אודי סגל מ
מעריב מקדיש את טורו השבועי ב"סופהשבוע מעריב" לבחירות בארצות הברית. הוא כותב לגבי הדילמה היהודית:
"היהודי האמריקני צריך לבחור אם להצביע למועמדת שחתמה על הסכם גרוע עם אירן או למועמד שחלק מתומכיו הם ניאו-נאצים שרוצים אמריקה לבנה. גם מוסר הוא עניין יחסי".
מטורו של סגל משתמע כי הדרישה של דונאלד טראמפ לעצור את ההגירה ממדינות מוסלמיות אינה כה מופרכת: סגל מביא את דבריו של עזרא לבנט, יהודי קנדי, אשר שובר את כללי הפוליטיקלי קורקט כאשר הוא טוען שהקהילה היהודית בקנדה לא צריכה להיות מכניסת אורחים כלפי הפליטים הסורים, שואה או לא שואה, "גם אנחנו היינו פליטים" או לא:
לבנט מציין כי רוב המהגרים המוסלמים שונאים יהודים, רואים בהם את הבעיה העיקרית במזרח התיכון, וכ 31% מהם תומכים בדאעש. לשיטתו, זה לא פוליטיקלי קורקט, אך הגירה מוסלמית מאסיבית, ללא כל דרישה מן המוסלמים לאמץ את ערכיה של קנדה, עלולה לשנות באופן בלתי הפיך את פניה של קנדה (כיום מדינה מסבירת פנים ליהודים) כפי שארע למחוזות רבים באירופה.
עזרא לבנט הוא דוגמה ליהודי שמדברר עמדות הקרובות לאלו של טראמפ, הגם שאינן פוליטיקלי קורקט. מן הצד השני של ה"דילמה היהודית" מראיין סגל את ה"כמעט סגן נשיא", ג'ו ליברמן שרץ עם אל גור לנשיאות, כשהשניים הפסידו על חודם של 537 קולות:
ליברמן תומך בקלינטון, חרף הסכם הגרעין עם אירן. אך הוא פותר את הדילמה היהודית בכך שלא מאמין ש
הילרי קלינטון תמשיך באופן ישיר את מדיניות אובמה במזרח התיכון.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
