חמש שנים בבית המשפט העליון - במרס 2005 עתרה פולאר לבג"צ נגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר את תוכנית פארק איילון, הכוללת את "הזרע" (קודם לכן דחתה המועצה הארצית, בהליך הרגיל, את התנגדות פולאר לפרויקט). בית המשפט הציע למועצה הארצית, בינואר 2006, לשקול שוב את עמדתה. המועצה הארצית הודיעה שהיא דוחה את הצעת בית המשפט העליון. עד היום, חמש שנים לאחר הגשת העתירה, לא הוציא בית המשפט העליון פסק דין.

• רק שנה ורבע (בינתיים) במחוזי ת"א - לפני כשנה ורבע ערערה פולאר בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב על החלטת הוועדה המחוזית, שלא לפצות אותה ב-250 מיליון שקל בגלל הפסד זכויות הבנייה בחווה. בית המשפט עדיין לא החליט. בשים לב למקרים הקודמים של הסחבת בטיפול בעניין זה, אולי תהיה כאן פעילות מזורזת.

האמור לעיל אינו מתייחס לגופו של נושא הנדל"ן, אלא רק לסחבת שהתגלתה הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון. ידוע שבתי המשפט עמוסים, הנושא אולי מורכב, ואולי העותרים לא נקטו מצידם בפעולות לזירוז הדיון. גם ידוע, שמדיניות בתי המשפט היא לתת עדיפות לנושאים פליליים על פני נושאים אזרחיים. הכל טוב ויפה. אבל, האם סחבת זו של שנים אינה קצת יותר מדי?!