בית הנבחרים האמריקני קיבל הצעת חוק ולפיה "יש לאסור על עינויי עצירים". ההצעה מועברת עתה לאישור הסנאט ובמידה ותאושר, תובא לחתימתו של נשיא ארה"ב. ג'ורג' בוש התנגד בתחילה להצעה, אך נכנע לדרישה בעקבות לחץ פוליטי מצד מתנגדיו.

את הצעת החוק העלה הסנטור ג'ון מקיין, מהמפלגה הרפובליקנית באריזונה. מקיין היה לוחם בעת מלחמת ויאטנם ונשבה על-ידי כוחות הוויאטקונג. הצעת החוק הפכה למוקד תקשורתי לא רק בשל הביקורת הגוברת על פעילות חייל ארה"ב בעירק ובמתקני המעצר, אלא משום שהסנטור הרפובליקני עבר בעצמו עינויים בידי שוביו בזמן המלחמה.

ארה"ב מנסה להיחלץ מהדימוי הציבורי הבעייתי שדבק בה בשנים האחרונות. הפרסומים הקשים על התעללות פיזית ונפשית בעצירים עיקריים העלתה לסדר היום הציבורי את תוקפן החוקתי של פעולות הצבא בעירק. הדיווחים על בתי כלא סודיים וטיסות חשאיות למתקני מעצר באירופה לא סייעו לנשיא האמריקני. לאחרונה, החל בוש במעין "מסע הסברה" לשיפור תדמית ארה"ב בעיני העולם.

הביקורת על עינויי העצירים - גם אצלנו

בשנת 1999 דן בג"צ בעתירה שהגיש "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", אשר העלתה לדיון משפטי וציבורי את חוקיות השימוש של השב"כ באמצעי חקירה הכוללים הפעלת לחץ פיזי על הנחקרים, כשהדבר דרוש באופן מיידי להצלת חיים.

נשיא ביהמ"ש העליון, אהרן ברק, אשר עמד אז בראש ההרכב, קיבל את העתירה וקבע כי על המדינה להסדיר בחוק את סמכויות החקירה של השב"כ.

טלטול נחקרים ומניעת שינה - אסורים

פסק הדין, שהתקבל ביום 06.09.99, קבע כי גם אם תרצה המדינה להסדיר בחוק את האפשרות שחוקרי שב"כ יוכלו להשתמש באמצעים פיזיים בחקירות, הרי שעל החקירות יחולו המגבלות הבאות:

א) מהלך החקירה לא יכלול שימוש בעינויים או ביחס אכזרי ולא אנושי כלפי הנחקר.

ב) פעולות כגון טלטול הנחקר, הושבתו בתנוחה מכאיבה, כיסוי ראש בשק ומניעת שינה לזמן ארוך, אינן מתחייבות מצרכי החקירה והן פוגעות בכבוד האדם של הנחקר - ועל כן אסור לבצען במהלך חקירה.

השופטים קבעו כי ייתכנו מצבים של "פצצה מתקתקת", מצב בו באמצעות חקירת החשוד ניתן יהיה למנוע סכנה מיידית הנשקפת לשלום הציבור - ניתן יהיה להשתמש בעינויים בחקירת השב"כ. "אך זאת צריכה לקבוע המדינה בחוק", נכתב בפס"ד. בשנת 2002 חוקקה הכנסת את חוק שירות הביטחון הכללי, המסדיר בחוק את פעולתו של השב"כ.