התקשורת דיווחה בהרחבה כי טלי פחימה החליטה להתאסלם. השייח' ראאד סלאח (מנהיג הפלג הלאומי דתי הצפוני), שחזר זה עתה מהמשט ההומניטרי לעזה, עם אוסף של שונאי ישראל - הוא הוא ה"גורו" החדש שלה.
טלי פחימה התאסלמה. ברוך שפטרנו מעונשה של זאת. היא צודקת - כמה זמן יכולה להיות נפש תועה ומיוסרת, מוסלמית טהורה, כלואה בתוך גוף של אישה יהודייה נאורה אוהבת-פלשתינים? זה כואב, זה מרגיז, אבל זה מרגש שסוף-סוף היא מצאה מנוחה נכונה לנפשה השסועה, שאותה מכרה לשטן תמורת נזיד עדשים.
טלי פחימה, פעילת השלום, המגן האנושי, השכפ"צ ההומאני של המחבל הרוצח מג'נין זכריה זביידי, אליו נקשרה בעבותות אידיאולוגיים, הושמה במעצר מנהלי. בכך שברה פחימה שיא ישראלי ומדליית המעצר המנהלי הראשון לאישה ישראלית הוענקה לה - לעומת מעצרים שנעשו בין פעילי הימין הקיצוני וגורמים עוינים מחו"ל ומן הארץ.
הזעקות מצד האגודה לזכויות האזרח, מצד ח"כ גלאון לשעבר, ח"כ
אחמד טיבי, תומכיהם ונספחיהם נגועות בטענות סרק ובצביעות. לא זכורה לי מהומה ציבורית או קולות מחאה מצד ח"כ גלאון ואחמד טיבי כאשר הפעילו את המעצר המנהלי על פעילי ימין קיצוני - ואולי יצטרכו לכלי זה גם בקרוב אם וכאשר יתברר שישנם גורמים שחושבים שיש מקום לנקוט באמצעים קיצוניים חריפים לקראת הפינוי וההינתקות.
כבר כתבתי כאן בעבר, שאין להסס להשתמש בכלי החריג והמיוחד של מעצר מנהלי אם יש בסיס לחשש של סיכון ממשי ומיידי לבטחון המדינה, או לפעולות שיכולות לגרום להפרות סדר, למהומות, להתנגשויות עם כוחות הביטחון ולפגיעה בשלום הציבור. המעצר המנהלי יונק את כוחו מהחוק ומהסמכויות המפורטות בו, שהעניקה הכנסת בהליך דמוקרטי לזרועות הביטחון. המדובר בחוק סמכויות לשעת חירום (מעצרים) - 1979. חוק זה בא להחליף את תקנות שעת חירום - שהיו תקפות במדינה עוד מתקופת המנדט הבריטי.
מעצר מנהלי ומהותו מעצר מנהלי הוא בעיקרו מעצר מונע, כאשר יש יסוד לחשש כי האדם אליו מכוון הצו, עלול ויכול במעשיו לגרום לנזק ביטחוני, והראיות והחומר המודיעיני מצביעים על חשש מבוסס ומוחשי למעשיו ולכוונותיו המסוכנות.
הבעיה היא, שאת רוב החומר החסוי שישנו ושהצטבר לא ניתן לגלותו. לא צריך להיות מומחה לטרור בינלאומי או ראש שב"כ כדי להבין, שגילוי חומר סודי עלול לשרוף מקורות פעילים בהווה ובעתיד, לסכן חיי אדם, לחשוף שיטות פעולה וטכניקות עבודה ולהרוס במחי-יד שנים רבות של עבודה, השקעה וסיכון סוכנים ואנשי קשר.
כאשר עוצרים אזרחי חו"ל שמגיעים לארץ בכוונה לאסוף מידע או לבצע פיגועים, כפי שקרה לא פעם בעבר, הם לא נעצרים בגלל לבוש לא הולם אלא לאחר מעקבים, פעילות מודיעינית והשקעה רבה. ברור שאין כל אפשרות לגלות איך וכיצד - אפשר לגלות רק למה.
המעצר המונע אינו המצאה ישראלית, הוא מקובל בעולם ולובש שיטות שונות בהתאם לחוקים המשתנים של המדינות. המעצרים המניעתיים מעוגנים בחוק, בחוקה ובמשפט הבינלאומי. ארה"ב, לאחר פיגוע התאומים שהתרחש ב-11.9 נכנסה להיסטריה של ביטחון וחשש לפיגועי טרור, עד שהוחלט לחוקק חוקים חדשים שאיחדו את כל מנגנוני הביטחון ויצרו גוף אחד שמתאם ומרכז את בעיית ביטחון הפנים בנוסח: החוק לביטחון פנים. החוק הזה העניק סמכויות מפליגות לגורמים הנלחמים בטרור, במעצרים, בחקירות, בגירוש, במניעה להיפגש עם עורכי דין - הרבה מעבר לסמכויות שיש במעצר המנהלי בישראל.
לפי החוק בישראל, המעצר המנהלי מוגבל בזמן, אך ניתן להאריכו. יש פיקוח מתמיד של בית משפט, יש אפשרות להגיש ערר על המעצר וכמובן פיקוח של בג"צ. המעצר המנהלי בישראל הוא כלי עזר חיוני ודמוקרטי שניתן לזרועות הביטחון כדי להילחם בטרור ובפגיעה בבטחון המדינה, על-מנת להשתמש בו במקרים חריגים למצבים חריגים.
אם השב"כ החליט לאחר בדיקת החומרים המודיעיניים ובאישור פרקליט המדינה והתייעצות בדרגים הגבוהים ובשכנוע שר הביטחון שיש לעצור את גב' פחימה - הדבר אומר דרשני ומחזק את הבסיס כי יש דברים בגו. גם העובדה שמדובר באישה מחזקת החשש והבסיס שלא מדובר בשימוש באמצעי קיצוני וחריג רק בגלל דעותיה השמאלניות ומלחמתה לשלום בין העמים. הטענה שרצו להשתיקה בגלל דעותיה היא שיטחית ולא רצינית, שהרי עד לפגישות הדחופות עם החבר זביידי בג'נין ומעצרה איש כמעט לא ידע ושמע מי זאת טלי פחימה, והיא יכלה להמשיך להשמיע את דעותיה בלי חשש עוד שנים רבות.
הטענה השולית, שהושמעה גם מפי אמה של טלי, בראיון טלוויזיה כי המעצר קשור בהיותה פעילת שלום ומזרחית, מוטב שלא תישמע שנית פרט לדברים חשובים לגוף העניין.
בנושא זה ראה גם את מאמרי באתר זה:
"מעצר מנהלי" - גם לאזרחי ישראל והכוונה לאזרחים ולתושבי קבע יהודים ולא-יהודים הפוגעים בבטחון המדינה.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
