הסוף של כולנו

מפלגת כולנו, עוד מפלגת מרכז קיקיונית, עומדת על פרשת דרכים, אחד מבכיריה, אבי גבאי נתן לה להבנתי סטירת לחי מצלצלת, ובפועל אמר לה ולנו שאינו מאמין ביכולתה לקיים את הבטחתה לבוחר.

על איזה רקע הלכה המפלגה הזו לבחירות?

• הניסיון המוכח לכאורה של מנהיגה, משה כחלון בפירוק מונופול הסלולר, ובהורדה דראסטית של תעריפי התקשורת בישראל

• התוכניות ליישם את הניסיון הזה בהורדת מחירי הדיור.

• התוכניות ליישם את הניסיון הזה בטיפול במונופול הבנקים (יצוין שחברות הסלולר והבנקים לא מוכרזים או הוכרזו כמונופול אך חסמי מעבר גבוהים ודאי יוצרים חשש למונופוליזציה של ענף במשק). ולכן דרשה וקיבלה המפלגה את משרדי האוצר והשיכון, ולכן קיבלה המפלגה את מנהל מקרקעי ישראל, והתוצאות? כלום מכלום, מחירי הדיור ממשיכים להאמיר, ובבנקים – חגיגה.

זאת ועוד בנושא כלכלי מאוד מאוד מרכזי, נושא הגז, מנועים ראש המפלגה ובכיר שריו לעסוק בגלל ניגודי עניינים חריפים, שהיו ידועים להם כמובן מראש. ובמצב כזה באמת אין מה לשר גבאי לחפש בממשלה.

אך אני הייתי מצפה מאיש בכיר כמו אבי גבאי לראות את הדברים האלה מראש כי הכל הכל היה ועדיין כתוב על הקיר כי:

• הקשר בין כחלון לבין שבירת מונופול הסלולר הוא מועט ביותר. מי ששבר את מונופול הסלולר היה השר אריאל אטיאס מש"ס כאשר אילץ את חברות הסלולר לאפשר את ניוד המספרים, כאשר מינה חברת יעוץ בין לאומית לנושאי התקשורת, ובעקבותיה יזם הקמתה של ועדת גרונאו אשר עיקר המלצותיה היו לאפשר הקמתם של מפעילים וירטואליים. במרבית ההיבטים כחלון בא אל המוכן, ועיקר הישגיו בתחום היו גריפת תהילה לא לו.

• בניגוד למשרד תקשורת פורח אותו ירש כחלון מאטיאס, הרי שבאוצר הוא ירש את עיי החרבות של מע"מ אפס מיאיר לפיד, ולכן באוצר לא רק שאין תוצאות אלא אפילו תהילה של אחרים אין.

• האיסור החל על כחלון ובכיר שריו לעסוק בנושא הגז מעקר בפועל את יכולת המפלגה להשפיע על הנושא הכלכלי המרכזי במשק, מוציא ממשרד האוצר את החיבור לאחד מהנושאים הכלכליים המרכזיים במשק, והופך בפועל את הפלגה הזו ממפלגת אווירה זמנית למפלגת אויר זמנית הרבה יותר.

ראוי שכולנו נבין בזמן את מה שהשר גבאי הבין באיחור ניכר. מקומנו הוא לא עם מפלגות אוירה זמניות, אשר גם אם מוקמות ממטרות טובות, ואף אם יש להן גרגר של השפעה חיובית, ההשפעה הזו היא קצרת מועד ומשוללת כל תכלית. לדעתי התפטרות השר גבאי היא גם הסוף של כולנו, סופה של יש עתיד מאוד דומה, הגיע הזמן שהבוחר הישראלי יפסיק להאמין בשטויות ובהבטחות סרק, יצביע לאחת מהמפלגות הגדולות, אלא אם קיימת מפלגת נישה אידיאולוגית המתאימה לו יותר. בין העבודה לליכוד אין מקום למפלגות מרכז הפוגעות בעתיד של כולנו בשל נגיסת הקולות מפלגות הראויות לשלוט והפגיעה העמוקה ביכולת משילותן וביכולתן להחליף את השלטון ביניהן.