בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
קשרי הון ושלטון לפי אברהם אבינו
|
שני מסרים הותיר אברהם אבינו לאישי ציבור ולפוליטיקאים ● עיקר אחד מהם: מראית העין חשובה מאוד להתנהגותם ולהתנהלותם
|
"מחוט ועד וילה ברחוב כרמיה"? לא ולא! [צילום: ישראל 10]
|
|
|
|
|
סיפור אבותינו - אברהם, יצחק ויעקב - בספר בראשית, מאופיין בכך שאין כמעט מלחמות. למעשה, אבותינו לא יצאו לשום מלחמה למעט מלחמה אחת של אברהם אבינו - זה, לכשעצמו, מסר שאולי אבותינו רצו להנחיל לנו, ולא בטוח כמה הצליחו בכך. אבל נחזור לאותה מלחמה של אברהם אבינו הראשון, זה שאלוהים אמר לו "לך לך מארצך וממולדתך", והוא קם והולך ללא היסוס כשהוא לוקח איתו את בן-אחיו לוט. לוט מתגורר בסדום, ובשלב מסוים מתקיימת מלחמה של חמישה מלכים אשר כובשים את סדום ובין היתר שובים את לוט ולוקחים את כל רכושו. אברהם יוצא למלחמה נגד חמשת המלכים להציל את לוט. זוהי מלחמת הצלה ולא מלחמת כיבוש. אברהם מצליח להביס את המלכים הללו ולהחזיר ללוט ולאנשי סדום את כל רכושם, ואז מתקיים מפגש בין מלך סדום לאברהם ובו נערך דו-השיח הבא: - [כא] וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-סְדֹם, אֶל-אַבְרָם: תֶּן-לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ קַח-לָךְ. [כב] וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. [כג] אִם-מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל, וְאִם-אֶקַּח מִכָּל-אֲשֶׁר-לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת-אַבְרָם. [כד] בִּלְעָדַי, רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים, וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי: עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא, הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.
באמירתו של אברהם גלומים למעשה שני מסרים שהם רלוונטיים לכל פוליטיקאי ואיש ציבור באשר לקשר שבין הון ושלטון. המסר הראשון אומר כי אברהם אינו מוכן לקחת דבר ממלך סדום כדי לא ליצור מחויבות כלשהי ביניהם וכדי שלא יהיה לו פתחון-פה בעתיד, בסגנון של: "אני העשרתי אותך ולכן אתה חייב לי ועכשיו - סדר לי ג'וב, תפור לי מכרז, תן רישיון או קדם את עסקי". את המילה "העשרתי" צריך וניתן לפרש בצורה יותר רחבה - מדובר לא רק בעושר של כסף או ממון, אלא גם בסטאטוס, במעמד וכדומה. המסר השני עוסק במראית עין של התנהלות הפוליטיקאי. אברהם אומר כי לא יהיה מוכן לקבל "מחוט ועד שרוך נעל" - דברים פעוטי-ערך, חסרי-משמעות. לא נאמר שם מחוט ועד וילה ברחוב כרמיה. אף אחד לא היה אומר דבר אם הוא היה לוקח לא רק חוט אלא תיק כלי תפירה שלם, ואולי איזה זוג נעליים עם השרוכים. והמסר הוא שגם מראית העין חשובה מאוד להתנהגותו של איש ציבור והוא נדרש להימנע מקבלה, גם של דברים פעוטי-ערך. נדמה לי שאין צורך להכביר במילים על המסר הברור והחד באשר לקשר הבעייתי בין הון ושלטון שהוסבר על-ידי אבינו הראשון לפני כמה אלפי שנים.
|
תאריך:
|
01/08/2010
|
|
|
עודכן:
|
01/08/2010
|
|
חיים מנור
|
קשרי הון ושלטון לפי אברהם אבינו
|
|
בשקט-בשקט מכשירה התקשורת הינתקות נוספת, יש לה כבר שם: "הינתקות 2". הדיונים על ההינתקות הופכים לדיוני הפחדה מפני מלחמת אחים, הינתקות הציבור הדתי-לאומי מהחברה הכללית. כל זה לא קרה בהינתקות (1), אבל זה לא משנה: התקשורת פה כדי לקיים סדר יום (אג'נדה) קבוע מראש. אפילו צמיחת 'ישראל היום' מסוכנת בעיני התקשורת הממוסדת, זו שקוראת לפלורליזם תקשורתי - כנראה בגבולות שלה.
|
|
|
הסופר והמאייר היהודי ברונו שולץ נרצח על-ידי הנאצים בגלל, ככל הידוע, סכסוך בין שני קציני ס.ס. הוא היה תחת חסותו של אחד מהם, קישט בציוריו את קירות חדר-הילדים שלו. כאשר אותו קצין שלח להשמדה יהודי שהיה בחסותו של נאצי אחר, האחר החליט על מדיניות של "תג מחיר": אתה הרגת את היהודי שלי - אני אהרוג את היהודי שלך. זוהי המשמעות המוסרית של מדיניות ה"תג מחיר" שנוקטים הקיצוניים מבין המתנחלים.
|
|
|
בימים אלה הגיע לידי תקציר העבודה שהוכנה ב"מרכז המידע למודיעין ולטרור" ואשר ראתה אור לפני כארבעה חודשים. עבודה זו, מסמך בן ארבע מאות עמודים, נושא כותרת "התנהלות חמאס ואופיו של איום הטרור מרצועת עזה, בחינת תוכני דוח גולדסטון לעומת הממצאים העובדתיים". לא קראתי את דוח העבודה המלא, אולם גם על-פי התקציר בן שבעת העמודים ניתן בנקל להתרשם מן הפן החסר בדוח גולדסטון.
|
|
|
בטרם אפתח את דבריי, אציין כי אני משמש בתיק בו מדובר כמומחה מטעם התביעה וכי אני מכיר מקרוב את פרטי התיק. במצב זה היה אפשר לסבור כי היה לי מוטב שלא לשאת דברים בכתב, אלא שמפאת חשיבותן של הסוגיות העולות מן התהליכים, והתרומה העשויה להתקבל בתיקים אחרים, עדיף וראוי כי הדברים יובאו לידיעת הציבור בכלל ולידיעת המצויים בהליכים מקבילים - בפרט.
|
|
|
החשיפה של איילה חסון ברשת ב' של קול ישראל על חיים רמון, יושב-ראש מועצת קדימה, שניסה להכשיל שיחות ישירות בין ישראל לרשות הפלשתינית, יכולה להיקרא פרשת "רמון-שלטון", לעומת הפרשה הישנה שחשפה חסון, שנותרה בזיכרון הלאומי כפרשת "בר-און-חברון". אם נבדוק את ההתנהלות בשתי הפרשות הללו, נוכל לעמוד על ההבדל המהותי בין ה"ימין" הנִרפה השלומיאלי שמעולם לא באמת שלט במדינה, לבין ה"שמאל" המפוכח והנחוש שמדיניותו שולטת בכיפה מאז ומעולם, למרות שמאז 1977 הוא מצוי במיעוט ההולך ומתמעט.
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
|
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
|
|
|
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו" מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|