אֱלֹהִים הִבְדִּיל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבְּרִיאָה
בֵּין הָאוֹר הַלָּבָן שֶׁצָּבַע אֶת הַיּוֹם
לְבֵין הַחֹשֶׁךְ שֶהָיָה עַל-פְּנֵי הַתְּהוֹם,
שֶׁהוּא קָרָא לוֹ לַיְלָה, בְּהֱיוֹתוֹ מְאֹד שָׁחוֹר,
אֲבָל "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב (אַךְ וְרַק) הָאוֹר".
אַךְ אֵין לִשְׁכֹּחַ כִּי הַצֶּבַע שֶׁל הָאוֹר הַלָּבָן
הוּא אֶנֶרְגִיַּת-קְרִינָה אֶלֶקְטְרוֹ-מַגְנֶטִית,
הָאוֹסֶפֶת בְּתוֹכָהּ אֶת אֳרְכֵי-הַגַּל
שֶׁל כְּלָל הַצְּבָעִים שֶׁבָּעוֹלָם,
הַנִּרְאִים לִבְנֵי-הָאָדָם.
לָבָן הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל חַוַּאי וְרַמַּאי אֲרָמִי,
שָׁהָיה אֲחִי-רִבְקָה וְדוֹד לְיַעֲקֹב בְּנָהּ,
שֶׁאוֹתוֹ הוּא רִמָּה בְּלֵיל הַחֲתֻנָּה,
בְּסוּג שֶׁל מַעֲשֵׂה-שֶׁקֶר "לָבָן" ונִבְזִי
כְּשֶׁהִחְלִיף אֶת רָחֵל הַכַּלָּה בְּלֵאָה אֲחוֹתָהּ.
לָבָן הוּא גַם שֵׁם שֶׁל אִישׁ שָׁחוֹר וְגַבְהָן,
שֶׁהָיָה בָּאָרֶץ שַׂחְקָן כַּדּוּר-סַל גְּבַרְתָּן;
וְאָדָם שֶׁצִבְעוֹ לָבָן מִלֵּדָה - נִקְרָא "לַבְקָן",
שֶׁעוֹרוֹ וּשְׂעָרוֹ הֵם חַסְרֵי פִּיגְמֶנְטִים לַחֲלוּטִין
וְעַל-כֵּן הוּא מָנוּעַ מִלְּהִשְׁתַּזֵּף בְּחוֹפֵי יַמִּים וַאֲגַמִּים.
לָבָן הוּא גַּם צֶבַע הַשֵּׂעָר שֶׁל כֹּל בְּנֵי-הָאָדָם
שֶׁהִזְדַּקְנו, וְהַשֵּׂיבָה "זוֹרֶקֶת לָבָן" בִּשְׂעָרָם.
וְהֵם כְּמוֹ שִׁמְשׁוֹן, שֶהָיָה אָז גִּבּוֹר הָעַם
וּשְׂעָרוֹ הָיָה סוֹדוֹ וְעִקָּר כֹּחוֹ וְאוֹנוֹ,
אַךְ מִשֶּׁהוּא נלְכַּד בִּידֵי הַפְּלִשְׁתִּים
- הֵם גִּלְחוּ כָּלִיל אֶת שְׂעָרוֹ.
כָּךְ גַּם קוֹרֶה לְכָל הַזְּקֵנִים,
מִשֶּׁהָפַךְ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן שְׂעָרָם לְלָבָן,
הֵם הָיוּ לִבְנֵי-אָדָם שֶׁכֹּחָם הִתְרַכֵּךְ
וְנֶחְלַש גַּם גּוּפָם, כְּמֻכֶּה שׁוֹק עַל יָרֵךְ.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
