הסיבה לכך שתמכתי בכל עוז ולאורך כל הדרך בחברת הכנסת
שלי יחימוביץ' הייתה תחושתי שהמדינה כולה, ומפלגת העבודה בכלל זה, מושחתות ומסואבות עד להחריד ומשרתות כמעט בלעדית, ואולי המילה "כמעט" מיותרת, כמעט בלעדית רק אינטרסים פרטיים ואישיים של בעלי כוח חמדנים ותאבי שררה ובצע למיניהם, וכי המדינה והמפלגה, שתיהן משמשות זה מכבר וכמעט בריש גלי אך ורק קרדום לחפור בו לקומץ מלכים וקיסרים מטעם עצמם ומטעם הקבוצות הקטנות מספרית אך אדירות-הכוח ועתירות-החמדנות החולנית וחסרת השובע של אוחזי האשכים למיניהם, ושולחיהם.
וסברתי שדחוף-דחוף-דחוף-דחוף יש להעביר גם במדינה וגם במפלגה את מלוא עוצמת שטפם של הנהרות פניוס ואלפיאוס, וסברתי כי שלי יחימוביץ', אולי היחידה מבין מי שהתמודדו אז על ראשות המפלגה, רק היא לבדה היא שתוכל להיות, וגם תהיה, שני הנהרות השוצפים והאדירים והחיוניים ומנקי החלאה הללו.
ולא היה אז קץ לשמחתי על כך שניצחה, ושהיא ראש המפלגה, ודומני שגם על כך שאכן היא-היא הנהרות פניוס ואלפיאוס אשר להם ייחלתי (כן, למרות תמיכתה, הכרח בל יגונה, במר עפר עיני ובוועדים הגדולים). זכיתי ברגע מסוים לאישור.
אך מאחר שהפכה לראש המפלגה (ובתוך המפלגה אכן הגשימה את ציפיותיי...), הנה הגיעה אז העת להתמודד לא רק על תמיכת חברי המפלגה אלא גם על תמיכתו של "הישראלי המצוי"; ומערכת שיקוליו של "הישראלי המצוי" היא לא בהכרח ולא תמיד זהה למערכת השיקולים שלי.
כי הנה, לכבוד הבחירות הכלליות, "העבודה" הפכה ל"מוצר". "מוצר" שצריך "להימכר", להימכר "בחוץ", ובמאבק הנחוש על ה"שוק", כן, ממש כמו על שוק אבקות הכביסה או על שוק המשקאות הקלים, לא רק הרציונאל קובע אלא גם התדמית, ולא רק אל השכל יש לפנות אלא גם אל התחושה. וכש"מר ישראלי" - אדם באמת ישר-דרך - חייב לבחור להנהגת מדינתו בין מי שנראית ונשמעת כגימנזיסטית בת 16, ומאי נפקא מינא אם תבונתה עמוקה מני ים, לבין מי שנראה ונשמע חד-משמעית כמו מלך, למנהיגת "העבודה", שלי יחימוביץ', אין גם שמץ של סיכוי.
רבאק! גימנזיסטית מול מלך! האם מישהו במפלגה באמת חשב שיש סיכוי?
חיליק בר לקידמת הבמה ועל כן הצעתי לקדם, לקדם רק קצת יותר אל קידמת הבמה, את מר חיליק בר.
נראה שלמר חיליק בר אין את "אינסטינקט ההרג" שיש לשלי יחימוביץ'. אינני יודע אם יש לו היכולת היום, מה שלשלי יחימוביץ' היה ועדיין יש, להתמודד על ההנהגה בתוך מפלגת העבודה נגד כרישי - חד-משמעית כרישים - להתמודד על ההנהגה בתוך מפלגת העבודה נגד הכרישים צמאי הדם וחדי השיניים של הנהגת מפלגת "העבודה". ומשום שאינני רוצה בשלטון ה"כרישים" רציתי ואני רוצה ששלי יחימוביץ' תישאר הראש. אבל גם רציתי שמי שיחשוב, מבחוץ, על "מפלגת העבודה", יחשוב לא על ה"גימנזיסטית" אלא על חיליק בר.
זה הבחורצ'יק הלא מתבלט עם "הכריזמה השקטה". זה הבחורצ'יק עם "הכריזמה השקטה שלא מאיימת". "הגימנזיסטית ראש ממשלת ישראל? הצחקת אותי!", כך ודאי היו אומרים לעצמם, ונראה שאכן כך בדיוק אמרו, עשרה או עשרים המנדטים של "מר ישראלי". "הגימנזיסטית ראש הממשלה? הצחקת אותי! הבחורצ'יק הזה, איך קוראים, לו, בר - וואלה הוא לדעתי דווקא כן!". כך הישראלי המצוי, שהתוכן חשוב לו, אבל גם האריזה.
"הגימנזיסטית הזאת ראש הממשלה? וואלה, הצחקת אותי! אבל הבחורצ'יק הזה, איך קוראים לו, בר? חיליק בר? תאמין לי, הוא דווקא כן!". כך היו חושבים לא מעטים מהאנשים מ"הרחוב", אלה שבאמת ובתמים היו מבקשים חלופה ישרה והגונה ל"מלוכה" המסואבת, כן, גם לדעתם, של מר ביבי.
מעשה "צמד מוביל" נו, טוב, זה לא קרה. "הגימנזיסטית" היא שהתמודדה, וגם קיבלה 15 מנדטים. אבל חי נפשי שהייתה יכולה לקבל, אם חיליק בר היה נתפש כ"מפלגת העבודה" לא פחות ממנה, גם 29 מנדטים. חלב שנשפך. היה ואיננו. חלב שנשפך. ואין בוכים על חלב שנשפך. וצריך לזכור שתמיד, אם רק נשרוד, אחרי כל ערב עצוב מופיע בוקר של יום חדש. 15. ויכול היה להיות 29. אם לא הבחירה היחידה של האיש ברחוב הייתה בין "מלך", גדול והדור וסמכותי ורועם, לבין "גימנזיסטית".
אני בחרתי בך, גבירתי שלי, לראשות המפלגה ולראשות המדינה. בחרתי בך מתוך חשיבה שקולה וצלולה, ואינני חוזר בי משום שיקול שגרם לי אז לעשות זאת. ומפני שכל שיקוליי מאז עדיין לחלוטין בתוקף, הרי אם וכאשר תשובי להתמודד על ראשות המפלגה, מכל המתמודדים הפוטנציאליים דהיום על ראשות המפלגה אני אשוב ואתמוך דווקא בך. אבל אני מפציר בך ליטול עימך, אל אותו הפודיום ואל אותו הגובה ואל אותו אור הזרקורים ואל אותה החשיפה ואל אותה קידמת הבמה, מעשה (וזה המונח בו השתמשתי בדם ליבי בכל השנה האחרונה עת התחננתי ושבתי והתחננתי שכך יהיה), מעשה "צמד מוביל" (זוכרים את המונח?), ליטול עימך מעשה "צמד מוביל", באותו הגובה, גם את מר חיליק בר. כאשר לכל דבר ועניין וללא כל ספק וללא כל עוררין משניכם את היא המנהיג. אך חיליק בר הוא הדמות אשר יראה נכחו מי שישקול מתוך רצון אמיתי להחליט נכון, "מי מתאים בישראל לכהן כראש הממשלה בקדנציה הבאה".
אם כך יהיה, גבירתי, בבקשה, "צמד מוביל". "צמד מוביל". את, גבירתי, ומר חיליק בר, "צמד מוביל". "צמד מוביל" במפלגת העבודה, את ומר חיליק בר, החל מהיום. ואם כך יהיה הרי את גבירתי, ומפלגת העבודה, חד-משמעית, תביסו בסיבוב (הקרוב) הבא על ראשות ממשלת ישראל את מר נתניהו, גם עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
