העיתונאי
בן כספית טוען בטורו בעיתון מעריב כי אישור חוק המקוואות, המעניק מונופול לממסד החרדי האורתודוקסי בכל מה שנוגע לטבילה במקוואות ציבוריים, חשוב אפילו יותר מ"תופעת הארדואניזציה המואצת המתפשטת במקומותינו", כלשונו.
לדבריו, "מעבר לעובדה שהוא מוציא אל מחוץ לגדר את רוב רובו של העם היהודי ומעניק, שוב, מונופול מוחלט לחרדים הקיצוניים שלא יירגעו עד שלא יבריחו מאיתנו מיליוני יהודים שתמיכתם חיונית לקיומנו, החוק הזה מדגים את הקלות הבלתי נסבלת שבה מתרפסת הממלכתיות הישראלית בפני כמה זרמים קיצוניים שפשוט אוחזים בה במקום רגיש".
לדבריו, לנוכח פסיקת בג"ץ, שהוביל השופט הדתי-אורתודוקסי בעצמו
אליקים רובינשטיין, הועלו פתרונות פרגמטיים שיאפשרו טבילת רפורמים במקוואות. אולם למרות הנכונות לבניית מקוואות - החליט יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, שהוא אינו מטפל בדרישה לתקצוב המקוואות הללו. "גפני שכח שמדובר באזרחים ישראלים הזכאים לשירותי דת מהמדינה. הבעיה היא שהוא השתלט על הדת. ולכן מפילים את המימון על הסוכנות, שמחזיקה במה שנקרא "כספי העם היהודי", מתנערים מאחריות ובעצם מוציאים את רובו של העם היהודי אל מחוץ לגדר וקוברים אותו (או טובלים אותו) קבורת/טבילת חמור", כתב כספית.
אולם עיקר הביקורת שלו מופנית כלפי מוסדות המדינה. "לאורך כל הדרך היה פתרון פרגמטי, שבמסגרתו המדינה תבנה מקוואות נפרדים למי שאינו אורתודוקסי. אפשר היה פשוט לבנות כמה מקוואות כאלה ולהימנע מחוק שכולו אפליה ופגיעה בעקרון השוויון. אבל החרדים התנגדו, המדינה לא נקפה אצבע, והעדיפה לחוקק חוק חשוך שאמירתו מהדהדת.... אתם רוצים בכל זאת לטבול במקווה? תבנו לעצמכם. לנו, חשוב יותר שמשה גפני יהיה מרוצה".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
