בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הכּיפור והסיפור, הזיכרון והנשכחות
|
על תפילת 'ונתנה תוקף' ועל שברו של סבא יצחק חבשה - על נהרות בבל
|
יצחק חבשה עם נורי ואברהם והבת ויולט
|
|
|
|
|
זה סיפורן של מלים שעברו מדור לדור, זה סיפורו של דור שחלף וזכר מה שנכתב. זה סיפורן של דמעות שעברו בירושה. קשה לשכוח את סיפורו של סבא ביום הכיפורים: כך שוררו ללבי תפילותיו, והכול נשאר. הכול חקוק. גם בבבל הרחוקה הכו פעימות לבו של אמנון ממגנצא, צעקות וכאב שקשה להשתיק, אותו פיוט עתיק. הסיפור והשיר הזה נותרו צרובים בלבבות: והכתם נותר מעבר לכל זמן, זה סיפורה של עיר שנשחתה, העיר מגנצא. את המלים שמעתי מפי סבי חכם יצחק חבשה. אביה של אמי. שפתיו לחשו את הפיוט "ונתנה תוקף", יום כיפור. שפתיו רועדות. זו תפילה מצמררת שמלווה אותי שנים. סבא יצחק היה החזן של המעברה, ואנו ילדים קטנים. לימים עברנו לגור בירושלים. סבא היה עולה לירושלים עיר מגורינו מביתו ברמת גן. המלים האלה ליוו אותו, ניגנו באוזנינו. את מלות השיר שמר סבא במגירה מיוחדת, שירת צער כתובה על קלף מיוחד. סבא יצחק חבשה אהב לשוטט בירושלים לקנות ספרי תפילה עתיקים, ספרים ובהם דרושים, ספרי פיוטים. את הפיוט של אמנון ממגנצא אימץ אל לבו. החיל והרעדה וספר הזיכרונות ואימת יום הדין הרטיטו אותו. כאשר קרא את הפיוט הדומע הזה, היו עיניו רטובות. ידענו תמיד: הוא זוכר את שני בניו, נורי ואברהם, שנרצחו בפרעות תש"א, ה'פרהוּד', פרעות נאציות שגרמו להרג מאות יהודים בבגדד. סבא תמיד שאל, איך העיר הזו נשארה על האדמה, הלא נשחתו פניה של העיר, איך החלידו ימיה ובתיה ואנשיה מרוב חטא? את התחושה הזו שלו, שליוותה אותי שנים, ניסיתי להעלות בשיר שלי. "העיר הזו נמחקה" היה אומר לנו. כאשר היינו אומרים לו, "אבל היא קיימת", היה לוחש: "בשמים היא נמחקה, שם נותרה רק הצעקה של אמנון, אותה צעקה שהייתה לי בלב, צעקה אילמת. איך אשכח, שקיצצו לי את שני רגליי, שלקחו לי את שני ילדיי". בעבר כתבנו את סיפורו במאמר על שואת יהודי עירק. על הצער הזה כתבתי את השיר: תֹּקֶף כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת/ הרצל חקק וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת וּפָנָיו אֶל הַהֵיכָל, וְלִבּוֹ קָרוּעַ לָרוּחוֹת. יֵשׁ לוֹ דִּין עִם הָעִיר הָאֲרוּרָה, מְבַקֵּשׁ מְחִיקָה לָעוֹלָמוֹת, וּמוֹנֶה וְסוֹפֵר וּמְשׁוֹרֵר שִבְרוֹנוֹ צַעַר לוֹ נְשָׁמוֹת תַּמּוֹת, לְתַנּוֹת לוֹ חֵשׁ לַמַּלְאָכִים הַנֶּחְפָּזִים, מַדּוּעַ לִפְנֵיהֶם אוֹרוֹת. אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת הוּא מַחְזִיק עַל מְגִלַּת קְלָף מִתְפַּלֵּל חִיל וּבִרְעָדָה כִּמְחַפֵּשׂ אוֹתוֹת כִּמְפָרֵשׁ אֶת סוֹד הָרַגְלַיִם הַכְּרוּתוֹת. שְׁנֵי בָּנִים הָיוּ לוֹ וְהוּא גָּדוּם, וְהוּא פָּצוּעַ, וְהָעִיר הָיְתָה עֵדָה וְהָעִיר הוּעֲמָה, נֶחְלְדָה. לֹא נוֹתְרָה הָעִיר מָגֶנְצָא, נִמְחֲקָה לָעַד. בָּעֲרָפֶל הוּא רוֹאֶה חֳרָבוֹת, בַּגְדָּד. בְּיָדָיו הַקְּלָף הֶאֱדִים, הַשָּׁמַיִם בָּכוּ. לְרֶגַע הָעוֹלָם הֶחְרִישׁ. הוּא מְתַנֶּה בֶּכִי, מְתַנֶּה תֹּקֶף. עַל בָּנָיו וְעַל אַמְנוֹן הַזָּב דִּמְעוֹת קַדִּישׁ
|
תאריך:
|
19/09/2012
|
|
|
עודכן:
|
19/09/2012
|
|
הרצל חקק
|
הכּיפור והסיפור, הזיכרון והנשכחות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
סופיה אור
|
19/09/12 21:26
|
|
|
|
יוסיפוב
|
3/10/12 07:26
|
|
2
|
|
יהודי בבלי
|
19/09/12 22:13
|
|
3
|
|
שרה א. קרפנוס
|
21/09/12 08:20
|
|
4
|
|
אשר דיין
|
21/09/12 10:41
|
|
5
|
|
אסתר ויתקון
|
21/09/12 14:38
|
|
דברי הסנטורית מקליפורניה (וואלה חדשות, 13.9.12: "סנטורית בכירה...: "דבריך מנוגדים ליחסינו") מייצגים היטב את הבלבול הקיים בארה"ב - יהודים ולא יהודים (וגם אצלנו) - בשאלת המשמעות האמיתית של היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב בעידן אובמה. דומה שהפירוש הנובע מדבריה הוא, שיחסים מיוחדים דינם שישראל משרתת תמיד את האינטרסים האמריקניים. האומנם?! מפירוש זה עולות כמה שאלות כבדות-משקל, שתשובות אמת להן יאפיינו את יחסי האמת בין המדינות, כפי שהם מתרגמים למציאות תחת ממשל אובמה ובמחנה הדמוקרטי הרדיקלי שלו:
|
|
|
דעתו של מיט רומני על השלום בין ישראל לאלה המכונים פלשתינים, שאין לו שום סיכוי - דעתו זו רק מסמנת את המציאות. מול כל אלה שמדמיינים עדיין לעצמם ש״אבו מאזן שוחר שלום״, כמו יוסי ביילין, טופחת המציאות על פני כולם ורבים כבר מודים בכשלון הסכם אוסלו ובוכים על הזמן שבוזבז באשליות.
|
|
|
בראש השנה תשע"ג הלך לעולמו המשורר והפזמונאי חיים חפר, המזוהה עם רבים מאד מן השירים האהובים ביותר עלינו, ובעיקר עם שירי מלחמת הקוממיות. האיש אשר חי וחווה את מלחמת השחרור ומוראותיה, ואשר היה שותף לתחושת הגאולה שהביא עמו שלב ב' של מלחמת השחרור, כלומר מלחמת ששת הימים, פנה בהמשך חייו לדרך כל שמאלן והקצין שמאלה.
|
|
|
מוזר ומפתיע שבאינדקס דברי החיוב, בצמוד לרשימת ה"למרות". הוא לא כלל את הטקסט הקבוע שלו: הפשיזם, המיליטריזם, הסכנה לדמוקרטיה, לשילטון החוק, לחופש הביטוי ולזכויות אדם וכמובן את עיקר העיקרים: הכיבוש, הכיבוש, הכיבוש.
|
|
|
ההיגיון של הטרוריסטים משני הצדדים גבר על קולו של ההיגיון ושל הרוב המוחלט שחפץ בחיים. הטרוריסטים הפלשתינים ומשרתיהם היהודיים בתוך ממשלת ישראל, הם אחים לנשק. אלה וגם אלה אומרים "כולה שלי". הפסיכופתים עטורי חגורות הנפץ שנהגו להתפוצץ בבתי הקפה ובאוטובוסים הישראלים, קיבלו שירות מעולה מנציגיהם בכנסת-ישראל שהכשילו כל יוזמת שלום
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
|
דן מרגלית
לרוע מזלו של חליוה הכשל התממש בתקופת כהונתו כראש אמ"ן עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
|
|
|
איתן קלינסקי
שפת השפיות חייבת להיות שפת ההידברות ויש להוריד מסדר היום שפה בוטה וגסת רוח התובעת מישראל להגיב בנוסח - "בעל הבית השתגע"
|
|
|
עמנואל בן-סבו
הלילה הזה הוא אנחנו, עם עבדים מזה רעב, מוכה, חבול ומובס, העומד לרגלי הר סיני העשן וכאיש אחד בלב אחד זועק "נעשה ונשמע", אוסף שבטים שהתלכד לכדי עם, העם היהודי שהביא לעולם את הצדק, הח...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|