מה, אנחנו אהבלים?

כשאנו שומעים שבני משפחה של צמרת החמאס מקבלים טיפול רפואי בישראל, כנראה שלפחות בעיניהם אנו אהבלים. נותנים להם תמיכה כספית בעקיפין, כך שיש להם יותר תקציבים לטיפוח הטרור. אם לא היו מקבלים עזרה רפואית מישראל, היו המנהיגים נאלצים להשקיע בטיפוח המערכת הרפואית בעזה. בני העם לא מעניינים אותם ולכן הם לא משקיעים בבריאות, אך אם בני משפחתם לא היו מקבלים את הטיפול הנאות, או אז היו עומדים בפני הדילמה של השגת הטיפול הטוב ביותר ליקיריהם.

במקביל, האם בתי החולים הישראלים סובלים מתפוסה נמוכה? האם אנו מחייבים אותם במחיר כלכלי מלא? כולל הוצאות קבועות? כדאי שנפסיק לתת שירות רפואי לחמאס ופעיליו, להם ולבני משפחותיהם. לשאר העזתים יש להמשיך לתת הטיפול. אין זה הגיוני שרופא ישראלי יטפל באחות טרוריסט חמאסי המשבח באותו זמן את המגעים בירושלים.

פארסה מדהימה יותר היא נושא החשמל. ספקית החשמל העיקרית היא חברת החשמל פושטת הרגל, בעוד החמאס/הרשות מפגרים בתשלומים. במהלך הירי בעת צוק איתן נפגעה מערכת הולכת החשמל ועובדיה תיקנוה תוך סיכון אישי.

מדוע שלא נתריע שתוך שלוש שנים הם יצטרכו להקים לעצמם מערכת ייצור חשמל. כי בתום המועד נפסיק לספק חשמל. הרווח יהיה כפול. גם נפסיק לספק בהפסד וגם נגרום להם להסיט כספים מטרור לחשמל. כמו-כן, אם יירו עלינו, נוכל להשמיד את תחנות הכוח שלהם. הוא הדין בכל הקשור להספקת מים. סכנת השמדת התשתית תגדיל את הדילמה שלהם אם לפתוח בירי.

הפיגועים האחרונים בירושלים בוצעו בידי תושבי ירושלים בעלי תעודות זהות כחולות המספקות להם מעמד של תושב, לא אזרח, שמביא עמו הטבות כגון ביטוח לאומי וביטוח בריאות. יש לבטל מעמד התושבות למחבלים ולבני משפחתם: הורים, אחים וב"ב. בעבר לא השתתפו בטרור מהחשש לאבד את מעמדם.

אם ננקוט בצעדים אלה ואף בנוספים - הקוראים מוזמנים להעלות רעיונות - או אז יוכח להם שאיננו אהבלים ואז הם יעמדו בפני הדילמה של "תותחים במקום גרביים" כמאמר השיר. אחרי הכל, דילמה מעין זו קיימת גם אצלנו.