|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סבר פלוצקר מקדיש את טורו למאבק בעוני ● לא צמצום הגירעון אלא דווקא השקעה בתשתיות ובחינוך ישאו פירות לטווח רחוק
|
|
סבר פלוצקר [צילום: עידו קינן]
|
|
|
|
|
את הטור שלו במוסף "ממון שישי" של ידיעות אחרונות, בוחר סבר פלוצקר להקדיש למאבק בעוני. הוא משוחח עם מספר כלכלנים, ומגיע למסקנה (תוך שיחה עם פרופ' מרטין אייכנבאום) כי ישראל יכולה להרשות לעצמה להגדיל את משקל ההשקעה הציבורית בתוצר- מ 2% ל-4%, השקעה שאפילו ארצות הברית הקפיטליסטית מתהדרת בה. לדעת אייכנבאום, העיתוי הזה, שבו ישנו יחס נמוך בין החוב הציבורי לתוצר, מצדיק ומאפשר השקעות חברתיות בקנה מידה שישנה את המציאות; מה פלוצקר מציע, לאחר דיון עם מספר כלכלנים? השקעות רחבות היקף בחינוך, בבריאות, ובעיקר בהכשרת עובדים בלתי מיומנים לעבודה בתעשיית ההייטק. פלוצקר מצביע על כך שבישראל דואגים לצרכן (מחאת הקוטג', מחאת המילקי), אך לא ליצרן; על-פי אחד ממרואייניו, פרופ' צבי אקשטיין, פריון העבודה בישראל נמוך ב 35% מפריון העבודה במדינות ה OECD המתועשות. הפתרון, כך עולה מכתבתו של פלוצקר, הוא השקעה בחינוך, תשתיות חינוך (כגון מחשוב), והכשרה של כוח אדם לא מיומן, לרבות הערבים והחרדים, לעבודה במקצועות טכנולוגיים, לרבות הייטק. מומלץ לקרוא בטור עצמו את הניתוח המעניין של פלוצקר, על האופן שבו דווקא הגדלת ההשקעה הציבורית יכולה להציל את המשק; מומלץ לקרוא על "תוכנית 7", מטעם עמותת פתחון לב, שנועדה לסייע לבני נוער בסיכון לנשירה ממסגרות, לדבוק במסגרות אלו: כזכור, "פתחון לב" החלה כעמותה לחלוקת מזון, במטרה לכבות שריפה, אולם העמותה גילתה כי כיבוי שריפות אין די בו, ויש למנוע נשירת בני נוער מן הפריפריה מן המסגרות של לימודים/צבא/תעסוקה, ולסייע להם להשתלב במעגל יצרני. מומלץ להכנס לטור ולקרוא על תוכנית העמותה. ישנה רק בעיה אחת מרכזית, לשיטת פלוצקר; הממשלה אינה ששה לאפשר תוכנית רוחבית למאבק בעוני: מעבר לדיבורים, אין מעשים באופק. |
| תאריך:
|
24/06/16
|
|
|
עודכן:
|
24/06/16
|
|
ענבל בר-און
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מקס פאואר
|
25/06/16 14:01
|
|
אנשיל פפר מקדיש שני טורי פרשנות בהארץ לפרישת בריטניה מן האיחוד האירופי. טור פרשני אחד שלו מוקדש לניתוח דמוגרפי של הבוחרים לעזוב את האיחוד האירופי: לשיטתו, מדובר בלבנים, מבוגרים, אך גם בלא לבנים, שאינם מעוניינים בבריטניה קולטת הגירה, ומעוניינים לחזור אחורנית בזמן ולהתבדל: בעוד שתושבי לונדון וסקוטלנד מעוניינים להישאר באיחוד האירופי, לשיטת פפר, תושבי שאר אנגליה וווילס, מעוניינים לצאת.
|
|
|
|
|
את הטור הפרשני שלו מקדיש השבוע יוסי ורטר, מהארץ, לשני הגנרלים שקמו, מימין ומשמאל, על ביבי (בנימין נתניהו), לכלות את שלטונו שסוגר אוטוטו 20 שנה לא רצופות: הנאומים של אהוד ברק (ההיפסטר המזוקן) ושל משה יעלון (בוגי, היוגי) בכנס הרצליה, הציגו שוב ושוב את הדינמיקה העצובה סביב הניסיונות להפלת ביבי, ודומה ש"ככל שיענוהו כן ירבה וכן יפרוץ":
|
|
|
|
|
את הטור השבועי שלה בישראל היום מקדישה אמילי עמרוסי לסנגור על המתנחלים. הם "מלח הארץ" החדש, ילדי המתנחלים הם ילדים צנועים, מרבים להתנדב, מנומסים, מרבים בקריאה, לא משתמשים ברשתות החברתיות הידועות לשמצה, מרבים לעזור. בקרב אוכלוסיית המתנחלים, מציינת עמרוסי בטורה, יש שיעור ניכר של תרומות כליה, התנדבות בקרב ילדים חולים ונכים,עניין המעיד על ערבות הדדית.
|
|
|
|
|
שרה ב"ק, בטורה במעריב, עוסקת בפרשת ילדי תימן. לשיטתה, יש לפתוח את הארכיונים (כפי שמציעה שרת המשפטים איילת שקד), ויש לחשוף את האמת המרה. אך היא מסייגת את דבריה: לשיטתה, אסור שהממצאים והמסקנות מן הארכיונים הנעולים אשר עתידים להיפתח, יובילו למלחמת אחים, לשנאה, ולפילוג.
|
|
|
|
|
הטור של רוית הכט בהארץ מומלץ לקריאה: בנימין נתניהו, לשיטתה של הכט, עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב בעולם: לפלג, להסית, לשסע, לרכב על הגל העכור של השסע העדתי בישראל, אשר פרשת ילדי תימן החטופים היא הביטוי המזעזע והקיצוני ביותר של השסע הזה, ושל אפליית עדות המזרח בישראל;
|
|
|
|
|
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
