מידע אישי כללי
נולד בירושלים בשם – אוריאל אסולין. הצעיר מבין שני בניהם של מרגלית חזן, ילידת הארץ ויונתן אסולין, יליד מרוקו. בהיותו בן 6 התגרשו הוריו והוא נותר בחזקת אימו. במהלך מלחמת העולם השנייה התנדבה אימו לצבא הבריטי והוא ואחיו הבכור עברו להתגורר במוסד חינוכי בבני ברק, שהוקם עבור ילדיהם של חיילי הצבא הבריטי. בתום המלחמה עבר לכפר הנוער מאיר שפיה (בסמוך לזכרון יעקב). כעבור כשנה וחצי הצטרף לאחיו הבכור ועבר לכפר הנוער בן שמן.
ב-1949 שבו הוא ואחיו להתגורר עם אימם בשכונת בת גלים בחיפה. לאחר מכן החל ללמוד בבית הספר הימי בחיפה, אולם עזב את הלימודים בגיל 16. בגיל 17, לאחר נסיון קצר שלא צלח לסיים את לימודיו בבית ספר תיכוני בחיפה, התגייס לצה"ל. את שירותו הצבאי עשה כלוחם ומפקד כיתה בחטיבה 7 בחיל השריון. במהלך שירותו הצבאי השלים את בחינות הבגרות. ב-1954 השתחרר מצה"ל.
פרטי השכלה
בעל תואר שני בהצטיינות יתרה במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ארצות הברית.
ניסיון בעבודה
לאחר שחרורו מצה"ל פנה ללימודים אקדמיים וב-1958 השלים בהצטיינות יתרה לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1961 השלים לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת ברקלי בארצות הברית. בתום לימודיו בארצות הברית מונה למנהל פעילות השטח בחוף המערבי של גיוס תרומות עבור הקרן הקיימת לישראל. במהלך שהותו בארצות הברית קיצר את שם משפחתו מאסולין ל-לין.
ב-1963 שב לישראל להחל לעבוד כעורך דין במשרד אשר התמקד בייצוג חברות ביטוח בתיקי תאונות דרכים. ב-1965 מונה לשמש כיועץ משפטי ומזכיר חברה בחברת אתא טקסטיל. לאחר מכן מונה לשמש כמנכ"ל חברה נוספת בענף הטקסטיל - ג'רוזלם ג'רסי. כמו כן כיהן כחבר דירקטוריון בכמה חברות ציבוריות וממשלתיות בהן: חברת החשמל לישראל, כימיקלים לישראל, מפעלים פטרוכימיים בישראל, גדות ביוכימיה צים ועוד.
פעילות פוליטית ושירות המדינה
ב-1973 הצטרף למפלגה הליברלית ובהמשך מונה לחבר הנהלת המפלגה, אשר באותה עת כבר היתה חלק ממפלגת הליכוד. לאחר ניצחון הליכוד בבחירות לכנסת ב-1977 מונה על ידי שר האוצר שמחה ארליך (מנהיג המפלגה הליברלית) לשמש כמנהל רשות ההשקעות של ישראל בצפון אמריקה. לאחר שנתיים בתפקיד זה שב לישראל ומונה לממונה על הכנסות המדינה. מתוקף תפקידו הופקד על ניהול פעילויות גביית המסים בישראל ופעל לפישוט מערכת המיסוי, בין היתר על ידי ביטול או צמצום 11 מיסים שונים.
ב-1982 מונה למנכ"ל משרד האנרגיה. במהלך כהונתו תפקיד פעל להעברת תחנות הכוח של חברת החשמל משימוש במזוט לשימוש בפחם. כמו כן היה מעורב בהחלטת המדינה לעצור את מיזם תעלת הימים וכן את התוכנית להקמת תחנת כוח גרעינית.
בבחירות לכנסת ה-11 (1984) שובץ במקום ריאלי ברשימת הליכוד ונבחר לכהן כחבר כנסת. במהלך הכנסת ה-11 כיהן כחבר בוועדות: ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת העבודה והרווחה, ועדת הכלכלה, ועדת העליה והקליטה, כמו כן כיהן כיושב-ראש ועדת המשנה לאנרגיה, כיושב-ראש ועדת המשנה לבטיחות בדרכים וכיושב-ראש ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא תאונות הדרכים במדינת ישראל.
המשיך לכהן כחבר כנסת בסיעת הליכוד גם לאחר הבחירות לכנסת ה-12 (1988). במהלך הכנסת ה-12 כיהן כיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, כיושב-ראש הוועדה היה שותף לקידום חקיקתם של שני חוקי יסוד: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד: חופש העיסוק. כמו כן היה שותף לקידום חקיקתם של חוקים נוספים בעלי השפעה דרמטית על המערכת הפוליטית: חוק להעלאת אחוז החסימה מ-1% ל-1.5%, תיקון לחוק יסוד: הממשלה אשר כלל את התקנת הבחירה הישירה לראשות הממשלה (בוטלה בראשית שנות ה-2000), תיקון לחוק יסוד: המפלגות אשר הכפיף את המפלגות לביקורת מבקר המדינה ועוד.
פעילות עסקית וציבורית
ב-1992, בתום כהונת הכנסת ה-12, פרש מפעילות פוליטית. לאחר מכן הקים משרד עורכי דין עצמאי וכן השתלב בניהול חברת ההשקעות של משפחתו, המחזיקה בבעלות על חברת כוח אדם – לין ביכלר.
לצד פעילותו העסקית החל בפעילות במסגרת לשכת המסחר תל אביב. ב-2002 התמודד וניצח בבחירות על תפקיד נשיא לשכת המסחר תל אביב והמרכז ונשיא איגוד לשכות המסחר. נבחר לכהונות נוספות בתפקיד ב-2007, ב-2013 וב-2019. במסגרת תפקידו פעל בדרכים שונות למנוע מהלכי חקיקה שכללו הכבדה על עסקים בישראל בהתייחס לזכויות עובדים, הגנה על הצרכן, תקינה בסוגיות בטיחות הגנה על הסביבה ועוד. מהלכים שהוביל במסגרת פעילות זו אשר הגנו על פעילותן של חברות כוח אדם זכו לביקורת ציבורית ותקשורתית בשל היותו אחד מבעליה של חברת כוח אדם. במהלך כהונותיו התחזק מעמדו של איגוד לשכות המסחר כאחד הגופים היציגים הבולטים של המגזר העסקי-פרטי בישראל.
בשנים 2012-2010 כיהן כיושב-ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
כתיבה
במהלך השנים פרסם מספר רב של טורי דעה בכלי התקשורת ב-2012 קיבץ כמה מהם בספר שפרסם בשם "אבן דרך". כמו כן פרסם 3 ספרי ילדים, ספר עיון בו תיאר את חלקו במהפכה החוקתית וכן ספר עזרה עצמית המבוסס על נסיון חייו.
