בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
העלייה היא ללא-ספק פעילות מבורכת, חשובה וחיונית; אך האם היא הפעילות היחידה שאנו יכולים לנקוט כדי להגדיל את מספר היהודים בארץ-ישראל?
בדיון הציבורי בארץ עולה פעמים רבות סוגיית הדמוגרפיה. היא מושמעת בהקשר אחד בלבד - כנימוק להצדקת נסיגות מחלקי ארץ-ישראל, בטענה שלא נוכל לעמוד מול הילודה הגבוהה של אויבינו. אם אכן הדמוגרפיה מדידה שינה מעיני הקברניטים, אולי יואילו לספר לנו מה עשו כדי לשנות את המצב הדמוגרפי? ההתמודדות מול האיום הדמוגרפי מתקיימת בזירה אחת בלבד - העלייה. כאן המדינה בהחלט פועלת ומשקיעה הון תועפות בהעלאת עולים לארץ. מערכת שלמה ומסועפת של שליחי-עלייה והטבות קליטה נועדה להמריץ יהודים מרחבי העולם לעלות לארץ ולהקל את קליטתם בה. אין ספק שזו פעילות מבורכת, חשובה וחיונית. אך האם היא הפעילות היחידה שאנו יכולים לנקוט כדי להגדיל את מספר היהודים בארץ-ישראל? להציל רבבות תינוקות למרבה הצער, העלייה נעשתה דלילה למדי בשנים האחרונות. מספרם של העולים זעום למדי, ובוודאי אין בכוחו להכריע את כף הילודה, הנוטה לצד הערבי. אבל יש לפנינו כר נרחב להגדלת מספר היהודים בארץ בשיעורים גדולים פי כמה וכמה משיעור העלייה - הילודה. במעט מאמץ הסברתי וסיוע כלכלי אפשר להביא לעולם רבבות ילדים יהודים נוספים. הם אפילו לא יזדקקו לסל קליטה ולאולפן. הבעיה היא שאין מדברים על הטיעון הזה. כאילו אין זה נאה לקשור את הילודה באינטרס כללי של עם-ישראל. אבל למה בעצם? עם ששישה מיליונים מבניו הושמדו בשואה, ושמיליונים נוספים אובדים לו בטמיעה ובהתבוללות, אמור לעשות הכול כדי להבטיח את קיומו ואת עתידו. הגדלת הילודה היא הדרך הטבעית והמתבקשת כדי להגדיל את מספר היהודים ולמנוע את הצטמקותו של העם. זה אינטרס של עם-ישראל בכלל להגדיל את הילודה, אבל בארץ היא חיונית שבעתיים. כאן ניטש מאבק בין שני עמים על כברת-ארץ קטנה. אויבינו משתמשים בגאווה בילודה כנשק במאבק. הם מצהירים בגלוי שכלי-הנשק החזק ביותר שלהם הוא 'הרחם הפלשתיני'. הם חיים בתנאים כלכליים קשים ביותר, אבל שמחים על כל ילד נוסף, ורואים בו עוד נקודת יתרון במאבק בין העמים. ומה אנחנו עושים בכיוון הזה? המדינה הייתה יכולה להציל אלפי עוברים שאינם זוכים להיוולד מסיבות 'סוציאליות'. מדוע לא לסייע לנשים כאלה, ולשכנען ללדת את הילד שהם נושאות ברחמן. אגודות התנדבותיות, העוסקות בתחום זה, מצליחות להציל מאות תינוקות מדי שנה. לו הייתה המדינה מקבלת עליה משימה זו, הייתה ההצלחה יכולה להיות גדולה עשרת מונים. במי לקצץ? למזלנו יש בארץ ציבורים שמבינים את חשיבות המאבק הזה. הם רואים מצווה גדולה להביא לעולם עוד ילד יהודי. הם יודעים שהמצווה הראשונה בתורה היא לדאוג שיהיה בעולם עוד יהודי. אין הם נרתעים מקשיים כלכליים, משיבוש התכניות האישיות, מפגיעה בקריירה, מהצורך להשקיע יותר בבית ובמשפחה. הם עושים זאת בשמחה, והסיפוק על תרומתם לעם-ישראל מצטרף לנחת שהם רווים מהילדים, הגדלים "כשתילי זיתים סביב לשולחנך". והמדינה, במקום לעודד את תרומתם ולסייע להם עם התמודדות בקשיי הפרנסה, החליטה לקצץ דווקא בסיוע למשפחות האלה. היא פגעה דווקא במי שמרימים את התרומה הגדולה והחשובה ביותר לעתידו של עם-ישראל, מי שניצבים בחזית המאבק שנועד להבטיח כי אנו ולא אויבינו נהיה כאן הרוב. כבר הורגלנו שאין הרבה היגיון במדיניותן של ממשלות ישראל, אבל את האמת ראוי בכל-זאת להשמיע. מי יודע, אולי מישהו יקשיב. ____________ המאמר מתפרסם בגיליון 806 של 'שיחת השבוע'
|
תאריך:
|
31/12/2004
|
|
|
עודכן:
|
31/12/2004
|
|
מנחם ברוד
|
|
לבנק ישראל, כמו לבנקים מרכזיים אחרים, תפקידים מוגדרים, אך תוכנם הקונקרטי צריך להיות מותאם לנסיבות בהן נתון המשק. תחילת כהונת נגיד, בראשית 2005, מהווה הזדמנות להתבונן חמש שנים קדימה ולבחון את סדר היום של בנק ישראל בתקופה זו.
|
|
|
עם צאתה של שנת 2004 וכניסתה של 2005, אפשר לסכם בדאגה רבה חמישה "השגים" של ראש הממשלה שרון, לקראת שלב הגשמת חזונו הגדול - חיסול חבל גוש קטיף וצפון השומרון, המתוכנן לביצוע על-ידי ממשלת ההינתקות בחודשים הבאים.
|
|
|
רעיון ההינתקות נולד מתוך המציאות חסרת האונים בה ערפאת היה מכשול לשלום. אותה מציאות חסרת אונים בה ערפאת דירבן את האינתיפדה החמושה תוך פגיעה חסרת מעצורים באזרחים ישראליים. כיום בעידן שאחרי מות ערפאת מוטל ספק רב בחיוניותה של תכנית ההינתקות. יש לשוב לנקודת המוצא.
|
|
|
הוויכוח הציבורי אצלנו מתלהט והולך, וגובר החשש כי תפרוץ אש פנימית אשר תכלה הכל, ח"ו. לא מזמן עמדנו על כך שלכל חורבן פיסי קדם חורבן רוחני; כידוע, אש המחלוקת הינה גורם החורבן מספר אחד בהסטוריה הארוכה של עמנו, וצריכים לעשות כל מאמץ לכבותה בטרם יהיה מאוחר מדי, ח"ו.
|
|
|
פניה אל עורכי הדין: אל נא תהיו נדיבים יותר מדיי על חשבון לקוחותיכם; רגע לפני הסכמה דיונית זכרו, כי הסכמה לקיצור הליכי המשפט ולייעול הדיון, מטרות שהן חיוביות וחיוניות כשלעצמן, עלולה להתבהר כויתור על זכויות ממשיות ואף עיקריות של הלקוח. כך למשל, הסכמה למינוי בורר צריכה לכלול הבנה שעל פסק הבוררות - אין לערער, אפילו אם הבורר התחייב לפסוק על-פי הדין ושגה בהחלטותיו. אמנם נכון, כל עורך דין יודע זאת, אך אף על פי כן אני מוצא לנכון לתת תזכורת...
|
|
|
|