|
|
ירי טילים על גוש דן [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מדברים על הפסקת אש של סבב האש הנוכחי הנקרא מבצע "צוק איתן" בין מי למי בדיוק? - הפסקת אש הוא מושג הלקוח מהמשפט הבינלאומי הפומבי החל על המדינות. אין הפסקת אש בין
ארגונים או בין מדינה לארגון. האש עם ארגון טרור פשוט דועכת כאשר ראשיו קולטים שהם הפסידו.
מתי תדעך האש? קשה לדעת. החמאס והארגונים נקטו באסטרטגיה של MIN-MAX. הם השקיעו את מקסימום היכולות שלהם כדי להשיג מטרה מינימלית. הם השקיעו את כל הארסנל הרקטי האסטרטגי שלהם וההשקעה איננה מניבה פרי. הם עדיין לא מודעים לכך. כאשר ראשי החמאס והארגונים ייצאו ממחבואיהם הם יגלו עד כמה ההשקעה שלהם ירדה לטמיון.
כרגע החמאס עדיין מקווה לאיזו שהוא רווח והוא משקיע עוד ועוד מהארסנל הרקטי שלו. הדבר דומה למשקיע בבורסה שקנה מניה במחיר יקר וכאשר הוא רואה שמניה יורדת ומתדרדרת הוא משקיע עוד משארית כספו בתקווה שיצא לו בסופו של דבר איזה שהוא רווח. המשקיע המפסידן רק לא קרא נכון את התמונה ולא גילה שהחברה שאת מנייתה קנה נמצאת בפשיטת רגל.
החמאס עדיין ממשיך להשקיע במניה המפסידה.
"הפסקת אש" תבוא מעצמה ככל שיכולותיו של החמאס והארגונים תשחק ואם היא תשחק עד הוק, הפסקת האש תהיה ארוכה יותר. לפיכך, הדיבורים על הפסקת אש מיותרים. אם לוקחים בחשבון שאין אם מי לדבר על הפסקת אש.
החמאס יצא מובס ומוחלש מהסיבוב הנוכחי וספק אם יוכל לכפות הפסקת אש על הארגונים.
לכן כדאי לעיין בערך מלחמת לבנון השנייה ששם עוד הייתה כתובת מדינתית וגם משם יש מדי פעם זליגות והשבת אש מיידית מצידנו.
ברגע שהחמאס והארגונים ישחקו השגת האש תבוא מעצמה ואז נוכל להפעיל את הכלל של "שקט, ייענה בשקט." אם תשוגר איזו שהיא רקטה נהיה חייבים להשיב אש מיידית. המשפט הבינלאומי הפומבי לא רק שמתיר השבת אש לעבר מקור הירי, אלא מחייב השבת אש.
כאמור לפי שעה הפסקת אש היא רק דיבורים. עם ארגוני טרור לא מנהלים משא-ומתן וגם אין כרגע איזה שהוא שחקן מדינתי בין אם באזור או במערכת הגלובלית שיהיה מוכן לתווך בנושא של הפסקת אש. אף שחקן בין אם מצרים או ארצות הברית אינן ששות או ממהרות לתווך וכולם שמחים לראות כיצד החמאס והארגונים נשחקים.
אנחנו חייבים לנצל זאת כ"הזדמנות זהב" ולשחוק את היכולות של החמאס והארגונים עד הוק או עד כמה שהדבר אפשרי ואז האש תדעך מעצמה וכנראה שגם לא תתלקח שנית לזמן ממושך.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
