בעקבות התיקון האחרון של החוק למניעת הסתננות, אנשי תקשורת רבים מציעים "להניח למסתננים ולפזר אותם בישראל". הצעה זו מסוכנת. קודם כל, משום שהמסתננים כבר מפוזרים בכל הערים ולא רק בדרום ת"א. בכל מקום אליו התפזרו נוצרו חיכוכים, כאשר שכונות חלשות הוחלשו עוד יותר כתוצאה מפלישת המסתננים. הסיסמה של "פיזור המסתננים" כפי שמציעים
דב חנין ומר"ץ היא זריית חול בעיניים. נדרשת השקעה אדירה בצורה של סל קליטה ורווחה וסבסוד מגורים שלהם בשכונות חזקות כגון אזורי חן בת"א, על-מנת "לפזר" אותם, יותר ממה שהם מפוזרים היום. האם יש לנו המשאבים לממן את "הפיזור"?
אחר כך תבוא תביעה לאיחוד משפחות, ייבוא נשים מחו"ל, ואוכלוסיית המסתננים תצמח למאות אלפים. מעגל התביעות מצדם של המסתננים לא ייפסק, בעיקר כשיהיה להם ייצוג בכנסת. בדרך זו ישראל תהפוך ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינת "כל אזרחיה", שביטחון תושביה בסכנה. מעורבות המסתננים בהפגנות ובאירועים אלימים (כמו בקיבוץ כנרת ב 21.12.13), רק מרמזת על הצפוי בעתיד, אם הם ישתקעו ויקימו כאן את ביתם.
הממשלה חייבת להחליט: אם הם פליטים יש להכניסם למחנה פליטים כפי שארדואן עושה לפליטים הסורים בטורקיה. אך מתברר כי המסתננים הם מהגרי עבודה שמתחזים לפליטים. כי ע"פ אמנת הפליטים הם היו חייבים לבקש מקלט במצרים ולא להסתנן לישראל.
סממן נוסף הוא, שלא כמו פליטים הנמלטים על נפשם משפחות שלמות, רוב המסתננים הם גברים חסונים שבאו לעבוד ולשלוח כסף למשפחותיהם שנותרו בארצם. בריחתם מאתר השהייה מוכיחה שהם לא פליטים שמחפשים "מקלט לילה", אלא עבודה ושירותי רווחה על חשבונם של האזרחים. לפיכך הממשלה חייבת להכניס את כל המסתננים לאתרי שהייה עד להרחקתם מישראל. כפי שזה נעשה בכל המדינות הנאורות כמו אוסטרליה, יוון, איטליה, צרפת וארה"ב. תכלית החוק למניעת הסתננות הוא לשלול את המניע העיקרי להגירתם- עבודה בישראל. אם המסתננים יוכנסו לשנים רבות לאתר שהייה ותיאסר העסקתם, קיים סיכוי טוב שהם ישובו בעצמם לארצם. בכל מקרה, איסור העסקה יימנע איחוד משפחות.
המחדל גדול הוא בהחלטת רה"מ נתניהו ב-2009 לזרוק את המסתננים לדרום ת"א, אילת, אשדוד וערים נוספות, במקום להקים עבורם אתרי שהייה. הקונצפציה הזו עודדה עוד עשרות אלפי מסתננים לפלוש לישראל כשהם נתמכים ע"י אינטרסנטים וקבוצות מהשמאל הקיצוני. המסתננים גורמים נזקים למרקם החברתי ברבעים מוחלשים בערים, ועומס על מערכות הבריאות, ביטחון פנים, החינוך והרווחה.
הנזקים מחמירים ככל שהמחדל נימשך.
הטענה שהגדר החכמה חוסמת את המסתננים איננה מדויקת. פלישת המסתננים נעצרה כאשר החוק הקודם נאכף ביוני 2012, לאחר מחאת התושבים בדרום ת"א, אילת ואשדוד, בעוד שבניית הגדר הסתיימה בסוף 2012. יש לזכור שעד 2006 לא חווינו כניסת מסתננים, למרות שלא הייתה גדר, אלא בזכות החוק הישן שנחקק עם קום המדינה ואפשר החזרה מידית של כל מסתנן למצרים. החוק הישן בוטל ע"י שר הביטחון ב-2007 בעקבות עתירה של ארגוני הסיוע למסתננים.
בינואר 2007 אישרה וועדת הפנים כניסה של 300 מסתננים למרות האזהרות שרובם לא היו פליטים. הח"כים
אבישי ברוורמן ואבשלום וילן הצהירו: "מדובר פה על 288 איש, ומפחידים אותנו שמחר זה זרם של אלפים ועשרות אלפים". ובכן, כיום מתברר שהאזהרות המעיטו בסכנה. לכן יש יסוד לחשש שכל וויתור כעת ייפגע בעתיד ילדינו.
ישראל חייבת לפעול להחזרת המסתננים לארצם כדי למנוע אסון לאומי.