ועדת הפנים ואיכות הסביבה בראשותו של ח"כ ר'אלב מג'אדלה, ממליצה להחזיר את שיטת הניקוד על עבירות של נהיגה במהירות מופרזת עד 25 קמ"ש, מעל המותר.
הוועדה דנה בישיבתה על-פי הצעתו של ח"כ אריה אלדד בנושא אי אכיפת מהירות בכבישים מהירים. ח"כ אלדד אמר, כי ראש אגף התנועה במשטרה, ניצב שחר איילון, הודיע שמשטרת התנועה לא תאכוף בכבישים המהירים את התקנה המגבילה את המהירות ל-100 קמ"ש, אלא רק נגד נהג רכב שמהירותו תעלה על 125 קמ"ש יוגש דוח מהירות.
לדברי ח"כ אלדד, המהירות מגבירה את קטלניות התאונות. במחקר שנערך בשנות ה-90' בארה"ב עולה, כי ב-24 מדינות בהן עלתה המהירות המותרת נרשמה עלייה של 15% בתמותה מתאונות דרכים. לעומת זאת, במדינות בהן המהירות המותרת הופחתה, נחסכו חיי אדם. בשוויץ, למשל, הורדת המהירות הביאה לירידה של 12% במוות מתאונות דרכים.
אורנה קליין מ"מתונה", ארגון בטיחות בדרכים, אמרה שהמשטרה נתנה לגיטימציה לאנשים לנסוע מהר. "כיום אין מספיק מצלמות וכוחות משטרה והמצב עלול להדרדר. מהירות עלולה לזלוג לצדדים. אדם שנוסע במהירות גבוהה בכביש מהיר יכול להמשיך לנסוע כך בכבישים עירוניים", אמרה. ח"כ חמי דורון אמר, שלדעתו יש להעלות את המהירות המותרת במספר כבישים, למשל כביש מס' 6 וכביש מס' 1 ועוד הערוכים למהירות גבוהה יותר.
נצ"מ משה בן-זיקרי, ראש מחלקת התנועה במשטרה, אמר שמתוך 1.5 מיליון דוחות בשנה כ-250,000 הם דוחות אוטומטיים, כ-88% ברירת משפט ו-12% הזמנה לדין. המשטרה בדקה כ-950,000 דוחות ב-2003, 17% מהם על מהירות מופרזת. העונשים על נהיגה במהירות מופרזת: עד 20 קמ"ש מעל המותר בכביש - 250 ש"ח; 30-21 קמ"ש יותר - 750 ש"ח; 41 ומעלה מעל המותר - הזמנה לדין ופסילה מנהלתית.
לאחר דיון במשטרה הוחלט להתמקד בעבירות הקשות ובעבריינים הכבדים. בנוסף, בכוונת המשטרה להחליף את המצלמות המופעלות בסרטים במצלמות דיגיטליות. להערכת המשטרה, הדבר יאפשר אכיפה טובה יותר.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
