תמיד אומרים שהמלחמה הבאה תהיה מלחמת סייבר, שבה ארגונים ומדינות יוכלו לשבש מערכות אלקטרוניות במדינת היעד וגם לרגל אחריה. אחת הדוגמאות ללוחמה מסוג זה היא תולעת הסטוקסנט שפגעה בתוכנית הגרעין האירני.

היבט מפתיע של לוחמת הסייבר שהתגלה לאחרונה הוא בתחום התחבורה. שני האקרים, שתפקידם לחשוף פרצות בתוכנות לפני שאחרים ינצלו פרצות אלו, הראו, כי ניתן לפרוץ למערכות אלקטרוניות של רכבים ובכך לגרום לרכב להאיץ או לבלום כפי שההאקר רוצה. לדבריהם, הם יכולים לאלץ טויוטה פריוס להאיץ למהירות של 130 קמ"ש, ולנטרל את הבלמים של הפורד אסקייפ כשהיא נוסעת במהירויות נמוכות, כך שהמכונית תמשיך לנסוע, לא משנה כמה חזק ילחץ הנהג על הבלמים. נכון לעכשיו, הפריצה למערכות הרכב נעשתה כאשר המחשב היה מחובר ישירות לרכב וכאשר ההאקרים ישבו ברכב.

הדבר הטוב כאן הוא שברגע שמצאו את התקלה, אפשר לטפל בה. הדבר הגרוע הוא שתמיד יהיו תקלות ופרצות שיאפשרו להאקרים לפרוץ למחשבי הרכב, בעיקר מכיוון שהתקדמות כלי הרכב תחייב יותר מערכות מיחשוב. הדבר יאפשר לטרוריסט לשבת במדינה מסוימת ולגרום לתאונת שרשרת במדינה אחרת, בין אם על-ידי שליטה על מערכות החשמל והרמזורים, ובין אם על-ידי שליטה על כלי הרכב עצמו. ולמה שזה ייעצר ברכבים? אולי תהיה אפשרות שליטה על רכבות, ספינות ומטוסים, ואז נראה פיגועים נוסח ה-11 בספטמבר הנעשים בשליטה מרחוק. מרגע שאפשרות הפריצה למערכות רכב יצאה לאוויר העולם, גורמים עוינים יפעלו כדי לראות איך הם משתלטים על כלי רכב ועושים בהם כתאוות נפשם. הדבר הזה מחייב הסתכלות רחבה בהרבה ומציאת פתרונות יצירתיים שיאפשרו להמשיך את אורח חיינו ללא הפרעה.

במקביל לחידוש המו"מ בין ישראל לפלשתינים, הציגו (יום ד', 31.7.13) גדודי אל-אקצה נשק רב ואיימו לפגוע באויב הציוני אם הוא יחשוב לתקוף ברצועה. הגדוד היה בעבר הזרוע הצבאית של הפת"ח – המרכיב המרכזי של אש"ף השולט ברשות הפלשתינית – וכיום הוא מפורק לתאים, כאשר חלק מקבלים הוראות מהפת"ח, חלק עצמאיים וחלקם מקבלים הוראות מחיזבאללה.

אולי נבחרי הציבור ברשות הפלשתינית נבחרו בצורה חוקית ודמוקרטית, אבל הכוח האמיתי נמצא בידי גורמי הטרור, והשלטון ברשות הוא למעשה שלטון של אוליגרכיה צבאית. לאבו-מאזן אין כמעט כוח, רוב הכוח נמצא בידי גורמי טרור שהם אלו שמנווטים את הפעילויות ומקבלים את ההחלטות. אם החלטה מסוימת לא מוצאת חן בעיניהם, הם פועלים נגד אזרחים פלשתינים וכך שומרים על ההגמוניה שלהם.

אולי זה המצב שיהיה עכשיו. הסכמה במסגרת המו"מ שלא תמצא חן בעיני אותם גורמים, פשוט תגרום לפיצוץ השיחות בצורה עקיפה, כאשר אותם גורמים יפעלו או נגד אבו-מאזן או יבצעו פיגוע שיחייב את ישראל להגיב ולכן את אבו-מאזן להגיב. מכאן אנו למדים, כי לא ניתן להתחיל לחשוב אפילו על מו"מ עם הפלשתינים, כל עוד הגורם שמולו השיחות נערכות אינו הגורם שמחליט בפועל.

חידוש השיחות בין ישראל לרשות הפלשתינית מביא לשיכחת גורם משמעותי אחר: רצועת עזה. כדי להחזיר את הרצועה לכותרות, מבצעים פעילי טרור שונים ירי רקטי שנראה כמו צלצול תזכורת. בסופו של דבר, לא משנה מה ההסדר שיתקבל (אם יתקבל) בשיחות אלו, שום דבר לא יהיה סגור עד שגורמי הכוח ברצועה יהיו גם הם מרוצים. אבו-מאזן נמצא במצב קשה ביותר, משום שהוא נמשך ונשלט על-ידי עשרות גורמים שונים שכדי לקבל הסדר קבע, הוא חייב לרצות את כולם. מכאן שהפוטנציאל לפיצוץ השיחות גבוה מאוד, וכנראה יביא להסלמה מחודשת על חשבון תושבי הדרום.

כתנאי לפתיחת המו"מ, נדרשה ישראל לשחרר 104 אסירים ופעילי טרור. ראש השב"כ, יורם כהן, הסביר לשרים, כי שחרור האסירים פוגע בביטחון: רבים מהם חוזרים לעסוק בטרור ויכולת ההרתעה נשחקת. מצד שני, הוסיף כהן, כניסה למו"מ מרגיעה את השטח ביהודה ושומרון, במיוחד ביחס לפעילים המזוהים עם הרשות.

לאור הטיעונים הראשונים, אני לא מבין איך בכלל ממשיכים את המדיניות הזאת של שחרור אסירים. בנוסף, האם אף אחד לא הציג לארה"ב עובדות אלו? ואם כן, למה היא מתעלמת מהן? הרי ג'ון קרי יכול היה להגיד לפלשתינים שמדובר בתנאי התחלתי שאינו מקובל עליו.

בנוגע לטיעונים של הרגעת השטח, הרי שמדובר בפעילים המזוהים עם הרשות. ישנם פעילים רבים אחרים שאינם מזוהים איתה, בין אם זה ביו"ש ובין אם זה ברצועה. פעילים אחרים אלו יכולים להתסיס את השטח, כדי שגם דרישותיהם ייענו, ואם המו"מ לא יתקדם, הרי שהפעילים המזוהים עם הרשות יצטרפו אליהם להתססת השטח.

בשורה התחתונה: המצב מאוד בעייתי, בלשון המעטה. נראה כי לא משנה איך המו"מ ייגמר, מי שהכי תיפגע ממנו תהיה ישראל. בין אם זה בהשגת הסדר שיחייב פגיעה בתושבי המדינה, או בהפסקת השיחות וחזרה לימי הטרור, שגם הם יפגעו בתושבי המדינה.

השבוע פורסם סרטון של גורמי האופוזיציה בסוריה בו הם מראים, כי הצליחו ליירט מסוק באמצעות ירי טיל נ"מ מסוג SA-8. הגורמים שביצעו את הירי הם מורדים איסלאמיסטים, דבר המהווה איום על חופש הטיסה הצבאי והאזרחי באזור צפון ישראל, לבנון וסוריה. למרות זאת, מדובר במערכת הנחשבת מיושנת ביחס למערכת SA-17 הנמצאת בצבא סוריה - אותה מערכת שעל-פי מקורות זרים, ישראל הפציצה שיירה שהעבירה אותה לחיזבאללה. אם ה-SA-8 יופנה בעתיד לעבר ישראל, ניתן לקוות שכמו שצה"ל וחיל האוויר ידעו לטפל במערכת נ"מ מתקדמת יותר, כך הם יידעו לפעול נגד מערכת מיושנת יותר.