"העולם כולו נגדנו" - זה הכרחי?

ראש-הממשלה, מר בנימין נתניהו, חזר אלינו - אל הקואליציה הבלתי-אפשרית שלו, אל הלוחצים מן המרכז ומן הימין, אל עַם שלם שנשא עיניים בתקווה למפגש היסטורי בוושינגטון. העם חש עתה כי הוא מושפל וללא הנהגה, וכי גם ארה"ב - בת-הברית הנאמנה שלנו - פונה לנו עורף, וכמו מלחשת: "נמאסתם עליי!".

מלכתחילה היה ברור שהדרישות שאובמה הציב לנתניהו לא נועדו אלא לעצור את כל שנות הרמייה, קריצות-העין והעמדות הפנים שהיו נחלתם של כל הממשלות בישראל ושל כל הממשלים האמריקניים שעמדו מולן. הכל תוכנן ונוהל בידי אנשיו של אובמה בקור-רוח ובדייקנות. נתניהו שחזר אלינו אינו אותו ביבי שיצא, מלא נפיחות עצמית, לוועידת אייפא"ק. משהו קרה בשעות ההשפלה בבית הלבן, ושום דבר לא יוכל להעלים זאת.

• ישראל לא תבנה בהתנחלויות גם אחרי סוף תקופת ההקפאה בספטמבר;

• שטחים בגדה יועברו לפלסטינים, כפי שהוסכם לפני האינתיפאדה;

• ישוחררו עוד מאות אסירים פלסטינים כמחווה לאבו-מאזן;

• ישראל תפרט בקרוב את עמדותיה לגבי גבולות, פליטים וירושלים;

• ישראל תסכים שהמשא-ומתן על הסדר הקבע יושלם בתוך שנתיים מתחילתו.

אלה הן הדרישות העיקריות (חלק משלוש-עשרה דרישות) שאובמה הציב לנתניהו בפגישותיהם הקשות, ונדמה שראש-הממשלה התחיל לקלוט שאם ייעתר להן - ימצא עצמו בלי הקואליציה הרחבה שלו, ואם יסרב - יאבד את התמיכה המסיבית של הממשל האמריקני בישראל. זוהי, אולי, הסיבה לכך שמקורות רבים דיווחו מארה"ב כי נתניהו היה בפאניקה והתקשר לשריו בטירוף. לָאיש יש חושים פוליטיים מחודדים להפליא, והוא הבין את עומק התהום שהוא מתנדנד מעליה.

הבעיה היא שהפוליטיקאים המהלכים אֵימָה סביבו עוד לא קלטו את חומרת הדברים, ועוד לא הפנימו אותם. וכך - מקהלת הימין פצחה בשירה מתוזמרת, שכמו נלקחה מחלומות הזויים ומעולמות מרוחקים.
ליברמן הודיע בטלפון לביבי בוושינגטון: "אל תחתום!". ישי לקח אחריות על המשבר, האשים את האמריקנים בחיזוק הפלסטינים, ואמר: "לא תהיינה פשרות בנושא ירושלים! אני מודה לבורא עולם שניתנה לי הזכות להיות השר שמאשר בניית אלפי יחידות דיור בירושלים". עוזי לנדאו הודיע חגיגית כי ירושלים היא בירתנו מאז ימי דוד המלך, זה 3000 שנה. ולימור לבנת טענה כי הציפייה שלא תהיה עוד בנייה בירושלים היא בלתי-סבירה.

מה הם חושבים לעצמם, כל הפוליטיקאים הממולחים האלה?! האם אינם מבינים כי בימים אלה ממש נקבעים כללי משחק חדשים במערכה האכזרית המתחוללת באזורנו?! האם הם מאמינים כי עוד מעט קט והכל יישכח, ונשוב לשגרת הרמייה והעלמות העין שהולידו את "מפעל ההתיישבות המפואר" על ראשי הגבעות?! האם לא הבינו כי בוושינגטון קם ממשל חדש שאינו מבין מה פשר הקריצות - קצה נפשו בהסכמה שבשתיקה, בעסקני "גוש-אמונים" ובסיפוח זוחל המוביל לאבדון?!

רק תימהונים ממשיכים לדרוך במקום, ואינם מבינים את משמעות התמורות המתחוללות לנגד עיניהם ממש. ירושלים היא בירתנו הנצחית - נכון. עם ישראל גלה מארצו ושב אליה כדי להפריחה מחדש - נכון. אבל בשטחה של ארץ-ישראל הגדולה חיים היום שני עמים, ולכל אחד מהם חלומות וכמיהה דתית ולאומית אל כל רגב מרגביה. מה שמתבקש כאן איננו כיבוש נאור, או סיפוח זוחל, או מסכת עקבית של דרכי רמייה. מה שדרוש כאן הוא פתרון יצירתי שיספק רק באופן חלקי את הצדדים, אבל יקבע לתמיד קיום של שלום הדדי ושל כיבוד הזולת. האמריקאים מוכנים להשתתף במהלך השברירי הזה. לנו אסור בתכלית האיסור לשגות בחלומות-שווא, ולדחות את ידם.