מדינת ישראל: ראשית צמיחת גאולתנו

השבוע אנו חוגגים שישים ושתיים שנה להקמת מדינת ישראל, היא מדינת היהודים. נכון, מדינתנו רחוקה מלהיות מושלמת. פגמים בה לרוב - מנהיגות מושחתת, ביורוקרטיה מסואבת, זרועות אכיפת חוק לא שוויוניות וחלשות. פער מעמדות אדיר, חסרה אחדות וסולידאריות, אבל... זו מדינת ישראל שקמה בארץ ישראל עבור עם ישראל!

וכמה סמלי שאנו חוגגים את יום העצמאות בסמוך כל-כך ליום השואה. שכן לאותם שישה מיליונים מאחינו ואחיותינו הקדושים שנרצחו, נשרפו ועונו באושוויץ ובשאר פתחי גהינם שהקימו הגרמנים, יימח שמם, לא הייתה מדינה יהודית שתגן עליהם. לא היה להם מקום מפלט. לא הייתה להם מדינה חזקה וחמושה מאחוריהם שתהדוף כל פגיעה בהם. אבל, לא רק להם. גם לקדושים שעונו ונרצחו על-ידי המוסלמים, הצלבנים, היוונים והרומאים, הפרסים, האשורים ועובדי האלילים - כולם, אבל כולם, שונאי ישראל, וכולם באיזשהו שלב בהיסטוריה עשקו, גזלו, רמסו, עינו ורצחו יהודים בשל היותם יהודים.

גילויי האנטישמיות הראשונים קיימים עוד במאה הראשונה לפני הספירה, לפני יותר מאלפיים שנה! כאשר היהדות הייתה הדת המונותיאיסטית היחידה. הרבה לפני שנולדו הנצרות והאיסלאם היה ערב-רב של ברברים בתקופת ה"גאהליה" [=נבערות]. איש לא אהב את היהודים שהטיפו נגד האלילות, נגד המוסר הירוד, שהיוו דוגמה ומופת לשאר העמים.

הרבה אחרי מתן תורה, כיבוד ארץ ישראל, דוד המלך, הקמת בית המקדש, שלמה, נביאים ואנשי רוח ומעש, הרבה אחרי, קמו מתחרים ליהדות שעכשיו טוענים לבעלות על הארץ, ארצנו הקדושה.

ואנחנו, אחרי 2,000 שנות גלות, 2,000 שנים של סבל, רדיפה וצער הצלחנו להקים לנו סוף-סוף מדינה. מדינת היהודים! ראש ממשלה יהודי, נשיא יהודי, צבא יהודי, משטרה יהודית. אפילו גנבים יהודים... ועכשיו באים צאצאיו של אותו ערב-רב ברברי, שהשתלט בכוח על ארצנו, ותובעים בעלות על מה שלא שייך להם. ואנחנו איבדנו את הנחישות, את הכוח להילחם, את המוסריות ואת העקשנות היהודית.

הפכנו לנרפים. למה? תאמרו החילוניות, הנהנתנות, הפריצות, ההליכה בדרכי הגויים. נכון, אבל לא רק. גם בקרב הציבור האמוני ישנה בעיה גדולה. חרדים שיונקים ישירות מעטיני עגל הזהב של המדינה, אך אינם מפספסים הזדמנות להשמיצה. אברכים, לומדי תורה שניזונים מכספם של אחרים ועושים התורה קרדום לחפור בו.

חוסר אחדות בין השורות, חוסר תמיכה ופרגון, קנאות ולשון הרע. איבדנו את הסולידאריות, את ההבטחה הגדולה של "כל ישראל ערבים זה לזה". אך עדיין לא מאוחר. רק אם נבין שהיום, היום צריך לחול המפנה, היום חובה עלינו להתעשת, לדבוק ברוח האמונה היהודית, לצאת להילחם, להיאבק, להאמין - רק אז נצליח כולנו, חרדים כחילונים, ספרדים כאשכנזים, תושבי צפון תל אביב וגיבורי שדרות, עולים חדשים ותושבים ותיקים - כולנו, שלובי-ידיים, נצליח להביא את מדינת ישראל למקום שהיא ראויה לו - מדינת היהודים.