לירות במחבלים על-מנת להרוג

עוד יום קשה ליהודים באשר הם. שגרת היום של חייל בתחנת רכבת ושל בחורה צעירה בדרכה לעשות חסד נקטעה וחיי השניים נגדעו על-ידי רוצחים ערבים שפלים.

הבחורה ניצלה בעבר מפיגוע דקירה אך הפעם שלמה בחייה על אוזלת יד שלטונית המאפשרת השתוללות הטרור הערבי. פניה המאירים של דליה למקוס הי"ד מביטים אלינו מכל עבר ובידינו אין להושיע. אלמוג שילוני הי"ד נדקר במרחק מאה קילומטר מהמקום בו נרצחה דליה. הערבים רוצחים בכל מקום. תאוות הרצח והפגיון הערבי המונף הקיזו ללא רחם דם ילדינו הטהורים.

עסקינן ברוצחים ערבים ניאו נאצים ששמו להם למטרה לרצוח יהודי על שום היותו יהודי. סכין ביד, תאוות רצח ואכזריות של פראי אדם ובטרם מצליח איש למנוע - יהודי נוסף, הפעם הזו צעיר ובמדים, מפרפר למוות אכזר תוך שכולנו - הוריו, אחיו התאום, משפחתו וכל היהודים המומי צער ומוכי אבל המלווה בתחושת כאב ואובדן.

ההמשך כבר פחות חשוב. הרוצח נתפס נמסר לכוחות הביטחון. ההמשך ידוע.......מעצר חקירה ומשפט, בהמשך כלא ישראלי ובו כל הפינוקים והצ'ופרים שהנכם יכולים להעלות על דעתכם ובעתיד לבוא שחרור לחופשי. לא יאומן אבל ככה זה אצלנו.

במדינת היהודים יש רבים האוחזים בנשק, ברישיון כמובן, עבדכם בכלל זה. לפני שנים, בגל הפרעות והרציחות אותו איש מאיתנו לא ישכח לעולם חשו רבים צורך לשאת את הנשק על גופם, למטרה לשמה נועד- כלי הגנה על החיים. באותם ימים אימת הפרקליטות על היהודים הייתה פחותה מהיום מחד והסכנות שארבו ליהודים בכל פינה היו גדולות מהיום בהיות מאות רבות של יהודים נטבחים על-ידי הערבים הניאו נאצים שהפילו בנו חללים רבים.

בלכתי ברחובה של עיר, אפילו עיר הקודש תל אביב, ראיתי שלא מעט אנשים, כמותי, מתהלכים כשהם נושאים הנשק על גופם. מאז אותם ימים העצלות והשגרה גרמו לרבים להשאיר את כלי הנשק טמונים בכספת ופחות יהודים נושאים נשק על גופם ביום יום.

הגיע הזמן להתעורר !! הטרור הערבי שב להכות בנו ומזה כמה חודשים אנו עדים שוב לרוצחים ניאו נאצים עזי מצח המחפשים שעת כושר לשחוט יהודי נוסף, לטבוח בנשים עוללים ולרוצחם נפש תוך שהם מקפדים חיים קדושים ומותירים אחריהם כבעבר יתמות אובדן ושכול. לאסוננו המקרים רבים ומתרבים. מתינו מוטלים לפנינו ואין מושיע.

אז זהו, יכול להיות מושיע. הנני פונה בזאת אל כל היהודים הרשאים על-פי חוק להחזיק ולשאת נשק להגנה עצמית לצאת מהאדישות ולהתחיל לשאת על גופם את כלי ההגנה העשוי להציל חייהם וחיי יהודים אחרים בסביבתם. אסור לעמוד מנגד ויש לצאת מהאדישות והשגרה.

בל ייקלע איש מאיתנו האוחז בנשק למצב בו חיי יהודים בסכנה ואנו עומדים חסרי ישע ונטולי אמצעי התגוננות היכול למנוע הפורענות. למרות הקושי ועל אף אי-הנוחות הכרוכה בכך, לנוכח התגברות מעשי הרצח רצוי ואולי אף הכרחי לשאת אמצעי ההגנה על גופנו ולהרבות ביטחון לעצמנו,למשפחותינו ולאחינו היהודים באשר הם.

בעת היתקלות באירוע בו מבקש רוצח ערבי ליטול חיי יהודי, יש לפעול בנחישות וללא כל מורא. הנשק ניתן לנו לשם הגנה ובעוד איש איננו שש לעשות בו שימוש ואולי אף מתפלל שלא יזדקק לו, בעת מצב של קיום סכנה לחיים יש לירות על-מנת להציל חיים. כל חשש מפני טעות, הסתבכות משפטית או התנכלות של רשויות החוק והמשפט אינם עומדים בפני הכורח להציל חיים. חיי ילדינו, משפחותינו ואחינו היהודים קודמים לכל שיקול אחר ולכן יש לירות על-מנת להסיר באופן מוחלט את הסכנה.

אין באמור כדי לעודד חלילה מערב פרוע בו כל אחד עושה דין לעצמו. הוראות הדין ומצוות המוסר ידועות וברורות לכול ואין לחרוג מהן. יחד עם זה, במצב של סכנה ברורה וודאית לחיים, כאשר ערבי וסכין בידו מסתער, כאשר ערבי ובקבוק תבערה בידו מתכוון להטילו על מכונית, כאשר ערבי נושא נשק מכוונו אל יהודי, בכל המקרים האלה יש למנוע את מעשה הרצח הבא, חלילה.

יש לירות בלי למצמץ.