רחמים לוי (38), גרוש ואב לשני ילדים הינו רואה חשבון במקצועו. בעת שירותו הצבאי, במילואים, בג'נין, ביום 13.5.04, נפגע לוי. לגירסתו, נפל לאחור ממשאית עמוסה מגובה של כ- 6 מטרים, ונחת על גבו.
הוא הובהל לבית החולים. תחילה היה בחדר מיון בבית חולים "העמק" בעפולה. לאחר מכן, אושפז המערער בבתי החולים: רמב"ם ו"בני ציון", בחיפה, ובהמשך - בבית חולים הדסה, בירושלים. תקופת האשפוז הכוללת בבתי החולים הנ"ל, נמשכה כחצי שנה.
לאחר הפציעה, ביום 8.6.04, הגיש לוי, תביעה לקצין התגמולים, להכיר בו כנכה, על-פי חוק הנכים. עד להחלטה הסופית האם להכיר בו כנכה, שילם קצין התגמולים ללוי, תשלומים חודשיים, בסדר גודל של כ- 6,300-6,800 לחודש.
ביום 19.5.05 הודיע קצין התגמולים ללוי, כי לאחר שקיבל חוות דעת רפואיות, התומכות בכך שאין קשר בין נכותו של המערער לבין שירותו הצבאי, הוא מחליט על הפסקת התשלומים החודשיים הנ"ל.
לוי, שמצבו הכלכלי הדרדר קשות מאז פציעתו, הגיש ערר על החלטת המשיב להפסיק לו את התשלומים החודשיים לוועדת הערעורים וזאת בנוסף לערעור שתלוי ועומד בפני הוועדה בדבר החלטת קצין התגמולים שלא להכיר בו כנכה.
ועדת הערעורים לפי חוק הנכים, שליד בית המשפט השלום בירושלים, בהחלטתה מיום 31.1.06, דחתה את הערעור. הוועדה מסבירה, כי לאחר עיון בחוות דעת רפואיות שהוגשו על-ידי המומחים בתחומי הרפואה הרלוונטיים, שקבעו כי המערער מתחזה, רשאי היה קצין התגמולים לשנות את החלטתו, ולהורות על הפסקת תשלום התגמולים.
על החלטה זו, ערער לוי, שיוצג ע"י עו"ד עוז אלדד, מהסיוע המשפטי, לבית המשפט המחוזי בבירה. בערעורו, טוען לוי, כי החלטת קצין התגמולים, להפסיק את התגמולים החודשיים ניתנה שמונה חודשים לאחר שקיבל את חוות-הדעת הרפואיות. כמו כן, חוות הדעת בתחום הנפשי לא התקבלה עד ליום הגשת הערעור, ועיקרי הטיעון ולכן לא היתה בפני הקצין, תמונה מלאה שהצדיקה את החלטתו.
עוד טוען לוי, כי החלטת הקצין היא עניין של שיקול דעת שיש להפעילו בסבירות ובהגינות, אך קצין התגמולים, לא נימק כראוי את החלטתו והיא חד-צדדית ואינה אובייקטיבית. בא-כוחו של לוי, אף רמז על כך ש"ההחלטה מעלה חשש כי מי שעומד מאחורי החלטה זו היא הנחיית משרד האוצר לקצץ בקצבאות לנכים", לשון הערעור.
ב"כ קצין התגמולים, עו"ד ענבל דרור, טענה מנגד, כי על-פי חוות הדעת הרפואיות שהיו בפני קצין התגמולים, המומחים הרפואיים מסיקים, כי לא נמצא מקור אורגני לתלונותיו של המערער, וכי, למעשה, מדובר בהתחזות מצדו ובניסיון להציג סימפטומים שאינם עולים בקנה אחד עם הבדיקות. לטענת המדינה, חובת קצין התגמולים היתה להפסיק את התשלומים החודשיים, וזאת לאחר שעלה, כלשונה, "חשד ברור ועקבי להתנהגות מניפולטיבית מצד המערער".
אשר להחלטת הוועדה, סבורה ב"כ המדינה, כי צודקת הוועדה בניתוח סמכותו של המשיב, ויש לקבל את מסקנות הוועדה, כי אין זה סביר להמשיך ולשלם תגמולים למערער, אשר המשיב סבור כי הסיכויים של אותו מערער להצליח בתביעתו להכרה כנכה צה"ל, הם קלושים, ולכן יתקשה המערער להחזיר את הסכומים שקיבל ושיקבל מאת המשיב.
השופטת, חנה בן-עמי, סברה בדעת מיעוט כי יש לדחות את ערעורו של לוי. לדידה של בן-עמי, החלטותיו של קצין התגמולים הינן החלטות ביניים בלבד, שכן את המילה האחרונה אומרת ועדת הערעורים. היות שכך, לא חלים עקרונות המשפט המנהלי על החלטותיו של קצין התגמולים והוא רשאי היה להחליט להפסיק את התשלומים הזמניים.
"משאף אחד מהמומחים בתחומים השונים אליהם הופנה המערער לא מצא כי קיימת נכות, נסתיימה למעשה תקופת הביניים בה הוא זכאי לתגמולים לפי שיקול הדעת של קצין התגמולים", קובעת השופטת.
לעומתה, השופט דוד חשין, שמונה בינתיים במינוי זמני לבית המשפט העליון והשופט משה דרורי קבעו (א, 11.6.06) כי יש לקבל את ערעורו של לוי וזאת ממספר נימוקים. ראשית, קבעו השופטים, לוי אושפז במשך כחצי שנה בבתי חולים מן השורה הראשונה בישראל. "קשה להעלות על הדעת כי המערער הצליח לשטות באותם רופאים בבתי החולים הללו ולהתחזות כחולה, במשך חצי שנה", כותב השופט דרורי.
בנוסף, לוי הינו רואה חשבון במקצועו, וכפי שעלה מחוות הדעת שהוגשו במשפט, הוא הצליח בתפקידו זה, לפני פציעתו. "לא סביר בעיניי כי אדם שעיסוקו מכניס, מעמדו החברתי והכלכלי טוב ולמעלה מזה, יכניס עצמו מרצון למצב של התחזות כנכה צה"ל, על כל המגבלות הכרוכות בכך", מוסיף דרורי.
דרורי הוסיף ותיאר את התרשמותו הבלתי אמצעית מלוי, שהיה נוכח באולם במהלך המשפט. "המערער היה בפנינו בעת הדיון. אמנם, אינני מומחה באף אחד מאותם תחומים רפואיים שבהם ניתנו חוות דעת בתיק זה, אך ההתרשמות הכוללת של המערער היא רחוקה מאוד מהתחלות או מהתחזות", ציין השופט.
היות שכך, קבעו השופטים חשין ודרורי, כי דין הערעור להתקבל. כמו-כן, הוחלט לבטל את החלטת ועדת הערעורים ולהחזיר את העניין לדיון מחדש בפניה. בנוסף, חוייב קצין התגמולים בהוצאות הערעור וכן בתשלום שכר טירחת עו"ד של לוי בסך 5,000 שקלים.
