התמליל "מסמך אולגה" מכתיר את עצמו: "קול קורא: למען אמת וּפיוס, למען שיוויון ושותפות". למקרא הכתוב, שוכנעתי סופית כי יש דבר כזה: "עודף בינה". השכל של מנסחי המסמך הזה עלה על גדותיו, והנשפך מושך אחריו את מה שנותר במוח וּמוֹתירו ריק וחלול. לפיכך, "מסמ אולגה" אינו אלא אותו הֵד מהדהֵד בְּחלל שיש בו לא-כלום.
אין לי מילה רעה על הניסוח עצמו. אדרבא, המסמך מנוסח כדבעי בעברית משובחת, יש בו מילים יפות יותר ויפות פחות, והייתי מקבל הרבה מן הביטויים ואימרות הכנף כל אחד לחוד. ברם אולם, קיבוצן של כל אלה לכלל אמירה כלשהי, הורֶה אכזבה ויולד יגון עמוק.
תסמונת שטוקהולם מבצבצת מבעד לסלט המעו הזה, פחדנות לשמה ורצון עז להשמיע קול כלשהו ואפילו יהיו אלה נביחות, געיות, פעיות וּנערוֹת. אז אנחנו מדינה גִּזענית, כובשת, רעה ואיך אפשר בלי ה"אפרטהייד" הלעוס לעייפה? מדינה המציבה שומרים עם מגנומטר על כל צעד ושעל, בפתח כל גן-ילדים ומכולת. מדינה שכל ההורים בה מטלפנים בדאגה אל ילדיהם חמש עד עשר פעמים ביום. מדינה בה לא בטוח לשבת בבית-קפה או לנסוע באוטובוס. מדינה שבעצם לא קמה עדיין והיא נלחמת על תקומתה מאה ועשרים שנים.
לא הייתי טורח להגיב על המסמ הזה. אבל המנסחים מבקשים! הם מבקשים לעורר "דיון ציבורי נוקב..." ועל-כן, ולפי בקשתם המפורשת, הנה תרומתי הצנועה לַ"דיון" הַ"נוקב":
שארית הפליטה היהודית שבה (מלשון "חזרה") אל מולדתה-מכורתה. היא כבשה את אדמות ארץ-ישראל בשביל לבנות מחדש בית לעם היהודי בארץ-ישראל, לרבות יהודיה הטפשים, הסומים והאטומים, כמו גם נפגעי הנפש שאותות הגלות המתמשכת ניכרת בהם. בתוך כך נישלנו את הערבים שהגיעו לכאן בהמוניהם בעקבות שיבת ציון שהעניקה להם פרנסה בשפע. מתי-מעט ערבים נוודים שהיו כאן לפני העלייה הראשונה התנגדו באופן טבעי לתקומת ישראל. כמותם גם מנסחי "מסמך אולגה" וכבר היו דברים מעולם. כבר במדבר סיני, זעקו בני ישראל אל משה "למה זה העליתנו ממצרים..."; כך שזעקות השבר של "אולגה" לא מחדשות דבר. טובתם דורשת שלא נשעה להם ונמשי את המפעל הציוני על-אף המהמורות והמכשולים שהם שׂמים.
לו אני ערבי, הייתי בז לדרישתם להכיר בזכות השיבה של העם הפלשתיני. מי אתם שתכירו או לא תכירו בזכות השיבה שלי ושל משפחתי? אם אתם רוצים "לתקן את העוול" שגרמתם לעם הפלשתיני, תתחפפו כולכם מכאן ותשאירו פיצוי על השנים שדחקתם את רגלינו מאדמתינו! אני מודיע לכם שגם אם תבואו אלי "בלב פתוח ובנפש חפצה", אומר לכם "בלב פתוח ובנפש חפצה": אנחנו נילחם בכם גם אם תעברו לארצות נכר. קוואכ"ו אם תישארו כאן. ככה שאני לא מבין בדיוק מניין גייסתם את השיכנוע העמוק בדבר תגובתי. זה רק מוכיח את התנשאותכם ויהירותכם.
כיהודי, אני רואה בחותמים על המסמ ההזוי הזה - עריקים. עריקים נבובי-מוח בעיצומה של מלחמת קיום, ולא יועילו כל התארים הבאים לפני שמותיהם.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
