2048 - מאה שנה למדינת ישראל

בשנת 2048 תשכון מדינת-ישראל, המדינה הדמוקרטית של העם היהודי, בגבולות מדיניים, מוכרים על-ידי אומות העולם, כאשר יחסים דיפלומטיים מתנהלים בינה ובין מדינות העולם בכלל, ובין ישראל ושכנותיה בפרט. בהתחשב במהות הסכסוך בין ישראל והמדינות הערביות ובמאפייניו, נדרשות שנות דור לפחות לצורך השכנת השלום, במהלכן יושגו הסדרי ביניים ויקוימו צעדים בוני אמון. יגובשו הסכמים לפיצויים, ולפתרון בעיות מים וסביבה. נורמליזציה ביחסים בין מדינות מתרבויות שונות, שהקיזו זו לזו את דמן, אינה עניין של מה בכך, בייחוד כאשר מדובר בקונפליקט פוליטי שמעורב בו אלוהים בכבודו ובעצמו, או שליחיו עלי אדמות. מה עוד כשמדובר בסכסוך המתחולל על אדמה הנחשבת בעיני רבים כקדושה אף מבני אדם, ושטראומות היסטוריות ודעות קדומות משמשות בו בערבוביה. האם לא הגיעה השעה להתחיל כבר היום במהלך ההיסטורי הנדרש, על-מנת שבעוד 38 שנים, בשנת המאה למדינה, הוא יהיה מאחורינו?

דומני כי קוראיי ודאי יחשבו שנטרפה עלי דעתי אם אומר להם כי עד שנת המאה לעצמאות המדינית של ישראל, תגיע המדינה גם לעצמאות כלכלית. מוסד המענקים מארה"ב יעלם מהעולם. גם להם יימאס. מדינת ישראל אכן תהיה מדינת רווחה, אבל לא מדינה פרוצה. "עניים מרצון" יוכלו לחיות כאוות נפשם, על-חשבונם. לא ירחק היום והאיש הרזה שסחב את האיש השמן לאורך עשרות שנים, יקבל לבסוף בקע מפשעתי ("קילה") רציני ויעיף את הטפיל מכתפיו. איש לא יאסור הבאת תריסר ילדים לעולם, כל עוד הבאתם וגידולם יהיו על-חשבון המוליד. תפיסת טובת הילד תהיה מפותחת עד כדי כך שהוצאת ילדים מחזקת הורים נחשלים, תהיה חזון נפרץ. בעתיד הרחוק יותר, בשנת ה-132 למדינה, כשבני גילו של בני יחיו עד אז כפי שציינתי קודם, יאמץ העולם המערבי, ובכלל זה מדינת ישראל, את החוק הסיני הנוהג כיום לצמצום מספר הלידות בסין. בנוסף לחרסינה, לייצור הברזל והמשי, לנייר ולאבק השריפה, יזקפו לטובת הסינים גם את המצאת החוקים המגבילים ילודה.

בשנת המאה למדינת ישראל לא יראו תושביה קווי מתח גבוה לאורך דרכיה וכבישיה. חברת החשמל המונופוליסטית, המציבה ברגל גסה ודורסנית עמודי ענק לקווי המתח הגבוה לאורך הכבישים בארץ, תיחשב לפארסה. נכון, עד שנת 2048 יקומו מספר ועדות חקירה ממלכתיות שיצקצקו בשיניהן כיצד התאפשר לרשת את צידי הדרכים בכבלי חשמל. משלם המיסים האומלל בישראל יממן לא רק את הרפורמות הנדרשות לשחוט את הפרה הטמאה הזו, אלא גם את המרת העמודים המפלצתיים האלו בקווים תת-קרקעיים, שמלכתחילה היה זול יותר למתוח ולתחזק אותם מאשר להקים את הקווים העיליים, שמדי פעם מגיע מסוק לשטוף אותם בנוזל ניקוי. אותן ועדות חקירה ממלכתיות שיקומו כאמור, גם ימרטו את שערות ראשן לנוכח העובדות המדעיות שיוצגו בפניהן, כי אותם קווי מתח גבוה שנמתחו באוויר, הביאו למחלות ולמיתות משונות ורבות. עד שנת 2048 יש די זמן להביא את העקוב הזה למישור. נשאלת רק השאלה - מי יתחיל בתיקון המצב ומתי?

הערים הגדולות במדינה תהיינה מרושתות ברכבות תחתיות. לא ברכבת "קלה", זו הכבדה בהוצאות ובכיעור, אלא רכבת תחתית "אמיתית", כזו שכבר במאה ה-19, פעלה במספר ערים בעולם.

אם אחיה עד גיל 93 ואוכל לנסוע לאילת, תימשך הנסיעה מתל אביב לאילת, ברכבת מהירה, כשעה ורבע בלבד. מן הסתם בדרך אספר לניניי כי פעם נסענו במכונית לאילת במשך כארבע שעות, על כביש הערבה שכונה בשם "כביש הרולטה הרוסית". כל משאית שחלפה מולך ולא התנגשה בך הייתה בחזקת הקשת נוקר האקדח על החור הריק בתוף האקדח. אני יכול לראות בעיני רוחי את מבטם הנערץ, על אומץ ליבנו לנהוג כך לאילת, המזכיר כיצד אנו יושבים ומשתהים לנוכח המתיישבים החדשים האמיצים, במערב ארצות-הברית "הפרוע", שנסעו בכרכרות למחוז חפצם, תוך שהם מהמרים על חייהם מול הסכנות שבדרך.

נתב"ג - נמל התעופה בן-גוריון - יפעל גם בשנת 2048. ככלות הכל הכבוד ל"זקן" לא יישחק עם השנים. אלא שינוי קטן יחול בנתב"ג. ליתר דיוק במיקומו. נתב"ג ישב על אי קטן, מלאכותי, במרחק של קילומטרים אחדים מחוף תל אביב-יפו. מערכת גשרים, לכלי רכב ורכבות בכלל זה, תחבר בינו ובין הארץ. שאון המטוסים הממריאים והנוחתים, זיהום האוויר, וסיכוני הביטחון והבטיחות יהיו היסטוריה משעשעת. לצערי, בשטח הנוכחי של נתב"ג, במקום פארק אדיר, תקום עיר חדשה ונוצצת. כרישי הנדל"ן והשחיתות הציבורית יתקיימו גם אז, ויפרנסו אלו את אלו. גם ועדות חקירה ממלכתיות יקומו מאוחר יותר לבדוק מדוע נבנו בתים במקום פארק כפי שתוכנן מראש. ככלות הכל השחיתות נעשתה רכיב ב-דנ"א שלנו, והוא לא ישתנה בתוך 38 שנה, עד שנת 2048.

נדרשת מידה לא מעטה של אופטימיות להאמין לא רק בחזון על דמותה של ישראל בשנת המאה להיווסדה, אלא גם כי יימצאו המנהיגים אשר כבר מהיום יפעלו להגשמתו. תועלות רבות תצמחנה אך מעצם החתירה להגשמת החזון, שתכלול שינויים חברתיים-תרבותיים יסודיים. תהליכים אלו יניבו התבגרות פוליטית של אזרחי המדינה. מפלגות קיקיוניות לא יקומו עוד, ואלו הקיימות ייעלמו מעל פני המפה הפוליטית. לא יהיה מי שיצביע עבורן. המערך המפלגתי יעמוד על שתי מפלגות גדולות, ולצידן השמאלי והימיני ישתרכו ארבע מפלגות לכל היותר. כך תובטח גם משילות אפקטיבית ולא כזו בסגנון הבזאר הלבנטיני והביזאר הפוליטי המוכרים היטב, ולא לטובה.

אם תרצו - אין זו אגדה.

"פרה קדושה" נוספת שתישחט במהלך השנים לבוא, תהיה העלייה במתכונתה הנוכחית, על-פי חוק השבות הקיים היום. ישראל עד שנת 2048 תפסיק להיות מדינת הגירה. אזרחיה ימאסו מההתמודדות הבלתי פוסקת עם קליטת מהגרים על כל המשתמע מכך. משלם המיסים לא ירצה לראות את כספו יורד להחזקת דלת מסתובבת של מהגרים, כשהוא מממן לא רק את צירי הדלת, אלא גם את השמן הנדרש להם. היחס הבלתי נסבל בין בריחת המוחות והיורדים למיניהם, ובין הגירה נחשלת, יגדיש את הסאה. גם איתור עמים נידחים והגדרתם כבני עשרת השבטים תיחשב כבדיחה מגוחכת של ההיסטוריה. בשנים שיבואו תספיק ישראל לאפשר איחוד משפחות ועליית יהודים וזכאים על-פי חוק השבות ממדינות מצוקה ואיבה. בתוך כך גם יופנם הרעיון כי רוב יהודי במדינת ישראל יישמר לא בזכות מציאת עשרת השבטים והבאתם לארץ, אלא גם כתוצאה מהיות המדינה גורם חברתי-תרבותי שיביא את אזרחיה לרצות להישאר בה בחייהם. המדינה תהיה יותר קטנה בשטח, אבל עצומה באיכות תושביה.

כשאין מחזיקים בשטחים ובאוכלוסיה בשלטון צבאי, וכאשר שורר שלום עם מדינות שכנות, והכל בעולם טכנולוגי-רובוטי ששלח את מרבית כלי הרכב והטיס הקרביים המאוישים למוזיאון, אין מקום לגיוס חובה לצבא. צה"ל, אם לא יקום רמטכ"ל הפונה לתדמיות וישנה את שמו, ימשיך להיות "צבא הגנה לישראל", אך לא "צבא העם". צה"ל יהיה "צבא המדינה". המושג "גיוס חובה" יהיה נחלת העבר, וישמש את בני דורי אך כנוסטלגיה להתרפק עליה, ובכלל זה מושגים המתקשרים בימינו לגיוס החובה כמו: "תורתו אומנותו", "משתמטים", "אחוז המתגייסים והמתגייסות". נותר רק לקוות כי ייוותר לנו די כוח ושכל להסביר לנכדינו מה פשר מושגים אלו ומדוע נמשך זמן כה רב כדי לבטלם. בשנת 1974 בוטל גיוס החובה לצבא האמריקני, עובדה שלא גרעה מיכולתה של ארצות-הברית לכבוש כמעט בו-זמנית שתי מדינות עוינות, הרחק מגבולה, להחזיק בהן במשך שנים לא מעטות, ולקיים במקביל מערך צבאי הפרוס על פני העולם כולו. התקציב להחזקת צבא מקצועי "קטן וחכם" ולהפעלתו, אינו גדול מזה הנדרש להחזיק צבא חיילי חובה, שבמילא הדרישות להגדלת משכורתם וההטבות הניתנות להם הולכות וגדלות, ובצדק.

צה"ל כצבא מקצועי יהיה צבא איכותי ואפקטיבי, גם אם ניסיונו הקרבי יושתת אך על לוחמה בטרור. ככל הנראה גם בשנת 2048 יתהלכו על פני האדמה צדיקים שיבקשו לגאול את האנושות מכפירה ורשע, והם ידברו לא רק בערבית.