מומחים הממונים על-ידי בית המשפט והמשמשים בתוקף תפקידם זה זרועו הארוכה של השופט, מוליכים שולל את בית המשפט ושמים ללעג את השופט כדי לקדם את האג'נדה שלהם, עד כדי כך שהם אינם בוחלים להתעלם בכוונה תחילה מהעובדות.
לאמור, לא רק במסקנות מדובר, אלא גם בתחום העובדתי - שלכאורה לגביו לא יכולה להיות מחלוקות, כי אמת יש רק אחת.
אי התאמת מעקה לדרישות התקן הישראלי
בתקן הישראלי החל על מעקים, יש שרטוט של המעקה. אומנם שרטוט סכמטי, אך מספיק בהחלט על-מנת להבין במה מדובר. יש לדעת כי מתקין התקנים התווה את השרטוטים שבתקן מתוך כוונה שהם יגדירו הגדרה חד-משמעית את כוונותיו, ואכן השרטוטים שבתקנים בכלל ובתקן 1142 החל על מעקים, בפרט - מגדירים כהלכה את הכוונה.
לכאורה, אי-אפשר לטעות, אך בהחלט אפשר להטעות, בין במזיד, בין בשגגה.
כך ארע בת"א 62405/06 גורדון רותי ואח' נ' פסגות זכרון ושות', בו מומחה בדק מעקה מרפסת אל מול התקנות ולמרות קיומו של רכיב אופקי המאפשר טיפוס עם מרווח הרבה יותר גדול מ-4.5 ס"מ, בגובה שבין 10 ס"מ לבין 90 ס"מ - דבר האסור על-פי הוראת התקן, ראה במעקה כאילו הוא מותאם לתקן.
בית המשפט קיבל את קביעתו של המומחה - וזאת ללא בדיקה של בית המשפט באתר, אלא על סמך אמירה וקביעה עובדתית של המומחה.
...אלא שבכל זאת - בית המשפט לא חש בנוח עם קביעה זו, ופסק: "יז. מעקה המרפסת (סע' 5.10 (ב') לחווה"ד) - השאלה המרכזית בסוגיה זו הינה, האם המעקה עומד בדרישות תקן 1142. הצדדים מסכימים כי ככלל, בבנייני מגורים המעקה יבנה כך שלא יהיו רכיבים, בליטות או חללים המאפשרים טיפוס בחלק שבין 10 ס"מ לבין 90 ס"מ מפני המפלס ממנו נמדד המעקה. כן מוסכם למעשה כי המעקה הרלוונטי כולל בליטה בתחום האמור. ברם, המומחה כותב כי למרות האמור, אין סטייה מן התקן, ובעניין זה מפנה להמשכו של אותו סעיף בתקן אשר קובע כי "אין לחייב דרישה זאת אם המעקה מותקן כמתואר בציור 2". לשיטת המומחה, המעקה תואם במדויק את המשורטט בתרשים 2 (2א) בתקן, ולכן הדרישה לגבי העדר רכיבים לטיפוס בחלק הרלוונטי, לא חלה עליו. עיינתי בשרטוטים, בצילומי המעקה, במסמכים אליהם מפנה כל אחד מהצדדים, ולא שוכנעתי כי חל החריג ומכל מקום, לפי שמדובר בעניין בטיחותי, אני מוצאת להעדיף מסקנה של צורך בשינוי המצב הקיים ומאשרת את דרישת התובעים בעניין זה (עלות של 4,230 ש"חלמועד חוות דעת המומחה מטעמם)." [פדאור 301-23-10].
יובהר כי הטענה שהמעקה בדירת התובעים תואם את שרטוט 2 [2 א] בתקן - היא טענה שאינה אמת.
אי התאמת מעקה לתוכנית המכר
האמור לעיל הוא כאין וכאפס לעומת עזות המצח של מומחה אחר, בתיק אחר שנדון ויידון בבית המשפט [ולכן לעת עתה הפרטים לא יפורסמו], בו מומחה מטעם בית המשפט ראה במו עיניו כי המעקה במרפסות התובעים לא מתאים לתוכנית המכר, אישר אי התאמה זו בעת סיורו בדירות בלוויית מומחי הצדדים, ובבואו לכתוב את חוות דעתו - כתב כי המעקה מתאים לתוכנית...
בתוכנית המכר מתואר מעקה בנוי בגובה נמוך, ומעליו מעקה זכוכית, באופן שהמעקה הבנוי מצוי בכל רוחבו בתוך הדירה, בעוד שבמציאות - המעקה מזכוכית הותקן לאורך ציר המעקה הבנוי, כך שהמעקה הבנוי כבר אינו בתוך הדירה - וחציו בחוץ.
ההבדל הינו משמעותי, ולו עקב מניעת האפשרות של שימוש במעקה הבנוי לישיבה או להצבת עציצים.
בהקשר זה יובהר כי הנוהג של אדריכלים וקבלנים לתכנן ולבצע מעקה פנימי, המשאיר משטח אופקי מעברו החיצוני של המעקה הבנוי, הוא נוהג פסול ובלתי חוקי מהסיבות הבאות:
א. המעקה מונע שימוש סביר בחלק התחתון הבנוי אשר יכול לשמש כספסל בדירה, כאשר בונים את המעקה הקל מבחוץ.
ב. כאשר מתכננים ובונים מעקה פנימי, מתקבל משטח אופקי מעברו החיצוני של המעקה הקל, המהווה משטח עם הפרשי גובה הטעון הגנה - שאיננה, דבר שעלול לגרום לסיכונים ולנזק גוף, והיו דברים מעולם.
אלא שבמקרה הנדון כאן, התכנון - תקין, והביצוע - בניגוד לתכנון, תוך הקטנת המרפסת מבחינת שימוש, תוך יצירת סיכון מיותר שאיננו בתוכניות, ובגיבוי מומחה בית המשפט הטוען כי המעקה האמור מתאים לתוכנית...
למען הגילוי הנאות אציין כי בשני המקרים המתוארים - שימשתי כמומחה הדיירים. בתיק הראשון, התובעים קיבלו בממוצע 90,000 ש"חלדירה [בטרם הורדת שכר טירחה] עקב מגוון ליקויים ואי התאמות, ומן הסתם ברור לקוראיי כי עבודתי המקצועית בתיק השני - טרם תמה...