הביקורת הציבורית הנמתחת לאחרונה על הפרקליטות, בידי שתיים מהמתלוננות נגד אלון קסטיאל, בגין עבירות מין, לכאורה, שביצע הוא, לכאורה, בהן - מתלוננות שבעקבות תלונותיהן במשטרה, הוחלט לזמן אותו לחקירה פלילית ובעקבותיה הוגשו נגדו תלונות, בידי מתלוננות נוספות, בגין ביצוע עבירות מין, שביצע הוא - לכאורה - גם בהן, שעה ששמן של המתלוננות הנוספות נגדו, נכללות בכתב האישום והן מהוות עדות תביעה נגדו, במסגרת כתב אישום זה, שהגישה הפרקליטות נגדו לבית המשפט ואילו שמן של שתי המתלוננות, שהביאו לפתיחת החקירה הפלילית נגדו, אינו נכלל בכתב האישום שהוגש נגדו והן אינן מהוות, כלל וכלל, עדות תביעה, במסגרת כתב אישום זה, מעוררות השאלה בדבר סמכויותיה וחובותיה של הפרקליטות, באשר להגשת כתבי אישום נגד נאשמים, לכאורה.
הנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה, מורות לפרקליט/לפרקליטת מחוז או למי שהוא/ היא בר סמכות מקבילה להם וגם/או הוסמך על-ידם וגם/או על-ידי מי מהם, להכין ולנסח כתב אישום, לצורך הגשתו לבית המשפט המוסמך, קובעות מה בדיוק יעמוד נגד עיני פרקליטים ופרקליטות אלה, בכל הקשור לניסוח והגשת כתבי אישום שכאלה. גם פסיקת בית משפט העליון התייחסה לעניין זה, בשורה של פסקי-דין שיצאו מלפני בית משפט העליון, כאשר הכלל הבסיסי הינו,
שיקוליהם העצמאיים של הפרקליטים והפרקליטות המנסחים כתבי אישום אלה, באופן שבעקבות ניהול הליך הוכחות, על-פי כתבי אישום אלה, ניתן יהיה להביא להרשעת הנאשמים או הנאשמות, שבעניינם הוגשו כתבי אישום אלה, לבתי-המשפט המוסמכים. שיקול הדעת הגורף, שניתן לפרקליטים ולפרקליטות העוסקים בניסוח ובהגשת כתבי אישום, לבתי-המשפט השונים, כמו-גם הצורך בהבניית כתבי אישום אלה, כדי שבתי-המשפט לא ימחקו אותם, על הסף, או - בסופו של הליך ההוכחות - יזוכו אותם נאשמים ונאשמות, מאפשר להם, בין השאר, במסגרת שיקוליהם ועצמאותם המקצועית, להחליט איזה עדים ועדות ייכללו בכתב האישום ואיזה עדים ועדות, לא ייכללו, בכתבי אישום שמנסחים הם ומגישים הם לבתי-המשפט השונים, ברחבי הארץ.
מן הראוי להדגיש ולציין, כי מי שעומד לביקורתם של בתי-המשפט ושל הציבור, גם יחד, במקרה של זיכוי נאשמים, שעה שנמנעת הרשעתם של נאשמים, בדין הפלילי -
בין היתר בשל ניסוח רשלני, לכאורה, של כתבי אישום - הם, ראש וראשונה הפרקליטים והפרקליטות, שניסחו והגישו כתבי אישום אלה, לבתי-המשפט השונים, כמו-גם הפרקליטות אליה משתייכים הם ומערכת הפרקליטות והתביעה, בכללותה.
על-כן, אין בתי-המשפט, דבר שבשגרה -
למעט, במקרים חריגים שבחריגים - נוהגים להתערב בניסוחם של כתבי אישום, שהוגשו על-ידי הפרקליטויות השונות, לבתי-המשפט, כמו-גם בכל הקשור,
לעצם ולעובדת הגשתם של כתבי אישום אלה, לבתי-המשפט השונים, ברחבי הארץ. עם זאת, מתערבים, גם מתערבים בתי-המשפט, בכל הקשור להגשת כתבי אישום, בידי הפרקליטויות השונות, כל אימת שמועלית ומתקבלת טענת "הגנה מן הצדק".
טענה זו מתבססת על כך, כי לא הייתה - במצב הדברים הקיים - כל סיבה וכל מקום שהוא, להגשת כתב האישום, בין בנימוק של אכיפה בררנית, בין בנימוק של הבטחה מנהלית, המונעת, באותן נסיבות, הגשת כתב אישום. קיימים עוד סיבות ונימוקים אחרים, שהוכרו בפסיקת בית משפט העליון, כמצדיקים התערבותו, בהליך הגשת כתב האישום, בידי הפרקליטויות השונות,
המביאים לביטול כתב האישום וזיכויו של הנאשם, שבעניינו הוגש כתב אישום זה, לבית המשפט. לכן, במצב דברים זה, בכל הכבוד הראוי להבנה ולאמפתיה שמגלים אנו לטרוניותיהן של שתי המתלוננות הראשונות, שהתלוננו נגד אלון קסטיאל, בגין ביצוע עבירות מין על-ידו, לכאורה, בהן, על כך שהן לא נכללו כעדות בכתב האישום, שהוגש נגדו -
ואפילו שבעקבות תלונותיהן אלה במשטרה, הגישו צעירות אחרות - שנכללו כעדות תביעה, בכתב האישום שהוגש נגד אלון קסטיאל, בגין ביצוע עבירות מין, לכאורה, על ידו, באותן צעירות - הרי שיקול הדעת של הפרקליט/הפרקליטה שניסח/שניסחה כתב האישום, אם לכלול שתי מתלוננות אלה, כעדות תביעה, אם לאו, הינו שיקול ריבוני ועצמאי, שבית המשפט לא יתערב בו, כלל וכלל.
העולה מן האמור והמקובץ לעיל הינו, כי למעט במקרים חריגים וקיצוניים ביותר אין בתי-המשפט נוהגים להתערב בשיקולי הפרקליטים והפרקליטות, המנסחים ומגישים כתבי אישום, לבתי-המשפט השונים, ברחבי הארץ. עם זאת, ככל בעל מקצוע, הנתון לביקורת שוטפת, אם וככל שהתרשל הוא במלאכתו, הרי אם בסיום הליך שמיעת הראיות, מתברר שלא היה כל מקום לכתחילה להגשת כתב האישום, לבית המשפט, הרי צפויים הפרקליטות והפרקליטים, שניסחו כתב אישום שכזה, לנקיטת הליך אזרחי נגדם, יחד ולחוד, בעילת
רשלנות, על כל המשתמע והנובע מכך.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
