יש הרבה
האשמות מצד השמאל, כאילו כל מי שאוהד את מדינתו ועמו הוא נאצי. כך למשל קבעה נחרצות ליזי
שגיא מ"בצלם", כי: "ישראל מוכיחה דבקות בערכי הנאציזם". בהפגנה אחת חילקו שלטים עם מסרים דומים למסרים שהופיעו על כרזה נאצית, והופ... כולנו נאצים. המסר בשלטים היה פטריוטי מאוד, בעד העם ו
הארץ... והעובדה שזה הופיע שם בגרמניה, על-ידי הנאצים, הפך בעיני השמאל את כל היהודים השפויים בארץ הזאת, אלו שעדיין יודעים להבחין בין טוב (ישראל...) לרע (חמאס, אש"ף...), למעין נאצים.
אם ננקוט אנלוגיות מעין אלו, נגיע למסקנות מעניינות. בבדיקה מעמיקה שנעשתה בעבר על-ידי חוקרים, היטלר נאם יותר נאומי שלום מכל מנהיג אירופי אחר בתולדות אירופה החדשה. זה מופיע אצל לא אחר מאשר
אורי אבנרי שכתב בעבר ספר בשם "צלב הקרס", ושם כתב את הדברים. התמונה העולה מספרו המונומנטלי של שירר דומה, וגם אחרים שמו לב לכך. היטלר אגב דיבר באהדה על "איחוד אירופי", שנא באופן מיוחד את היהדות החרדית, וזה מופיע ב"מיין קאמפף" בצורה בהירה וישירה: "הזהו יהודי?" הוא שאל (
אדולף היטלר, מאבקי, נוסח עברי, ע' 289).
עמדה זו של היטלר דומה מאוד לעמדתם של אנשים בולטים בשמאל הישראלי, למשל: "ניתן להכליל אמירה על המתנחלים האידיאולוגים שהם גרועים הרבה יותר מכל ניאו-נאצי באוסטריה" (מאמר בכתב העת "קדמה שער המזרח", ינואר 2003). הקול הקיצוני ביותר שקבע את המונח "יהודונאצים" לדורות הוא קולו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' שהכריז בגסות אופיינית כי: "חיילי צה"ל המשרתים בשטחי יש"ע הם יהודונאצים", (קיץ 1987(. דבריו אלה של ליבוביץ' הסגירו עמדה עקבית שקיבלה את ביטוייה בכתב ובעל פה עוד שנים קודם לכן, כשהמליץ לשומעי לקחו: "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ובשומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם לאחוז בנשק. להחזיק בנשק נגדם לפני שהם יכניסו אתכם ככלבים מצורעים למחנות ריכוז" (פרופ' ליבוביץ' מייעץ לערבים, הארץ, 27.9.85). היום כשאנו רואים את יישומה של פרקטיקת הטיהור האתני של שטחי יהודה, שומרון ועזה מיהודים, אנו מצטמררים נוכח ההקשרים והזיקות. ואולם דבריו של אותו האיש שנשמעו בשעתו מטורפים ממש, הפכו מינורים לנוכח "מקצה השיפורים" שחל בהם.
הקורבן המותקף ביותר היה הציבור החרדי שנתפש כמחוץ לקונסנזוס. לכן גם הלגיטימציה הניתנת בשמאל הקיצוני למשמיציו של ציבור זה חורגת אל מחוץ לגבולות החוק, והכל בחסות
חופש הביטוי כמובן. פחות או יותר באותו זמן הכריזה שרת החינוך לשעבר,
שולמית אלוני, כי: "החרדים יונקים מאותם יצרים אפלים שמהם ינקה הזוועה הנאצית-פשיסטית" (שולמית אלוני", דבר", 24.12.84(. דבריה אלה נגד החרדים אינם בשום פנים ואופן יוצאי דופן בנוף הפוסט-ציוני: "כשאני רואה את החרדים, אני מבין את הגרמנים שרצחו אותם בשואה" (הפסל יגאל תומרקין,
עיתון "תל אביב", 1988(.
אבל היטלר לא שנא רק את החרדים והדתיים, כמו אלוני תומרקין ודומיהם. היטלר שנא גם את הציונות, וחשב שמדינת לאום יהודית, להבדיל ממדינת כל אזרחיה או מפדרציה וכיוצא באלה, היא אסון לעולם. לטענתו: "...בו בזמן שהציונות מעמידה פנים בפני העולם, כאילו שאיפותיה הלאומיות תמצאנה את סיפוקן ביצירת מדינה יהודית, היהודים שוב מוליכים שולל את הגויים המטופשים בצורה ערמומית ביותר... תהיה זו ארץ מקלט לנוכלים שאשמתם כבר הוכחה וכן בית ספר גבוה לרמאים מתלמדים..." (מאבקי, מהד' עברית, חלקית, ע' 96).
אז מה יש לנו כאן: היטלר – חילוני קיצוני, אנטי-ציוני, שונא חרדים, נואם נאומי שלום, תומך בפלשתינים, ו...צמחוני התומך בזכויות בעלי חיים, לא עלינו (לפחות חלק מן הזמן). זה בטח לא נשמע דומה ל"קומץ" מנשקי המזוזות של גרבוז, אז למה בכל זאת גורמי שמאל מאשימים אותי ואת המשתטחים על קברי צדיקים ומנשקי המזוזות בסוג של נאציזם, או דמיון לנאציזם או כל כיו"ב?
בסוף שנות ה-70' של המאה שעברה נמצאו בסאן פאולו שבברזיל יומניו של ד"ר יוסף מנגלה. מתברר שהרופא, שהיה ידוע בכינויו
"ד"ר מוות", המשיך לתמוך בנאציזם כתפיסת עולם, ומתפיסת עולם זו קרא לעולם לתמוך ב"פתרון צודק" לבעיה הפלשתינית ולריסון ישראל בפעולותיה. הוא הוסיף וקרא למעורבות אירופית מעשית בסכסוך, קצת כמו
גדעון לוי לאחר הבחירות. נראה כמו כמה מדוברי השמאל, אבל זהו, שהם אינם יכולים להיות "דומים" לנאצים. זה רק אנחנו, "הקומץ" של גרבוז, של סובול ושל
עמוס עוז. כך לפחות הם טוענים בלהט. בשלב זה כבר כמעט אמרתי נואש. איך אדע מי קרוב יותר לנאצים – "הקומץ החשוך", ואני, נעבעך, עימו, או אולי מישהו אחר?
על ימין ועל שמאל: עם מי מזדהים הנאצים היום?
לאור כל ההאשמות האלו, היה קצת מוזר לשמוע את גינתר גראס, הסופר המהולל ופנסיונר של הוואפן אס. אס., זה שמדבר על כך שישראל מסכנת את שלום העולם, מקווה שבוז'י וציפי ינצחו את נתניהו. טוב, אבל גראס הוא הרי נאצי בדימוס. הוא אומנם אנטישמי בהווה המייחל לקיצה של ישראל, באשר היא איום על שלום העולם וכולי, ותומך מתוך השקפה זו בבוז'י וציפי, אבל עדיין מדובר בנאצי שפרש, אז למה להיתפס לקטנות. ובכלל, הרבה שמאלנים מזהים אנטישמיות עם סוג של "מוסר עליון", בלי להיות נאצים.
מרוב בלבול ומבוכה, החלטתי להפנות את שאלתי לנאצי ידוע, אולי הנאצי המפורסם והחשוב ביותר בארה"ב היום, הוויזרד הגדול, ראש
האחווה הלבנה וראש הקו קלוקס קלן בעבר, מכחיש השואה ונאצי מוצהר בעבר ובהווה, ד"ר דיויד דיוק. רציתי שיספר לי על "דיסידנטים" יהודיים, ומי הם גיבורי היהדות השפויה בעיניו, כדי שאדע. הרי אם נאצי שמבין בנאציזם משבח יהודי, ודאי יש בעיה ביהודי הזה.
תתפלאו. דיוק כותב הרבה בעד הפלשתינים, בעד שלום עולמי והסדרים במזרח התיכון. בנוסף, הוא משבח הרבה יהודים. מפחיד כמה שהנאצי הזה אוהב יהודים מסוימים. כולם(!) שייכים לשמאל. אף לא אחד מ"הקומץ" שאליו אני משתייך ושממנו גרבוז וחבריו כל כך מסתייגים.
הוא מעריץ במאמריו את
אילן פפה, מאוניברסיטת חיפה. הוא מעריץ את נורמן פינקלשטיין ואת נועם חומסקי, שניהם חביבי מחנהו של סובול בארץ. הוא ממש יוצא מגדרו
כדי לשבח את אורי אבנרי, אבל בעניין זה אין כל פלא. אבנרי הרי ידוע כמי שמשתמש במוטיבים של "הפרוטוקולים של זקני ציון" ו"מיין קאמפף", ומפרסם אותם, לא פחות, באתרים אנטישמיים מובהקים, לצד
מאמרים של דוברי האחווה הלבנה.
דוגמה לכך ניתן לראות
במאמר שפרסם אבנרי, שכותרתו "אמריקה שולטת בעולם והיהודים שולטים באמריקה" – מוטיב אנטישמי ידוע השאוב מתוך "הפרוטוקולים של זקני ציון" ו"היהודי הבינלאומי" של נסיך המכוניות הנאצי, פורד. האם ייפלא בעיני הקורא,
שהקרן שהקים פורד, שהיה נאצי מובהק והמנטור של היטלר בשורה של אידיאלים, מממנת רק פעילות שמאל בארצנו?
אבל הוא לא היחיד. באתר האנטישמי הנודע, "קאונטרפאנץ"', מצאתי מאמרים של שולמית אלוני, לצד מאמרים של גדולי האנטישמים בארצות-הברית, כולל אנשים דוגמת דיויד דיוק הנאצי.
במאמרה באותו אתר אנטישמי מובהק מאשימה אלוני את ישראל במדיניות אפרטהייד. מעניין, כי על הרשות הפלשתינית אין לה כלל ביקורת. כנראה היא מסכימה למדיניות הרשמית של גירוש יהודים,
כולל ניצולי שואה, מבתיהם רק כי הם יהודים, ויצירה מודעת של "יודן ריין". היא חיה בשלום עם העובדה שברשות הפלשתינית מטילים
עונש מוות על מכירת נדל"ן ליהודים, או מחנכים
להשמדת יהודים. בקיצור, רשות המשדרגת את חוקי נירנברג היא בסדר בעיניה, אבל ישראל לדעתה היא "משטר אפרטהייד". זאת, למרות שערבים בוחרים ונבחרים בישראל, וקונים נדל"ן היכן שהם רוצים, וכולי, ואילו הרשות הפלשתינית – שיוצרת מרחב מטוהר מיהודים, על-ידי ישראל והערבים, ומוציאה להורג בחוק(!) ערבים שמכרו נכס ליהודים – אינה נחשבת בעיניה "משטר אפרטהייד". אבל למה ללכת עד הרש"פ? הרי אלוני מתעלמת גם מהסכנה שבשכירת דירה על-ידי יהודי באום אל-פחם או בסכנין, שאינה אפשרית היום. אולי אלוני התכוונה לאפרטהייד הרפואי הנהוג בארץ, למרות שבועת הרופא וכיוצא באלה זוטות, הרי בבתי החולים "אלמקאסד", "אוגוסטה ויקטוריה", "בית היולדות הסהר האדום" ובית החולים "אלאמירה בסמה", שכולם בתי חולים ערביים –
אסור ליהודים להתאשפז. וזה בישראל 2015, שבה בכל בתי החולים היהודיים יש מטופלים ערבים למכביר.
חשבתי לעצמי שאולי העובדה שכמה אנשי שמאל מראשי "מחנה השלום" נערצים על-ידי הנאצי מספר אחד בארה"ב אינה מעידה על כך שיש כאן תופעה. אז המשכתי לפשפש, ולהפתעתי מצאתי שהגרנד וויזארד של הקלן הנאצי, דיוויד דיוק, ידוע גם
באהדתו לגלעד עצמון, הנערץ על-ידי השמאל הישראלי ומככב באתרים אנטישמיים רבים כולל באתר האנטישמי "'
Jew Watch' המארח הרבה ישראלים, כולם(!) מהשמאל הישראלי, ומכיל גם קישורים לאתרים אנטישמיים אחרים, כולל אתרים נאציים מובהקים. באחד הקישורים שם מצאתי את ההפניה למאמר שמופיע באתר של האחווה הלבנה הנאצית בראשותו של
טום מצגר. מעבר לתמיכה הבלתי מרוסנת בנרטיב הפלשתיני, מה שממקם את הכותב, המגדיר עצמו כנאצי, עמוק בשמאל הישראלי מבחינת דעותיו. שימו לב את
מי המאמר משבח: אורי אבנרי, מקס בלומנטל, נועם חומסקי, יהונתן קוק, נורמן פינקלשטיין,
עמירה הס, גדעון לוי, אילן פפה, הנרי זיגמן, פיליפ ווייס ועוד. שימו לב שאין כאן ימני אחד או חלילה מנשק מזוזות כלשהו.
התחלתי לחשוב שאולי סובול טועה. זה אומנם לא יכול להיות, הוא הרי שייך לשמאל שאינו טועה אף פעם, ולכן אינו מתנצל, לא על אוסלו, ולא על ההרוגים ולא על שום דבר. אבל אולי בכל זאת, הרי מדובר כאן באתר נאצי, של נאצים שיודעים מה פירוש נאציזם, לגמרי נאצי, ושמשבח רק אנשי שמאל? בטח יש כאן טעות, אמרתי לעצמי. הרי בארץ, השמאל טורח לומר שאנו "הסכנה הימנית" שמאיימת על ויימאר בסוף ימיה הנאורים, אבל עדיין הנאצים טוענים שבעלי בריתם הם רק אנשי שמאל. מתעתע למדי ואפילו מביך.
מאחר שטום מצגר הוא יחסית חדש בתפקיד "היו"ר" של הנאצים שם, לפחות ביחס לדיוק, "מייצג הנאציזם" האמריקני, אז חזרתי לנאצי "הטוב והמוכר" שלנו דיוק, וגיליתי שגם הוא מעריץ את מקס בלומנטל. באתרו יש מאמרים רבים המשבחים אזרחים יהודיים, ישראלים, כדיסידאנטים אמיצים – כולם מהשמאל. היחס לערבים שם זהה לחלוטין ליחס אליהם במחנה השמאל בארץ, היינו: באתרי האחווה הלבנה בארה"ב ובעולם, הפלשתינים נחשבים עם מדוכא, נכבש, היהודים מתוארים כמדכאים חסרי מצפון, ורק אנשי השמאל הישראלים יוצאים שם כגיבורים. נתניהו
מוקע באתר של דיוק ובאתר של מצגר כמפלצת נהנתנית חסרת רחמים וקפיטליסטית,
השולטת בארה"ב ובאמצעותה – בעולם כולו. כנראה העתיקו מאורי אבנרי במבחן. השמאל יוצא שם נהדר. רק הימין מוקע שם אל עמוד הקלון.
בסרטון תעמולה אנטישמי ומסולף, אחד מני רבים, מתאר דיוק את השליטה היהודית בתקשורת העולמית, בבנקים, בממשל ובעולם.
בסוף דבריו (דקה 9:19), הוא פתאום יוצר רהביליטציה עצמית, באמצעות השבחים שהוא מרעיף על כמה ישראלים ויהודים, כולם שייכים לשמאל הישראלי, ובהם ניצול השואה
האז'ו מאייר, התומך בחרם מוחלט על ישראל, אורי אבנרי, גלעד עצמון, ועוד. מעניין מאוד.
לא הייתי מכביר מילים, אם לא היה הכרחי, אבל פתאום כל כך הרבה האשמות של השמאל כנגד הימין בנאציזם, מעמוס עוז, אשר טען כי נוער הגבעות הוא כינוי לקבוצות ניאו-נאציות עבריות, ועד מבליחי המקלדות המזדמנים, בפייסבוק. אולי כדאי להמשיך בדיווח הזה, כי אותה תמונה עולה גם באתרים אנטישמיים אחרים. לצורך המאמר הזה אספתי חומר רב נוסף, כמו
היחס של חומסקי
ושל נורמן פינקלשטיין, המככבים באתרים אנטישמיים ונאציים, לנאציזם,
ולהכחשת שואה, ומצד שני היחס אליהם באתרים של השמאל הישראלי. רציתי לבחון את יחס השמאל למכחישי השואה ארנסט זונדל או לרובר פוריסון באתרי שמאל בארץ ועוד. אלא שמהחומר שהעליתי העדפתי לנהוג במתינות, בכך שממש חסתי על חברי בשמאל וצנזרתי הרבה יותר ממה שהעזתי לפרסם. כמו-כן יש לבדוק
מי נלחם בתופעות הנאציזם בארץ. רמז: הם לא שמאלנים.