במקביל למאמצים הדיפלומטיים לפתור את משבר הגרעין בין אירן למעצמות, מנהלת אירן מסע ציבורי, שנועד לשכנע את דעת הקהל והתקשורת בנרטיב שלה, ולשם כך היא טווה "סיפור מעשה גרעיני" שהוא בגדר אגדה. תימה מרכזית בסיפור המעשה האירני היא שאירן היא קורבן הסובל מיחס לא הוגן מצד המערב ההגמוני, הרודה בה. הסיפור שאירן מספרת שוב ושוב, הוא שכל שהיא מנסה לעשות הוא לממש את 'זכותה הלגיטימית' לתוכנית גרעין אזרחית על-פי תנאי האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני, ובכל זאת המעצמות רודפות אותה וממשיכות לנקוט התנהגות תוקפנות כלפיה, בעיקר באמצעות הטלת סנקציות שאותן אירן מכנה 'בלתי לגיטימיות' ו'לא חוקיות'. מדוע לא חוקיות? בהתאם לסיפור המעשה, זה משום שאין כל הוכחה לכך שאירן ביצעה הפרות כלשהן בתחום הגרעין.
כדי לבחון את סיפור המעשה הגרעיני של אירן, נציג שני מקרים של הצהרות ותיאורים של גורמים אירניים מהשבועות האחרונים, אשר מבהירים את טיבעו של מסע המידע המופרך של אירן, ואת מידת הציניות הבוטה המאפיינת את דבריהם. נפתח בהסבר שהציג שר החוץ האירני מוחמד זבאד זאריף למצב הנוכחי, במסגרת ראיון שקיים עם דייוויד איגנשיוס מה-וושינגטון פוסט. הראיון התקיים בנוכחות קהל במהלך ועידת הביטחון במינכן, שהתקיימה בתחילת פברואר 2015. זאריף פתח באומרו שמטרת שיחות הגרעין היא "להבטיח שתוכנית הגרעין של אירן תהיה אך ורק לצורכי שלום", והסביר: "פירוש הדבר שאירן צריכה למעשה להיות מסוגלת לממש את זכותה לטכנולוגיית גרעין למטרות שלום, משום שללא מימוש זכות זו, לא ניתן יהיה להבטיח את היותה למטרות שלום"(הוספת דגש). התנאי השני, הוא ביטול כל הסנקציות על אירן, שלדברי זאריף – זהו היעד של הסכם הביניים (JPOA) מסוף 2013, אם מפרשים אותו "נכון".
אם הקורא חש מבולבל מעט משני תנאים משונים אלה, שנועדו להבטיח שתוכנית הגרעין של אירן היא למטרות שלום, אך אין בהם שום אזכור לצורך של אירן לתת מענה לחקירת סבא"א את החשדות בדבר השקעה של אירן בתוכנית גרעין צבאית, הרי שהתשובה שמספק זאריף פשוטה מאוד: "אירן נוקטת צעדים ששבים ומבטיחים לקהילה הבינלאומית שתוכניתה מיועדת למטרות שלום – והסיבה שאני אומר 'שבים ומבטיחים' היא משום שאירן נתונה לביקורות של סבא"א מזה יותר מעשור, יותר מאשר כל מדינה אחרת בעולם, וסבא"א עדיין לא מצא אף הוכחה לכך שתוכניתה של אירן משמשת למטרה כלשהי למעט למטרות שלום" (הוספת דגש).
אם כן, על-פי הנרטיב האירני, סבא"א גוררת את אירן (קורבן תמידי של הטרדה בלתי מוצדקת) לחקירות חסרות תקדים, וזאת מבלי שיתגלה אפילו בדל של הוכחה שיצדיק זאת. אלא שדברים אלה עומדים בסתירה גמורה למתרחש בעולם האמיתי. בפועל, מאז שהתפרסם בסוף 2011 הנספח המלא של חשדות סבא"א בנוגע לפעילות הצבאית הלא חוקית של אירן בתחום הגרעין, אירן משבשת את חקירת סבא"א, ומסרבת בעקשנות להתיר לפקחים מטעמה להיכנס למתקן הצבאי בפרצ'ין. אירן גם החמיצה תאריך יעד שהציבה סבא"א באוגוסט האחרון, בזמן שהתנהל המשא-ומתן בין אירן למעצמות. דוח סבא"א האחרון שפורסם בפברואר 2015 מציין במפורש את היעדר שיתוף הפעולה מצד אירן עם הסוכנות בנושא זה.
הדוגמה השנייה לסיפורי המעשיות של אירן מופיעה במאמר, שכתב מי שהיה דובר אירן לשיחות הגרעין בשנים 2003-2005, השגריר סייד חוסיין מוסאוויאן, שנמצא כיום באוניברסיטת פרינסטון. במאמר דעה שכתב לעיתון USA Today, ממשיך מוסאוויאן את הקו של זאריף ואף מרחיב עוד יותר את האבסורד. לדבריו, לא רק שאירן היא קורבן להאשמות שווא, אלא שהיא המדינה היחידה שראויה לקבל קרדיט על הגמישות שהפגינה בשיחות מול המעצמות. הוא מפרט שמונה ויתורים בוני אמון שביצעה אירן לכאורה, וטוען שעל הקהילה הבינלאומית לגמול על כך בהקלות בסנקציות.
ראוי להתעכב על הצעדים האלה. חלקם הם פשוט דקלום התנאים של הסכם הביניים, שבתמורה להם אירן כבר זכתה בהקלה בסנקציות. מעבר לכך, הוויתורים שמזכיר מוסאוויאן בנוגע לאראק ופורדו משקפים למעשה ויתורים מצד המעצמות דווקא, ולא מצד אירן. במקום להתעקש על סגירת שני המתקנים – דרישה לגיטימית שעד לא מזמן עוד הייתה על השולחן – המעצמות נסוגו מתביעות אלה. אולם צעד בונה אמון מספר 5 נראה כאגדה הטובה מכולם: מוסאוויאן מציין את "שיתוף הפעולה [של אירן] עם סבא"א במטרה לפתור את הסוגיות של הממדים הצבאיים האפשריים (PMD)". לאחר פירוט הצעדים, מוסאוויאן מסכם באומרו, כי "האשמה מוטלת עתה לפתחו של הצד השני". לא רק שהסיפור שמספר מוסאוויאן על הגמישות האירנית כביכול הוא סיפור מעוות, אלא שכדאי גם לזכור שבמשא-ומתן הזה לא מדובר בשני צדדים החולקים עמדת מוצא זהה או אחריות שווה להסכים לוויתורים, שכן אירן ורק אירן, היא זו שהפרה את תנאי האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני.
כאשר בוחנים את סיפורי המעשיות שמספרת אירן, מטרידה באותה מידה, אם לא יותר, היא העובדה שהמעצמות לא מראות כל נטייה לערער ישירות את אמינות הנרטיב האירני או לחתור להחלשת השפעתו. האלמנט החשוב ביותר בנרטיב, שעל נציגי המעצמות לשיחות מוטלת החובה לסתור אותו באופן נחוש ופומבי, הוא הטענה שאירן לא ביצעה כל הפרה בנושא הגרעין. זה המפתח שיסלול את הדרך לכל שאר התביעות מאירן. שוררת הסכמה בינלאומית רחבה – המגובה בלא מעט עדויות – שאירן עובדת על תוכנית גרעין צבאית מזה שנים, ובכל זאת דומה שהמעצמות מעדיפות שלא להתעמת עם אירן בנושא זה. לטענתן רצוי יותר להתמקד במרכיבים השונים של התוכנית, ולא לאלץ את אירן להודות שפעלה שלא כחוק בעבר. יש גם הטוענים שבין כה וכה לא ניתן למחוק את הידע שאירן צברה ולכן אין טעם להפעיל לחץ בנקודה זו. אולם ידע הוא כמובן לא הבעיה. אחרי הכול, מידע רב נמצא באינטרנט. האם יש להסיק מכך שהאמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני היא חסרת משמעות?
אין כל הגיון בהתנגדות לעמת את אירן עם פעילותה הגרעינית הצבאית. זו ההפרה המשמעותית ביותר של האמנה הגרעינית, וההצדקה המרכזית לכל מה שהמעצמות תובעות מאירן לגבי פירוק תוכניתה. להודאה בהפרה יש חשיבות מכרעת ליכולת לבצע אימות (verification) מוצלח של פעילותה: כדי להתמודד עם הפרות של מדינה בעתיד, כדאי מאוד לדעת כיצד רימתה בעבר. מומלץ למעצמות להתייחס ברצינות רבה גם לכוחם של נרטיבים. כל עוד יתאפשר לאירן להיצמד לנרטיב שלה מבלי שהמערב יאתגר אותו, היא תמשיך לתאר כל תביעה מצד המעצמות כהגזמה של מדינות מערביות חזקות המציקות לחלש. ערעור הנרטיב האירני יביא לכך שכל הדרישות ייראו לפתע נחוצות למדיי, ומיועדות לעצור מדינה מתחמשת מסוכנת שחותרת לשליטה אזורית, תוך שהיא משקרת ומרמה כל הדרך ליכולת סף גרעינית.
מן המפורסמות הוא שבמלחמת נרטיבים הקורבן הראשון הוא בדרך כלל האמת. אך כפי שאומר הפתגם, אפשר לרמות את כל האנשים חלק מהזמן ואת חלק מהאנשים כל הזמן, אבל אי-אפשר לרמות את כל האנשים כל הזמן. נותר רק לקוות שיהיו מי שיפסיקו לרמות את עצמם, ולפטור את העובדה שאירן משטה בהם כבלתי רלוונטית.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
