היום (ג', 13.6.06) יתקיים ביד ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לזוג ווייטסטיל ומרתה שארפ ז"ל מארה"ב. את האות והמדליה תקבל בשמם בתם מרתה שארפ ג'יקובסקי. בטקס תשתתף גברת אוה אסתר פייגל שניצלה בזכותם של בני הזוג שארפ ומעל ל- 50 מבני משפחת שארפ (20 מהם הגיעו במיוחד מניו-יורק). בני הזוג שארפ הינם האמריקנים השניים והשלישיים שהוכרו כחסידי אומות עולם, אחרי וריאן פריי מארה"ב שהוכר עד כה.
הטקס נערך בשפח האנגלית ובנוכחותם של שגריר ארה"ב בישראל, ריצ'ארד ג'ונס, יו"ר הוועדה לציון חסאה"ע, השופט יעקב טירקל ויו"ר הנהלת יד ושם אבנר שלו. הטקט יתקיים בגן חסידי אומות העולם.
סיפור ההצלה
ווייטסטיל שארפ היה כומר בכנסייה היונתריאנית בוולסלי, מאסאצ'וסטס ואשתו מרתה היתה עובדת סוציאלית ידועה. בשנת 1939 הוזמנה משפחת שארפ על-ידי ועדת הקהילח היוניתריאנית לצ'כוסלובקיה על-מנת לעזור לחברי הקהילה בצ'כוסלובקיה. הם הגיעו לפראג בפברואר 1939 וסייעו למספר יהודים לצאת מצ'כוסלובקיה שסופחה תחת השלטון הגרמני ב- 15 במרס 1939. הם המשיכו בפעולות החסד שלהם עד לאוגוסט 1939 ועזבו את פראג בזמן, לאחר שקיבלו אזהרה על כך שהגסטאפו שוקל לעצור אותם.
ב- 20 ליוני 1940, ווייטסטיל ומרתה נחתו בליסבון, בירת פורטוגל, על-מנת לסייע לפליטי מלחמה מצרפת. הם נכנסו לאזור וישי בצרפת, שם השלטון הצרפתי שיתף פעולה עם הנאצים. הם חיפשו דרכים לסייע לנרדפי חמשטר הנאצי - יהודים ולא יהודים כאחד. באותו זמן נודע להם שליאון פויכטונגר, סופר יהודי גרמני נודע, זקוק לסיוע מיידי לצאת מצרפת, לאחר שברח לשם עם עלייתו של היטלר בגרמניה.
ביוני 1940 חייו של פויכטונגר היו בסכנה ממשית והיה צורך להבריח אותו בדחיפות מחוץ למדינה, לפני שהמשטרה הצרפתית תעלה על עקבותיו. לאחר ששמעו על הצרה בה פויכטונגר היה נתון מפי וריאן פריי (חסיד אומות העולם האמריקני ששימש כשליח של ועדת ההצלה האמריקנית בצרפת), החליטו ווייטסטיל ומרתה לארגן בעצמם את בריחתו של פויכטונגר. הם הנפיקו לו תעודת זהות מזוייפת תחת השם וטצ'ק. אחר כך שכרו לו חדר במרסיי, בבית ששכן מול תחנת הרכבת. מן הבית היה ניתן לעבור לתחנת הרכבת דרך מעבר תת-קרקעי וכך להימנע ממפגש עם השוטרים בכניסה לתחנה.
בספטמבר 1940, מרתה שארפ, לבושה בבגדי איכרית מקומית, ליוותה את בני הווג פויכטונגר ברכבת לסרבר, על גבול צרפת-ספרד, שם המתין להם ווייטסטיל שארפ. הוא סיפר להם ששיחד את השומרים על הגבול באזור, אך הפציר בהם להיזהר מכיוון שלא יכל להבטיח להם שאותם שומרים ששיחד יהיו במשמרת בשעה שינסו לעבור את הגבול.
בני הווג שארפ חיכו להם בצד הספרדי של הגבול וארבעתם המשיכו לברצלונה. התוכנית היתה להגיע לליסבון ומשם לעלות על אנייה לניו-יורק. לאחר שהשלימו בהצלחה את מבצע ההצלה, חזרה מרתה שארפ לצרפת ועמלח להשיג אשרות עבור קבוצת ילדים, מתוכם תשעה יהודים, לעווב את וישי. בנובמבר 1940, הילדים יצאו מוישי, ביניהם אווה אסתר פייגל. ארבע מתוכם קיבלו, הודות למרתה שארפ, ויזות לארצות הברית, בהם גברת פייגל אשר גרה היום בניו-יורק ותשתתף בטקס ביד ושם.
לאחר המלחמח סייעה מרתה שארפ בגיוס כספים לארגון 'הדסה' וסייעה לילדים יהודים לעלות לארץ במסגרת 'עליית הנוער'. במסגרת מאמצים אלו גם נסעה למרוקו ועירק על-מנת לאפשר ליהודים לצאת לישראל.
שני בני הזוג חלכו לעולמם. ווייטסטיל שארפ ב- 1984 ומרתה שארפ ב- 1999.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
