סיום 'צוק איתן' - פרק ראשון?

אי-אפשר להתאפק מלהצטרף לקהל המומחים, המבינים, המפרשנים, היועצים יודעי כל והגנרלים (טוב, אני לא ממש גנרל...) לשעבר המנתחים והמשכנעים את מקבלי ההחלטות. על-מנת לא להיות "שפוט רייטינג" חד-משמעי ונחרץ כפי שנראים רבים מהפרשנים, אנסה לנתח את המצב בעיניים של "עמך" כשאת כל המידע שלי אני שואב מהתקשורת ואת הניתוח אניעושה על סמך ניסיון והבנה אישיים לחלוטין.

• בל נשכח שנלחם מולנו ארגון טרור פנאטי אשר האידיאולוגיה שלו נובעת אך ורק מאנשי דת מוסלמים קיצוניים המפרשים את הוראות מוחמד ויורשיו בקצרה: "בשלב הראשון יש להרוג כל מי שאיננו מוסלמי (והמהדרין - כל מי שאיננו מוסלמי שיעי) ורצוי להתחיל ביהודים. בשלב הבא צריך להשתלט על העולם". מי שחושב שניתן בכלל לקיים מו"מ כלשהו עם יצורים פנאטיים כאלו ולהגיע לאיזושהי הבנה על בסיס לוגי והגיוני "מערבי" הוא הוזה. את המו"מ יש לנהל מול מי שמוכן ומרגיש מספיק חזק לקחת על עצמו את ניהול החיים ברצועת עזה במקום ארגון הטרור הרצחני הזה.

• "כח האדם" של הארגון הזה מורכב משלוש שכבות: א. הלוחמים הפנאטיים המוכנים (מוכנים? אולי סיממו אותם כדי שירצו...) למות ו/או להתאבד בשם אללה ושליחיו עלי אדמות - העיקר שבעולם הבא תחכינה להם 72 הבתולות(מעניין אותי אם הכוונה ל - 72 בתולות לכל אחד או שלכולם ביחד... מהיכן יקחו כל כך הרבה? באיזה גיל הבתולות האלו?). ב. המפקדים "בשטח" שרובם ככולם מסתתרים בבונקרים כל חייהם הבוגרים בתנאי מחיה נהדרים בלי לצאת בכלל. הם רק יוצאים כדי לתאם עמדות ולתת פקודות וחוזרים להסתתר מתחת לאוכלוסייה האומללה המשמשת להם חומת מגן. ג. ה"מנהיגים" ו"אנשי הפוליטיקה" שרובם בכלל לא ראו את עזה בעשורים האחרונים מקרוב. הם חיים להם בסויטות פאר על חשבון ברוני הנפט בנסיכויות השונות והאוכלוסייה האומללה בעזה מעניינת להם בקושי את קצה השפם. העיקר להיות בתקשורת ולהמשיך לקבל מיליארדים בשם אותה אוכלוסייה מסכנה.

• מכאן יוצא שאי-אפשר להתייחס לאויב שלנו כאל "אויב רגיל" - לא ניתן כמעט לפגוע בתשתיות אסטרטגיות מדיניות כי אין להם כאלו. מרבית האמצעים שלהם והמפקדים הבכירים משתמשים באוכלוסייה "חפה מפשע" כמגן אנושי. הם מצוידים היטב בעורכי דין מומחים המייעצים להם איזה סוג מיגון יגרום לישראל להופיע כפושעת מלחמה אם תנסה לחדור אותו. אגב, לא שמעתי על הכרעת ארגוני הטרור הדומים על-ידי צבאות המערב בעירק, באפגניסטן, בסוריה ובמקומות דומים אחרים. וודאי וודאי שלא "באמצעים הומניטריים" כאלה ואחרים - בהתאם להמלצות של אותן מדינות המערב ה"מזועזעות" מפגיעה באוכלוסייה בממדים קטנים בהרבה מאותן פגיעות של אותן מדינות בארצות הנ"ל.

• כל הדיבורים על "נצחון" או "תמונת נצחון" הם דברי איוולת. אין דבר כזה "נצחון" במלחמה - ודאי שלא במלחמות מהסוג הזה נגד טרור. נצחון יש רק בספורט - מנצח מי שתוקע יותר גולים, או בפוליטיקה - מנצח מי שמקבל יותר קולות (להזכיר את מה שאמרו האמריקנים בוויטנאם? "בואו נגיד שניצחנו ונברח..."? לא. לא נזכיר). במלחמה אפשר לדבר על הכנעה, על הרתעה, על השגת שקט, על השמדת מטרות (לא תמיד ברור למה קוראים מטרה. לעמדת מקלע? לעמדת שיגור רקטה? לשני זבילים של פגזי 80 מ"מ שבמקרה נשארו בשטח?) ובעיקר צריך לבדוק את "ההצלחה". הצלחה טמונה ראשית כל בהגדרת המטרה מראש ובדיקה לאחר מכן אם השגנו את המטרה.

• בעיני המטרה העיקרית היא, כפי שגם הוגדרה על-ידי הממשלה - השגת שקט לאזרחי מדינת ישראל לשנים רבות. מטרות המשנה הייתה השמדת מערך המנהרות, השמדת מירב אמצעי הלחימה, חיסול מירב הכוח ו/או מירב המפקדים, יצירת הרתעה מהמשך השימוש בכוח על-ידי הטלת אימה ופחד שיקרה שוב מה שקרה בימים האחרונים. המטרה האחרונה, למשל, הושגה במלחמת לבנון השנייה. אולי גם הראשונה. את השגת המטרה הראשונה יש לכרוך באופן ברור גם במאמצים מדיניים שיביאו לפירוז רצועת עזה בפיקוח חיצוני בתמורה לאפשרות פתיחת הגבולות, נמל חופשי ואפילו נמל תעופה חופשי. אם נוכל בדרך כלשהי לוודא שאין שם אמצעי לחימה מה אכפת לנו שרצועת עזה תתחיל סוף-סוף להשתפר כלכלית?

• ואי-אפשר בלי ביקורת - על חלק מהפרשנים / יועצים / גנרלים / פוליטיקאים שהגזימו בדעותיהם הנחרצות - לא ברור אם אמרו את מה שהם יודעים או את מה שהם רוצים להגיד או את מה שהם חושבים שאנחנו רוצים לשמוע מהם. כמובן שהתקשורת במקרים אלו משמשת כשופר בעל אינטרסים דו-צדדיים. מצד אחד הפרשן/הפוליטיקאי משיג רייטינג וצובר נקודות לקראת הבחירות, והעיתונאי צובר רייטינג אולי כדי להגדיל את משכורתו. שניהם עושים זאת על חשבון הציבור שחלקו ניזון ומפתח דעות על בסיס אותם ספינים המופצים היטב. להעביר ביקורת על ראש הממשלה בעת מלחמה זו ירידה לרמה הנמוכה ביותר של פופוליזם זול ואפילו הרסני. אסור לעשות את זה. פוליטיקאים שממהרים "להקים ועדות חקירה" עוד כאשר חיילים מסכנים חייהם ונהרגים בקרבות - אין "ריקוד על הדם" יותר מזה.

למרבית המרואיינים בתקשורת היה מידע דומה למה שיש לכולנו - מהיכן החוצפה שלהם לחרוץ דין ולהחליט החלטות בלי לדעת את העובדות, את מרכיבי התמונה הפרטניים, את כל המידע הנחוץ לצורך קבלת ההחלטות הללו? כבר מחליטים ש"צה"ל הזניח את המנהרות" בלי להבין שהידע על המנהרות היה קיים והייתה לגביו התייחסות רבה אך הדגשים הושמו על נושאים אחרים שנראו למקבלי ההחלטות יותר משמעותיים? יותר מדי אנשים "תפסו טרמפ" על המנהרות הללו כדי להאדיר את שמם בסגנון של "אמרתי לכם...". כמו שנאמר - "הכישלון יתום (ומי הגדיר את זה בכלל ככישלון?)". וכמובן שבמקביל גם רבו "תופסי הטרמפ" על הצלחת "כיפת ברזל". כמו שאמר פעם בגין - "אף פעם לא ידעתי שכל כך הרבה אנשים היו על ה"אלטלנה". בזמנו היה לי הרושם שהיינו מעטים... כנראה שלא ספרתי נכון" (הציטוט בתרגום חופשי).

• אני אישית שיניתי דעתי על מקבלי ההחלטות - ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ואני חושב שהם ניהלו את המלחמה הזו היטב, קיבלו החלטות נכונות והביאו אותנו בסופו של דבר למצב צבאי ומדיני הרבה יותר טוב מזה שהיינו בו לפני כן: מרבית המנהרות הרוסות, מרבית אמצעי הלחימה ומערכת הפיקוד של החמאס נהרסו / הושמדו, מערכות ההגנה וההתקפה של צה"ל הוכיחו את עצמן היטב, יחידות צה"ל ביצעו משימותיהן ועמדו בהן היטב, מבחינה מדינית אנחנו (עדיין...) לא מושמצים כמו במלחמות הקודמות והכניסה למו"מ מבחינתנו היא מעמדה של כוח ולא של "בריון שכונתי שנכשל ביותר מדי כוח". המשך ניהול המלחמה בדרכים פוליטיות נתון עכשיו בידי הממשלה והעומד בראשה - לא נותר לנו אלא לקוות שימשיכו להחליט נכון ולהתנהל נכון ולהשיג בסופו של דבר את המטרה העיקרית כפי שהוגדרה - חיים שקטים וביטחון לכל תושבי המדינה.

ובזאת נבוא על סיפוקנו.