69 שנים להתקפת האוטובוסים בצומת נחלים

בסוף חודש זה, 29 בנובמבר 2016, במלאת 69 שנים להתקפת האוטובוסים בצומת נחלים יחנך אתר ההנצחה החדש בטקס רשמי, ומיד לאחריו יערך ב"בית דני" במושב נחלים אירוע לאיזכור התקפת האוטובוסים בצומת נחלים וערב עיון בנושא החלטת מועצת האו"ם על "תוכנית החלוקה".

כאמור באירוע הותקפו שני אוטובוסי "אגד" בזה אחר זה בהפרש של 20-10 דקות העיתונות בארץ דיווחה בהרחבה ובעמודים ראשונים על התקפת שני האוטובוסים בזה אחר זה. יוחנן לייב מארכיון מושב נחלים מציין: "בגלל שבאותה תקופה הידיעות עברו בטלפון וחלקם נולדו משמועות". יש המון דיסאינפורמציה בדיווחי העיתונות דאז. מעיון מדיווחי העיתונות דאז על התקפת האוטובוסים ניתן לראות כי יש בהם, אי-דיוקים משמעותיים, ודיווחים סותרים לגבי נסיבות ההתרחשות האירועים, שיבושים בשמות הנפגעים, ועוד עיתון אחד כתב כי האירוע התרחש ליד צומת סירקין, עיתון אחר כתב שהוא התרחש ליד נמל התעופה לוד.

בעקבות דיווחי העיתונים נוצרו חילוקי דעות היכן בדיוק אירעו פיגועי שני האוטובוסים. באוקטובר 1987 - כותב אל"ם מאיר פעיל במכתב רשמי מיום 13.10.1987 לחברי ועד העמותה להקמת יד הזיכרון: "בעקבות עיון בכל הידוע לי ולאחר שיחה בשטח עם נהג אגד אריה הלר, שנהג את האוטובוס ב-30 בנובמבר 1947. אני משוכנע כי מקום מארב לאוטובוס של אריה הלר ולאוטובוס שנסע מחדרה לירושלים בו נהרגה נוסעת יהודייה היה ממש ליד מסעף נחלים. (נ.צ 14101634).

בתחילת שנות ה-70 ערך גלי צה"ל כתבת תחקיר ושיחזור של נסיעת האוטובוס שהותקף ב-30 בנובמבר 1947 וחמישה מנוסעיו נהרגו. את התחקיר ואת הכתבה ערך איתן אלמוג אז איש גלי צה"ל. התחקיר כלל איתור הנהג אריה הלר, והנוסעים שניצלו מהאירוע ומציאת אוטובוס ישן בתיאום עם חברת "אגד". נסיעת השחזור שודרה בתֹכנית שנקראה "האוטובוס שפתח את המלחמה", לצוות גלי צה"ל צורף כתב עיתון "במחנה" בני לנדאו שפרסם ב"במחנה" כתבה גדולה על נסיעת השחזור. הנהג וכמה מהנוסעים הצביעו על המיקום המדויק בו אירעה ההתקפה - כ-100 מ' צפונית לכניסה לנחלים (תחנת דלק)

קציר הדמים בפיגועי שני האוטובוסים הסתכם כאמור בשבעה הרוגים יש חילוקי דעות לגבי האוטובוס שנפגע ראשון באירוע. האם זה שיצא מחדרה או מנתניה. ברבים מהכתובים נכתב כי האוטובוס הראשון שנפגע יצא מנתניה ובו נהרגו חמישה נוסעים. אולם הדעה המתחזקת ומגובה באמצעות עדויות והיא כנראה הנכונה שהאוטובוס שנפגע ראשון יצא מחדרה.

האוטובוס מחדרה יצא בשעה 7:15 בבוקר עמוס נוסעים. הנהג טוביה הורוביץ בנו של אהרון הורוביץ ואחיו של נחום הורוביץ מאנשי השומר וקיבוץ כפר גלעדי, היה בצעירותו חבר בארגון "הקיבוץ". ארגון שלא הסכים לחבור ל"הגנה" אלא דגל בתורת "השומר". טוביה היה חבר בחוליה שחיסלה את קצין המשטרה הערבי תופיק ביי שנחשד בסיוע לרצח העולים ב"בית-העולים" במאורעות תרפ"א ביפו.

הייתה זו נסיעה יום יומית .הנסיעה חלפה בין שדות ופרדסי השרון בכביש הישן תל אביב חיפה. בהגיע האוטובוס לפאתייה הצפוניים של פתח תקוה, פנה שמאלה לכיוון לוד. יצוין כי באותה תקופה הייתה מוקפת פתח-תקוה בכפרים ערביים עוינים ובהם הכפר פג'ה. בהגיע האוטובוס סמוך לכפר פג'ה נורו לעברו ממארב של כנופיה ערבית צרור יריות. הנהג טוביה הורוביץ, לא איבד עשתונותיו האיץ ברכבו. כתוצאה מהיריות נהרגה הנוסעת נחמה (נטקה) זלטובסקי הכהן שישבה בשורות הראשונות כדור חדר למצחה. נחמה בת ה-46 שחזרה מביקור בבנימינה הייתה חברת "ההגנה" ברוב ימות השבוע התגוררה בירושלים שם עבדה כלבורנטית בבית החולים הדסה בהר הצופים וכן הייתה פעילה בשירות הרפואי של 'ההגנה' בירושלים. היא למעשה, החלל הראשון של מלחמת העצמאות. נחמה הייתה רעייתו של שמעון הכהן קצין בצבא הבריטי כמתנדב של היישוב היהודי שנפל בשבי הגרמני ושב ארצה. שמעון היה בנו של הפעיל הציוני מרדכי בן הילל הכהן.

אגב בין נוסעי אוטובוס זה היה מרדכי אולמרט לימים חבר בכנסת ישראל ואביו של רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט. אך למזלו לא נפגע.
הנהג טוביה הורביץ הצליח לפי עדויות תוך גילוי תושייה להסיע את האוטובוס עד לנמל התעופה לוד שם טיפלו בפצועים. ידוע על נוסע או נוסעת נוספת שנהרג בהתקפה על האוטובוס שבא מחדרה אולם לא הצלחתי לאתר שמו או שמה מאחר שהשם לא מופיע ברשימות ההרוגים בעיתונות דאז.

כ-20 דקות (הערכה) לאחר ההתקפה על האוטובוס שבא מחדרה בסביבות השעה 8:30 בבוקר (הערכה אין זמן ידוע מדויק) הותקף אוטובוס "אגד" נוסף באותו קטע כביש סמוך לפג'ה. אוטובוס זה נושא לוחית הרישוי 2094 יצא בשעה 7:15 עמוס נוסעים מנתניה לכיוון ירושלים. הנהג אריה הלר לא ידע דבר על מה שאירע לאוטובוס הקודם. בצד הכביש הישן שבין פתח תקוה ללוד מדרום לכפר פג'ה הבחין הנהג (על-פי עדותו) בנוסעים שמאותתים לו לעצור. וחשב ככל הנראה כי מדובר בנוסעים המבקשים לנסוע לירושלים. הוא האט נסיעתו והחל לרדת לשולים ואז נפתחה אש רובים על האוטובוס משני צידיי הכביש. כתוצאה ממטח היריות איבד הנהג השליטה על הרכב. הנוסע יוסף שטרן, תושב נתניה, שישב לצד הנהג הצליח להשתלט על ההגה היטה את האוטובוס לצד ימין והאוטובוס שקע ונעצר בצד הדרך. כמה נוסעים פרצו החוצה בניסיון למצא מחסה- מסתור חלק התחבאו מאחורי האוטובוס וחלק רצו לכיוון פרדס סמוך ליד הדרך. אחד התוקפים נכנס לאוטובוס ולקח את תיקו של הנהג ובו 19 לא"י. בראותו את אחד הנוסעים שלום וואלד מנסה לעזור לאשתו הפצועה, ירה בבעל והרגו ואז נמלטו התוקפים.

בהתקפה על אוטובוס זה נהרגו חמישה נוסעים תושבי נתניה וירושלים: אסתר ויס כבת 30 מרחוב המלך ג'ורג' 10 בירושלים. הירש שטרק בן 70 מבעלי ההון בנתניה, שלום ואלד יערי בן 45 פועל יהלומים מנתניה, חיה ישראלי בת 24 מנתניה ושושנה מזרחי -פרחי בת 22 מרמת טיומקין, שושנה נסעה אל ארוסה בירושלים ועמדה להינשא לו תוך ימים ספורים. בהתקפה נפצעו כתשעה נוסעים בין הפצועים דבורה יערי, אשתו של אחד ההרוגים שלום ואלד, אריה הלר, פריץ ברגר, מאיר איזקוביץ, שעבד בים המלח, יוסף ויץ, מנדל פיש ונוספים. זמן לא רב אחר כך עבר במקום משוריין בריטי אולם הוא לא סייע על-פי עדויות הנוסעים בטיפול משמעותי ובפינוי הפצועים.

נהג האוטובוס אריה הלר מוכר לוותיקי נתניה. בשנות ה-40 נהג להסיע תלמידים כל בוקר מעין התכלת לנתניה לבתי הספר. אחת מהתלמידות שנסעו עם הלר, מספרת שהיה עוצר בדרך לילדים שהיו מאחרים להגיע לתחנה. כשנפצע ושכב בבית חולים,כך מספרת אותה תלמידה, נסעו הורי התלמידים לבקרו.

על-פי מידע של שירות הידיעות של "ההגנה", ועל-פי מה שנכתב בשלט ההנצחה, את שני האוטובוסים תקפו אנשי כנופייתו של סיף א-דין אבו קישק שביצעה בליל ה-8 באוגוסט 1947, גם את הפיגוע בקפה גן הוואי ליד גשר הירקון בתל אביב. בן ההרוגים ברצח קפה גן הוואי השחקן מאיר תאומי(טימן), אביו של השחקן עודד תאומי.

חמשת קורבנות הירי על האוטובוס הובאו לעיר נתניה, עיתון "דבר" מתאריך 2.12.47 מדווח כי חמשת הגופות הונחו במשך הלילה בביתו של אחד ההרוגים שלום ואלד יערי. למחרת הובאו עטופות בדגל הלאומי לקבורה בבית העלמין בעיר. כשלושת אלפי תושבים, בני נוער השתתפו בהלוויתם. "בכי ההורים הקרובים והידידים הרעיד כל לב" על הבמה נשא דברים בשם מועצת נתניה עובד בן עמי. בשעת ההלוויה נסגרו כל החנויות בעיר והושבתו משרדי "אגד". שלום ואלד נקבר ליד קבר בנו שנפטר בדמיי ימיו. אחיה של הנרצחת חיה ישראלי העצור בלטרון שוחרר על-פי בקשת המועצה המקומית של נתניה להלווית אחותו. ב-5 אחר-הצהריים הוחזר ללטרון. נחמה הכהן שנפגעה באוטובוס שבא מחדרה הובאה לקבורה בהר הזיתים על-פי בקשת אביה, ברוך דוד זלוטבסקי. במהלך מסע הלוויתה להר הזיתים, ליד הכפר טור רגמו ערבים באבנים את המלווים.