יֵׁש הָאֹומֵר ׁשֶמְּׁשֹוֵרר
הּוא ּבְוַּדַאי מִין אָמֹודַאי,
אֲׁשֶר צֹולֵל אֶל מְצּולֹות הַּנֶפֶׁש
ּומְנַּסֶה לַחֲׂשֹף מִּמִסְּתֹוָרם אֶת אַלְמֻּגֵי הֶָרגֶׁש.
וְיֵׁש אַחֵר אֲׁשֶר אֹומֵר ּכִי מְׁשֹוֵרר
הּוא אָדָם ׁשֶּיֵׁש לֹו ּדַחַף ּותְׁשּוקָה לְהִּׁשָמַע
עַד ׁשֶּיְהַדְהֵד קֹולֹו ּבְתֹוְך חַגְוֵי הַּנְׁשָמָה
וְיִתְמַּזֵג לִהְיֹות יֵׁשּות אַחַת עִם רּוחַ הַּזּולַת.
אֲבָל אֲנִי סֹובֵר ׁשֶּכְתִיבָתֹו ׁשֶל הַמְׁשֹוֵרר
נֹוצֶֶרת מִן הַּטַעַם הַּפָׁשּוט וְהִָראׁשֹון
ׁשֶּבִלְעָדֶיהָ הּוא אֵינֹו יָכֹול לִיׁשֹן,
ּכִי הִיא ּגֹוֶרמֶת לֹו לְהִתְיַּׁשֵב ּבְדַעְּתֹו
ּבִמְחֹול עִוְעִים עַד לְטֵרּוף חּוׁשִים
וְֹלא לָצֵאת מִּמֶּנָה וְלִקְֹרס
אֹו לְהַגְּבִיּהַ עּוף ּכְאִיקָרֹוס,
לְהִתְעַּלֹות עַד לְגָבְהֵי ׁשְחָקִים
לְהִתְמֹוסֵס, לִהְיֹות נָמֹוג ּבְחֹם חַּמָה
אֹו לְזַּנֵק מִּדַעְּתֹו ּבְִריצַת ׁשֹוטִים
אֶל עֵמֶק הַּבָכָא ׁשֶל הַּנְׁשָמָה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
